ישיבת סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 23 בתים ,  1 באוקטובר 2012
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מבנה ארעי בחג ה[[סוכות]]|אחר=[[מסכת|מסכת התלמודית]]|עע=[[מסכת סוכה]]}}  
{{פירוש נוסף|נוכחי=מבנה ארעי בחג ה[[סוכות]]|אחר=[[מסכת|מסכת התלמודית]]|עע=[[מסכת סוכה]]}}  
הסוכה היא מבנה המשמש לישיבה בימי [[חג הסוכות]]
'''הסוכה היא מבנה המשמש לישיבה בימי [[חג הסוכות]]. מצווה לשבת בסוכה בשבעת הימים שמתחילים בט"ו בתשרי, שנאמר''' {{מקור|ויקרא כג, מב|כן}}''': {{ציטוטון|בסוכות תשבו שבעת ימים}}.'''
==הגדרה==
'''מצווה לשבת בסוכה בשבעת הימים שמתחילים בט"ו בתשרי''' {{מקור|הסוגיות בסוכה פרק א ופרק ב|כן}}'''.'''


==מקור וטעם==
== טעמי המצוה ==
'''מקורה''' מהפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים" {{מקור|ויקרא כג-מב|כן}}.
מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: {{ציטוטון|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|ויקרא כג-מג}}.


'''והטעם''' נאמר בפסוק: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם {{מקור|ויקרא כג-מג|כן}}.
ב[[תלמוד]] {{מקור|בבלי:סוכה יא ב$סוכה יא:|כן}} נחלקו התנאים בביאור הפסוק, [[רבי אליעזר]] פירש שאותם "סוכות" היינו [[ענני הכבוד]] (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו רבי עקיבא פירש שהכוונה לסוכות ממש, שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות.
וב[[תלמוד]] [[מסכת סוכה]]<ref>דף יא ע"ב</ref> נחלקו התנאים בביאור הפסוק, רבי אליעזר פירש שאותם "סוכות" היינו [[ענני הכבוד]] (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו רבי עקיבא פירש שהכוונה לסוכות ממש, שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות.


וה[[נצי"ב]] בספרו "[[העמק דבר]]"<ref>במדבר י לד</ref> כתב לבאר, שבאמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך.
וה[[נצי"ב]] בספרו "[[העמק דבר]]"<ref>במדבר י, לד</ref> כתב לבאר, שבאמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך.


ואכן החוקר יהושע עציון<ref>ספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53 ו68 </ref>, כאשר הזכיר את הממצאים הארכיאולוגים שמאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, הביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש. (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).
ואכן החוקר יהושע עציון<ref>ספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68.</ref>, כאשר הזכיר את הממצאים הארכיאולוגיים שמאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, הביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש. (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).


===השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה===
===השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה===
supress
6,473

עריכות

תפריט ניווט