456
עריכות
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
סוג נוסף של כתב שהיה בשימוש לתיאור לשון הקודש הוא [[כתב עברי (עתיק)|הכתב העברי (עתיק)]] (נקרא גם: כתב דעץ, כתב רעץ). | סוג נוסף של כתב שהיה בשימוש לתיאור לשון הקודש הוא [[כתב עברי (עתיק)|הכתב העברי (עתיק)]] (נקרא גם: כתב דעץ, כתב רעץ). | ||
זוהי השפה היחידה שצורת האות משקפת את הגייתה על פי חוקי הפיזיקה (ראו - [[תורה ומדע#פיזיקה]] סעיף ג- 'צורת האותיות שבלשון הקודש') | זוהי השפה היחידה שצורת האות משקפת את הגייתה על פי חוקי הפיזיקה (ראו - [[תורה ומדע#פיזיקה]] סעיף ג- 'צורת האותיות שבלשון הקודש'). | ||
מבין אומות העולם, העם שזוהי שפתו הוא עם ישראל (או יותר נכון "העם היהודי"). יש מספר מגוון של דרכי הגייה של לשון הקודש בהתאם למוצא קהילה יהודית (דוגמאות להגייה: אשכנזית, ספרדית, עירקית, תימנית ועוד). | מבין אומות העולם, העם שזוהי שפתו הוא עם ישראל (או יותר נכון "העם היהודי"). יש מספר מגוון של דרכי הגייה של לשון הקודש בהתאם למוצא קהילה יהודית (דוגמאות להגייה: אשכנזית, ספרדית, עירקית, תימנית ועוד). | ||
היום יש שנוהגים לקרוא ללשון הקודש בגרסתה המדוברת בשם "עברית". ישנן מספר סיבות לכך, אחת מהן היא כדי להבדיל בין הלשון המדוברת לזו שמופיעה בתנ"ך. [אמנם יש לדעת שבאמת לשון הקודש נקראת "עברית", וכמו שרואים במקורות, כגון [משנה מסכת גיטין, פרק ט משנה ח] - "גט שכתבו עברית". והמילים החדשות, לפי האמת אינם שייכות ללשון הקודש היא העברית. וכאמור היום יש נוהגים לקרוא ללשון המדוברת - עברית.] | היום יש שנוהגים לקרוא ללשון הקודש בגרסתה המדוברת בשם "עברית". ישנן מספר סיבות לכך, אחת מהן היא כדי להבדיל בין הלשון המדוברת לזו שמופיעה בתנ"ך. [אמנם יש לדעת שבאמת לשון הקודש נקראת "עברית", וכמו שרואים במקורות, כגון [משנה מסכת גיטין, פרק ט משנה ח] - "גט שכתבו עברית". והמילים החדשות, לפי האמת אינם שייכות ללשון הקודש היא העברית. וכאמור היום יש נוהגים לקרוא ללשון המדוברת - עברית.] |
עריכות