32
עריכות
הוצאה מרשות לרשות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ד' רשויות שהם ה'
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
'''כל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת, אינו חייב אלא המצניעו''' דבר שאינו ראוי להצניעו ולשמור עליו, מפני שאין לאדם תועלת בו, או שאין בו שיעור שרוב בני אדם עשויים להחשיבו ולהצניעו, אלא שאחד החשיבו והצניעו, אם הוציאו בשבת זה שהצניעו, הריהו חייב, אבל אם הוציאו אחר, אינו חייב, שלגביו אין זו מלאכה. אך דבר שראוי להצניעו ולשמור עליו, מפני שיש לאדם תועלת בו, ויש בדבר זה שיעור, שרוב בני אדם עשויים להחשיבו ולהצניעו, והוציאו אדם בשבת מרשות לרשות, אף אם המוציאו הוא עשיר, ואין הדבר חשוב בעיניו, הרי זה חייב. | '''כל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת, אינו חייב אלא המצניעו''' דבר שאינו ראוי להצניעו ולשמור עליו, מפני שאין לאדם תועלת בו, או שאין בו שיעור שרוב בני אדם עשויים להחשיבו ולהצניעו, אלא שאחד החשיבו והצניעו, אם הוציאו בשבת זה שהצניעו, הריהו חייב, אבל אם הוציאו אחר, אינו חייב, שלגביו אין זו מלאכה. אך דבר שראוי להצניעו ולשמור עליו, מפני שיש לאדם תועלת בו, ויש בדבר זה שיעור, שרוב בני אדם עשויים להחשיבו ולהצניעו, והוציאו אדם בשבת מרשות לרשות, אף אם המוציאו הוא עשיר, ואין הדבר חשוב בעיניו, הרי זה חייב. | ||
==ד' רשויות== | ==ד' רשויות שהם ה'== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[רשות היחיד]], [[רשות הרבים]], [[כרמלית]], [[מקום פטור]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[רשות היחיד]], [[רשות הרבים]], [[כרמלית]], [[מקום פטור]]}} | ||
'''ארבע רשויות''' - לבבלי הן רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומקום פטור {{מקור|בבלי:שבת ו.|כן}}. אך לירושלמי הן רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומבואות שאינן מפולשין {{מקור|בבלי:שבת א-א ברבע האחרון של המשנה, ג.|כן}}. | '''ארבע רשויות''' - לבבלי הן רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומקום פטור {{מקור|בבלי:שבת ו.|כן}}. אך לירושלמי הן רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומבואות שאינן מפולשין {{מקור|בבלי:שבת א-א ברבע האחרון של המשנה, ג.|כן}}. | ||
'''בגדר כרמלית''' חקרו האם חכמים תיקנו שהיא תהיה רשות בפני עצמה, או שהיא עדיין מקום פטור, וחכמים רק גזרו עליה חומרות של רשות היחיד ושל רשות הרבים {{מקור|פרי משה שבת לו-א|כן}}. | '''בגדר כרמלית''' חקרו האם חכמים תיקנו שהיא תהיה רשות בפני עצמה, או שהיא עדיין מקום פטור, וחכמים רק גזרו עליה חומרות של רשות היחיד ושל רשות הרבים {{מקור|פרי משה שבת לו-א|כן}}. | ||
לדעת ר' שמעון, יש עוד רשות חמישית, נפרדת מ-4 הרשויות הנזכרות לעיל, וזאת ה'חצר'. חצר זה רשות של כמה יחידים יחד, לכן אינה רשות היחיד, אך לא של כל העולם, ולכן אינה רשות הרבים. החצר דומה מאוד לכרמלית בכך שאסור לטלטל ממנה לרשות היחיד ומרשות היחיד לתוכה, וכנראה שכך גם הדין לטלטול רשות הרבים אך הגמרא סותמת זאת. ההבדל המהותי בין חצר לכרמלית הוא שמותר לטלטל בתוכה. | |||
חכמים חולקים על ר' שמעון וסוברים שחצר דינה כרשות הרבים לכל דבר, אך גם הם מסכימים שאם היא עוברת לבעלות אדם יחיד היא תהיה רשות היחיד. {{מקור|בבלי:שבת קל:-קלא.|כן}} | |||
==רשות היחיד== | ==רשות היחיד== | ||