2,444
עריכות
שורה 28: | שורה 28: | ||
א. אסור לספר רע על חבירו, בין בפניו בין שלא בפניו {{מקור|כלל ג א}}, בין שהסיפור אמת וכ"ש אם הוא שקר {{מקור|כלל א א}}, בין בדרך עראי וכ"ש בתמידות - שאז אין לו חלק לעוה"ב {{מקור|כלל א ד}}, בין מרצונו ובין שהפצירו ממנו לספר, אף אם אינו אומר את שם חבירו בפירוש וממילא יבינו או שיוודע אח"כ {{מקור|כלל ג ד}}, ואף אם אין מתכוין לגנותו {{מקור|כלל ג ז}}. וכל זה, אף אם משער שלא יבוא לשום אדם עי"ז שום היזק או בזיון, ואפילו לא יקבלו השומעים את דבריו {{מקור|כלל ג ו}}. וחייב למסור על קיום לאו זה כל ממונו {{מקור|כלל א ו}}, וכ"ש כבודו {{מקור|כלל א ז}}. | א. אסור לספר רע על חבירו, בין בפניו בין שלא בפניו {{מקור|כלל ג א}}, בין שהסיפור אמת וכ"ש אם הוא שקר {{מקור|כלל א א}}, בין בדרך עראי וכ"ש בתמידות - שאז אין לו חלק לעוה"ב {{מקור|כלל א ד}}, בין מרצונו ובין שהפצירו ממנו לספר, אף אם אינו אומר את שם חבירו בפירוש וממילא יבינו או שיוודע אח"כ {{מקור|כלל ג ד}}, ואף אם אין מתכוין לגנותו {{מקור|כלל ג ז}}. וכל זה, אף אם משער שלא יבוא לשום אדם עי"ז שום היזק או בזיון, ואפילו לא יקבלו השומעים את דבריו {{מקור|כלל ג ו}}. וחייב למסור על קיום לאו זה כל ממונו {{מקור|כלל א ו}}, וכ"ש כבודו {{מקור|כלל א ז}}. | ||
ואין נ"מ אם הסיפור הוא גנות גדול או קטן לחבירו, ואם מגנהו בעוונותיו או במעשי אבותיו {{מקור|כלל ד א}}, ואפילו בעוון שהרבה נכשלים בו כביטול תורה {{מקור|כלל ד ב}}. ואם רוצה להפרישו מעבירה יוכיחו בצנעא {{מקור|כלל ד ד}}, ואם יודע שלא יקבל הימנו, אם יש ב' עדים יאמר לדייני העיר או לקרוביו של החוטא שיוכיחוהו {{מקור|כלל ד ה}}. אבל מי שפורק עומ"ש | ואין נ"מ אם הסיפור הוא גנות גדול או קטן לחבירו, ואם מגנהו בעוונותיו או במעשי אבותיו {{מקור|כלל ד א}}, ואפילו בעוון שהרבה נכשלים בו כביטול תורה {{מקור|כלל ד ב}}. ואם רוצה להפרישו מעבירה יוכיחו בצנעא {{מקור|כלל ד ד}}, ואם יודע שלא יקבל הימנו, אם יש ב' עדים יאמר לדייני העיר או לקרוביו של החוטא שיוכיחוהו {{מקור|כלל ד ה}}. אבל מי שפורק עומ"ש מותר לספר גנותו ברבים {{מקור|כלל ד ז}}, וכן מי שלא שמע לקול בית דין בדבר שהוא קום ועשה {{מקור|כלל ד ח}}. | ||
אע"פ כן, מי שרואה באדם אחר מדה מגונה, מצווה לו לספר לבנו ולתלמידיו שלא יתחברו עמו, אם כוונתו רק לשמרם מחטא ולא לגנותו {{מקור|כלל ד י}}. | אע"פ כן, מי שרואה באדם אחר מדה מגונה, מצווה לו לספר לבנו ולתלמידיו שלא יתחברו עמו, אם כוונתו רק לשמרם מחטא ולא לגנותו {{מקור|כלל ד י}}. |
עריכות