8,032
עריכות
תחומין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מ (טיפול בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=התחום שממנו אסור לאדם לצאת ב[[שבת]] וב[[יום טוב]].|אחר= פירסום '''תחומין''' בהוצאת צמת - צוותי מדע ותורה גוש עציון|עע=[[תחומין - צמת]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=התחום שממנו אסור לאדם לצאת ב[[שבת]] וב[[יום טוב]].|אחר= פירסום '''תחומין''' בהוצאת צמת - צוותי מדע ותורה גוש עציון|עע=[[תחומין - צמת]]}} | ||
התחום שממנו אסור לאדם לצאת ב[[שבת]] וב[[יום טוב]]. | התחום שממנו אסור לאדם לצאת ב[[שבת]] וב[[יום טוב]]. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בפרשת המן {{מקור| | בפרשת המן {{מקור|שמות טז, כט|כן}} נאמר: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". כלומר: התורה אסרה לצאת אל מחוץ לגבול העיר יותר משנים עשר מיל. שיעור זה נלמד מגודלו של מחנה ישראל במדבר, שלגביו ציוה משה רבנו: "אל יצא איש ממקומו". חז"ל מדדו את מקום חניית המחנה שהשתרע "מבית הישימות עד אבל השטים" {{מקור|במדבר לג, מט|כן}} ומצאו שאורכו שלוש פרסאות שהן שנים עשר מיל. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
מהיכן מודדים אלפיים אמה? - השובת בעיר, מהלך את כל העיר ומודד חוצה לה אלפיים אמה. השובת במקום הנחשב כרשות היחיד {{מקור| | מהיכן מודדים אלפיים אמה? - השובת בעיר, מהלך את כל העיר ומודד חוצה לה אלפיים אמה. השובת במקום הנחשב כרשות היחיד {{מקור|מוקף מחיצות אף שאינו עיר, כגון שטח ריק מגודר וכדומה|כן}}, מהלך את כולו ומודד חוצה לו אלפיים אמה. השובת במקום שאינו מוקף מחיצות, יש לו ד' אמות ומודד חוצה להם אלפיים אמה. | ||
מהו תחום שבת? - תחום שבת הוא שטח העשוי כריבוע או כמלבן סביב העיר כאשר העיר במרכזו, ומרחק צלעותיו מן העיר הוא אלפיים אמה. היות והתחום עשוי בצורת ריבוע או מלבן, לכן ההולך מן העיר לכוון הזוויות של המרובע יש לו יותר מאלפיים אמה {{מקור| | מהו תחום שבת? - תחום שבת הוא שטח העשוי כריבוע או כמלבן סביב העיר כאשר העיר במרכזו, ומרחק צלעותיו מן העיר הוא אלפיים אמה. היות והתחום עשוי בצורת ריבוע או מלבן, לכן ההולך מן העיר לכוון הזוויות של המרובע יש לו יותר מאלפיים אמה {{מקור|"נשכר אל הזוויות"|כן}}. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בגמרא מובאר, שאפשר לקבוע את רוחות השמים לפי כוכבי השמים, או לפי זריחת החמה ושקיעתה. הדרך המעשית הקלה ביותר, כיום, היא לקבוע את הצפון בעזרת מצפן {{מקור| | בגמרא מובאר, שאפשר לקבוע את רוחות השמים לפי כוכבי השמים, או לפי זריחת החמה ושקיעתה. הדרך המעשית הקלה ביותר, כיום, היא לקבוע את הצפון בעזרת מצפן {{מקור|אולם יש לקחת בחשבון את הסטיה של הצפון המגנטי מהצפון האמיתי - הגאוגרפי - שהיא בארץ ישראל בשיעור של 2 מעלות. במקומות אחרים על פני כדור הארץ שיעור הסטיה עשוי להיות גבוה בהרבה והוא מסומן בדרך כלל על פני המפות|כן}}. קוי האורך והרוחב במפות משורטטים בדיוק לפי הצפון האמיתי. ולכן מי שמשתמש למדידת התחום במפה, יוכל לרבע את העיר או את התחום במקביל לקוי האורך והרוחב שעל המפה. | ||