8,032
עריכות
קידוש החודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קביעת יום ראשון לחודש, הכרזת ראש בית הדין על היום שנקבע לראש חודש. מאז מתן תורה ועד הדור החמישי של האמוראים {{מקור|דורם של אביי ורבא|כן}}, לא היו קובעים ראש חודש לפי חשבון המולד, אלא היו מקדשים את החודש על פי עדים שראו את הלבנה בחידושה (ראה: [[מולד הלבנה]]). | |||
==קידוש לפי העדים== | ==קידוש לפי העדים== | ||
וכך היה מתבצע קידוש החודש באמצעות העדים. כאשר שני עדים היו רואים את הלבנה בחידושה בליל שלושים לחודש, הם היו באים לבית הדין הגדול {{מקור| | וכך היה מתבצע קידוש החודש באמצעות העדים. כאשר שני עדים היו רואים את הלבנה בחידושה בליל שלושים לחודש, הם היו באים לבית הדין הגדול {{מקור|הסנהדרין|כן}} שבירושלים ומעידים בפניהם על כך. בית הדין היה בודק אותם, ולאחר שמצא כי עדותם נכונה, היה נשיא בית הדין מכריז, שיום השלושים מקודש, ושהוא הראשון לחודש הבא, והחודש שעבר "חסר" - בן עשרים ותשעה יום. כיצד היו מקדשים את החודש? - ראש בית הדין אומר: "מקודש!" וכל העם עונים אחריו: "מקודש מקודש". | ||
אם לא נראתה הלבנה בליל השלושים לחודש, או שלא הספיקו העדים לבוא ביום השלושים, נעשה החודש שעבר "מלא" - בן שלושים יום, ויום השלושים ואחד היה מתקדש מאליו כראש חודש, שכן אין חודש יותר משלושים יום ושוב אין צריך לקידוש החודש על ידי בית הדין. | אם לא נראתה הלבנה בליל השלושים לחודש, או שלא הספיקו העדים לבוא ביום השלושים, נעשה החודש שעבר "מלא" - בן שלושים יום, ויום השלושים ואחד היה מתקדש מאליו כראש חודש, שכן אין חודש יותר משלושים יום ושוב אין צריך לקידוש החודש על ידי בית הדין. | ||