8,032
עריכות
הרב יעקב ישראל קניבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== מחידושיו == | == מחידושיו == | ||
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה=הובאו רק חידושים ל[[מסכת בבא קמא]]}} | {{להשלים|פסקה=כן|סיבה=הובאו רק חידושים ל[[מסכת בבא קמא]]}} | ||
להלן כמה יסודות וסברות שחידש הרב קניבסקי, המהווים דרך חדשה בביאור העניין{{הערה|לא הובאו חידושים פרשניים {{מקור| | להלן כמה יסודות וסברות שחידש הרב קניבסקי, המהווים דרך חדשה בביאור העניין{{הערה|לא הובאו חידושים פרשניים {{מקור|שבהם הסברות והרעיונות ידועים וקודמים לו|כן}} שבהם החידוש הוא רק בהסבר שיטת מפרש פלוני בהסבר מסויים {{מקור|שהיה ידוע עוד קודם, אך לא כהסבר לשיטה זו|כן}} או בהוכחה חדשה לחקירה מפורסמת, אלא רק חידושים שעצם הרעיון הוא חידוש של הרב קניבסקי.}} ונודעו בשמו: | ||
* האיסור להזיק לממון חברו נלמד ממצות [[השבת אבידה]], שאם חייבה התורה למנוע נזק מממון חברו, קל וחומר שאסור להזיק אותו בעצמו {{מקור| | * האיסור להזיק לממון חברו נלמד ממצות [[השבת אבידה]], שאם חייבה התורה למנוע נזק מממון חברו, קל וחומר שאסור להזיק אותו בעצמו {{מקור|קהלות יעקב ב"ק סי' א|כן}}. | ||
* יש לחקור האם דין "[[מיטב]] שדהו ומיטב כרמו ישלם" {{מקור|שמות כב, ד|כן}} הוא בכדי לתת ל[[נזיקין|ניזק]] את הרצוי לו ביותר '''או''' בכדי שיוכל בקלות למכור את הנכס להמיר את החפץ לדמים {{מקור| | * יש לחקור האם דין "[[מיטב]] שדהו ומיטב כרמו ישלם" {{מקור|שמות כב, ד|כן}} הוא בכדי לתת ל[[נזיקין|ניזק]] את הרצוי לו ביותר '''או''' בכדי שיוכל בקלות למכור את הנכס להמיר את החפץ לדמים {{מקור|שם סי' ו|כן}}. | ||
* אם אדם שיסה את כלב של חברו שיזיק לאדם אחר, המשסה פטור ובעל הכלב חייב חצי נזק {{מקור|רמב"ם נזקי ממון ב יט$רמב"ם פ"ב מנזקי ממון הי"ט|כן}}, ופטור ומחצי הנזק השני בגלל שהמשסה היה שותף לנזק {{מקור|קהלות יעקב שם סי' כג|כן}}, אף שהמשסה פטור מדין [[גרמא]]. | * אם אדם שיסה את כלב של חברו שיזיק לאדם אחר, המשסה פטור ובעל הכלב חייב חצי נזק {{מקור|רמב"ם נזקי ממון ב יט$רמב"ם פ"ב מנזקי ממון הי"ט|כן}}, ופטור ומחצי הנזק השני בגלל שהמשסה היה שותף לנזק {{מקור|קהלות יעקב שם סי' כג|כן}}, אף שהמשסה פטור מדין [[גרמא]]. | ||
* העושה ממון חברו אסור רק מחמת הספק - פטור מדין מזיק (כי יתכן שלא הזיק את החפץ), וחייב מ[[דינא דגרמי]], כי מנע את האדם מלהשתמש בו {{מקור|שם סי' מב|כן}}. | * העושה ממון חברו אסור רק מחמת הספק - פטור מדין מזיק (כי יתכן שלא הזיק את החפץ), וחייב מ[[דינא דגרמי]], כי מנע את האדם מלהשתמש בו {{מקור|שם סי' מב|כן}}. | ||
* טעם הדין שה[[מתעסק]] בחלבים ועריות חייב שכן נהנה {{מקור|בבלי:סנהדרין סב ב$סנהדרין סב:|כן}}, הוא מפני שהתורה לא חייבה על מעשה בלא כוונה{{הערה|בניגוד להסבר האתוון דאורייתא {{מקור| | * טעם הדין שה[[מתעסק]] בחלבים ועריות חייב שכן נהנה {{מקור|בבלי:סנהדרין סב ב$סנהדרין סב:|כן}}, הוא מפני שהתורה לא חייבה על מעשה בלא כוונה{{הערה|בניגוד להסבר האתוון דאורייתא {{מקור|כלל כד|כן}} שמעשה מבלי כוונה לעשותו - לא נחשב 'מעשה'.}}, ובמקום שנהנה הרגשת ההנאה שבגופו נחשבת ככוונה, שעניין הכוונה הוא השתתפות הנפש במעשה הגוף, ובהנאה משתתפת הנפש החיונית במעשה הגוף, והרי זה ככוונה {{מקור|קהילות יעקב שבת סי' לה|כן}}. | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||