8,032
עריכות
מקרא מגילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מצות קריאת [[מגילת אסתר]] ב[[פורים]]. | |||
== עניין המגילה == | == עניין המגילה == | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
מגילה מקלף, שכתוב בכתב אשורי ובדיו. | מגילה מקלף, שכתוב בכתב אשורי ובדיו. | ||
בשעה שקורא פסוק "ואת אגרת הפורים" - ינענע את המגילה {{מקור| | בשעה שקורא פסוק "ואת אגרת הפורים" - ינענע את המגילה {{מקור|בן איש חי, שנה ראשונה פרשת תצוה|כן}}. | ||
המנהג הוא שאין קוראים את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו איגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים". יש ליזהר שבשעה שפושט את המגילה - שלא תהיה המגילה בקרקע, אלא על שלחן או כסא וכדו' {{מקור| | המנהג הוא שאין קוראים את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו איגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים". יש ליזהר שבשעה שפושט את המגילה - שלא תהיה המגילה בקרקע, אלא על שלחן או כסא וכדו' {{מקור|שם|כן}}. השומעים אינם צריכים לפשוט אותה כאגרת. | ||
== ברכות מקרא מילה == | == ברכות מקרא מילה == | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בעת שמברכים את ברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, יש לכוון שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: מצות סעודה, מצות [[משלוח מנות]] ומצות [[מתנות לאביונים]]. המברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום, יכוונו על כך ביום, כי זמנן של מצוות אלו הוא ביום. בני עדות המזרח יכוונו על כך בברכת "שהחיינו" בלילה. | בעת שמברכים את ברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, יש לכוון שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: מצות סעודה, מצות [[משלוח מנות]] ומצות [[מתנות לאביונים]]. המברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום, יכוונו על כך ביום, כי זמנן של מצוות אלו הוא ביום. בני עדות המזרח יכוונו על כך בברכת "שהחיינו" בלילה. | ||
אדם ששכח ולא בירך "שהחיינו", והחל לקרוא את המגילה - יברך במקום שנזכר. מיהו, אם כבר קרא את הספוק "ואת עשרת בני המן" - שוב לא יברך {{מקור| | אדם ששכח ולא בירך "שהחיינו", והחל לקרוא את המגילה - יברך במקום שנזכר. מיהו, אם כבר קרא את הספוק "ואת עשרת בני המן" - שוב לא יברך {{מקור|בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת תצוה|כן}}. | ||
היחיד הקורא את המגילה - מברך בין מלפניה ובין לאחריה {{מקור| | היחיד הקורא את המגילה - מברך בין מלפניה ובין לאחריה {{מקור|שם|כן}}. | ||
== מנהגים שונים == | == מנהגים שונים == | ||
את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..."; ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה"; ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו". | את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..."; ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה"; ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו". | ||
נהגו בקהילות ישראל להכות בשעה ששומעים שם "המן" מפי הקורא; ומנהג טוב לכתוב "עמלק" ושם "המן" ולמחותם, אך לא ימחם ברוק שבפיו. ואם יש לו שכר - ימחם בשכר, וסימן: "תנו שֵׁכָר לְאובֵד" {{מקור| | נהגו בקהילות ישראל להכות בשעה ששומעים שם "המן" מפי הקורא; ומנהג טוב לכתוב "עמלק" ושם "המן" ולמחותם, אך לא ימחם ברוק שבפיו. ואם יש לו שכר - ימחם בשכר, וסימן: "תנו שֵׁכָר לְאובֵד" {{מקור|משלי לא, ו|כן}} {{מקור|בן איש חי, שם|כן}}. | ||