2,444
עריכות
ערבות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{חלונית2 |רוחב =28em |תוכן= <div style="text-align: center;"><span style="color: Blue">'''שטר קבלנות'''</span></div> זיכרון [[עד...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בהתחייבות כספית רגילה שאיו בה מצווה ויש בה הפסד - כמו הלוואה, ברור ש"ערב קבלן" משתעבד, שכן בכל הוא מוכיח מחויבות גדולה להשתעבד. לעומת זאת ב"ערב רגיל" המשעבד את עצמו להלוואה, ישנה מחלוקת ב[[גמרא]] הדומה לזו של ערב קבלן בכתובה, לפי דעה אחת, אם היו לבעל נכסים בשעה זו, יש לערב גמירות דעת להשתעבד, שכן הוא סומך על כך שייתכן שהלווה ישלם את התחייבותו, ולפי דעה שנייה, גם במקרה כזה אין הערב משתעבד לשלם. | בהתחייבות כספית רגילה שאיו בה מצווה ויש בה הפסד - כמו הלוואה, ברור ש"ערב קבלן" משתעבד, שכן בכל הוא מוכיח מחויבות גדולה להשתעבד. לעומת זאת ב"ערב רגיל" המשעבד את עצמו להלוואה, ישנה מחלוקת ב[[גמרא]] הדומה לזו של ערב קבלן בכתובה, לפי דעה אחת, אם היו לבעל נכסים בשעה זו, יש לערב גמירות דעת להשתעבד, שכן הוא סומך על כך שייתכן שהלווה ישלם את התחייבותו, ולפי דעה שנייה, גם במקרה כזה אין הערב משתעבד לשלם. | ||
ה[[הלכה]] | ה[[הלכה]] היא כי ערב רגיל משתעבד למרות שלא היו נכסים ללווה בשעת ההלוואה, אך "ערב קבלן" אינו משתעבד כלל, גם אם היו לבעל נכסים וקרקעות בשעת ההתחייבות. הגמרא מנמקת זאת כי "[[מצווה]] עבד ולא מידי חסרה", שהם שתי הסיבות המנויות לעיל לכך שאין לו גמירות דעת, היות ההתחייבות בגלל מצווה ולא בגלל מוכנות לשלם, וגם סיבה המניעה את הערב לא לרצות לשלם, שכן הוא לא גרם הפסד לאף אחד בהתחייבותו, וממילא גם אין סיבה שישלם, וזאת בשונה מהלוואה, בה הערב מרגיש התחייבות נפשית לשלם במקרה שהלווה לא שילם, שכן הוא מרגיש שהוא גרם הפסד למלווה בכך שגרם לו להלוות ללווה שלא שילם את התחייבותו. | ||
ה[[תוספות]]{{הערה|בגיטין נ א ד"ה מצוה.}} מעירים, כי דווקא בצורה שיש את שני הסיבות המנויות, אין הערב משתעבד, אך במקרה שחסר אחד מהם, כמו בצורה שהכתובה נכתבה '''לאחר''' הנישואין כך שלא הכתובה גורמת להם להשתדך יחד, או במקרה שאדם מתחייב לשלם מצווה אחרת שכן גורמת לחיסרון ממון במקרה ולא ישלמו - כמו קניית [[ארבעת המינים| ארבעת המינים]], במקרה כזה יחול על הערב התחייבות לשלם. | ה[[תוספות]]{{הערה|בגיטין נ א ד"ה מצוה.}} מעירים, כי דווקא בצורה שיש את שני הסיבות המנויות, אין הערב משתעבד, אך במקרה שחסר אחד מהם, כמו בצורה שהכתובה נכתבה '''לאחר''' הנישואין כך שלא הכתובה גורמת להם להשתדך יחד, או במקרה שאדם מתחייב לשלם מצווה אחרת שכן גורמת לחיסרון ממון במקרה ולא ישלמו - כמו קניית [[ארבעת המינים| ארבעת המינים]], במקרה כזה יחול על הערב התחייבות לשלם. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
* [http://www.shaalvim.co.il/torah/view.asp?id=42 פרשת ויגש – כי עבדך ערב את הנער], מאת הרב יואל עמיטל, באתר של [[ישיבת שעלבים]] | * [http://www.shaalvim.co.il/torah/view.asp?id=42 פרשת ויגש – כי עבדך ערב את הנער], מאת הרב יואל עמיטל, באתר של [[ישיבת שעלבים]] | ||
* [http://net-sah.org/he/node/642 ערבות למשכנתא והתחייבות בדבר שאינו קצוב], מאת הרב רצון ערוסי, באתר "נצח ישראל" | * [http://net-sah.org/he/node/642 ערבות למשכנתא והתחייבות בדבר שאינו קצוב], מאת הרב רצון ערוסי, באתר "נצח ישראל" | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משפט עברי: דיני ממונות]] | [[קטגוריה:משפט עברי: דיני ממונות]] | ||