8,032
עריכות
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) (←שולחן עורך: מנהג אכילת ביצה) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ליל הסדר''' הוא הלילה הראשון של [[חג הפסח]], בו עורכים את "סדר הפסח". בחוץ לארץ עורכים את "סדר פסח" לכל דיניו ומנהגיו גם בלילה השני. ב"ליל הסדר" יושבים כל בני המשפחה בבית ביחד ומקיימים את סדר הפסח. כאשר [[בית המקדש]] היה קיים היו אוכלים בלילה זה את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] [[חבורת פסח|חבורות]] חבורות ב[[ירושלים]]. סדר הפסח מורכב מ[[מצוות דאורייתא]] כגון מצות [[סיפור יציאת מצרים]] ואכילת [[מצה]], ובזמן בית המקדש גם אכילת קרבן פסח. על מצוות אלו נוספו מצוות מדרבנן ו[[מנהג]]ים רבים. | '''ליל הסדר''' הוא הלילה הראשון של [[חג הפסח]], בו עורכים את "סדר הפסח". בחוץ לארץ עורכים את "סדר פסח" לכל דיניו ומנהגיו גם בלילה השני. ב"ליל הסדר" יושבים כל בני המשפחה בבית ביחד ומקיימים את סדר הפסח. כאשר [[בית המקדש]] היה קיים היו אוכלים בלילה זה את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] [[חבורת פסח|חבורות]] חבורות ב[[ירושלים]]. סדר הפסח מורכב מ[[מצוות דאורייתא]] כגון מצות [[סיפור יציאת מצרים]] ואכילת [[מצה]], ובזמן בית המקדש גם אכילת קרבן פסח. על מצוות אלו נוספו מצוות מדרבנן ו[[מנהג]]ים רבים. | ||
== מצוות מרכזיות בליל הסדר == | == מצוות מרכזיות בליל הסדר == | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
=== ארבע כוסות יין === | === ארבע כוסות יין === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ארבע כוסות]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ארבע כוסות]]}} | ||
במהלך אמירת ההגדה בליל הסדר שותים ארבע כוסות יין. על כל אחת מארבע הכוסות להכיל לפחות "[[רביעית]]" יין. אם הכוס מכילה "רביעית", ישתה [[לכתחילה]] את כל היין שבכוס. [[בדיעבד]] אם שתה את רוב הכוס בלבד, יצא ידי חובה. בכוס הרביעית - האחרונה - ישתה את כל היין שבכוס, כדי שיוכל לברך אחריה ברכה אחרונה {{מקור| | במהלך אמירת ההגדה בליל הסדר שותים ארבע כוסות יין. על כל אחת מארבע הכוסות להכיל לפחות "[[רביעית]]" יין. אם הכוס מכילה "רביעית", ישתה [[לכתחילה]] את כל היין שבכוס. [[בדיעבד]] אם שתה את רוב הכוס בלבד, יצא ידי חובה. בכוס הרביעית - האחרונה - ישתה את כל היין שבכוס, כדי שיוכל לברך אחריה ברכה אחרונה {{מקור|"על הגפן ועל פרי הגפן"|כן}}. אם אין בדעתו לשתות הרבה יין, לא יקח כוס גדולה המכילה כמה "רביעיות", כי ישנן דעות שגם בכוס גדולה צריך לשתות את רוב הכוס. על כוס ראשונה אומרים [[קידוש]] היום, על כוס שניה קוראים את ה[[הגדה]], על כוס שלישית מברכים [[ברכת המזון]] ועל כוס רביעית גומרים את ה[[הלל]]. | ||
=== הסבה === | === הסבה === | ||
שורה 37: | שורה 37: | ||
עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית מבין שלוש המצות לשני חלקים ומניח את החלק הגדול ל"אפיקומן". | עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית מבין שלוש המצות לשני חלקים ומניח את החלק הגדול ל"אפיקומן". | ||
יש טומנים את האפיקומן תחת הכר או הכסת שמסב עליו, על שם הכתוב {{מקור| | יש טומנים את האפיקומן תחת הכר או הכסת שמסב עליו, על שם הכתוב {{מקור|תהלים ל"א|כן}}: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (שהאפיקומן הוא ה"צפון" הנזכר בסימני הסדר). טעם נוסף, כדי שיראו התינוקות וישאלו: מפני מה טומנים את המצה ועדיין לא אכלנו? ומתוך התשובה נבוא לספר ביציאת מצרים. | ||
בגמרא מובא: "תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל התינוקות שלא יישנו". מכאן סמכו התינוקות לחטוף את האפיקומן ואינם משיבים אלא בפדיון... | בגמרא מובא: "תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל התינוקות שלא יישנו". מכאן סמכו התינוקות לחטוף את האפיקומן ואינם משיבים אלא בפדיון... |
עריכות