15,330
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בויטבסק שבפולין בשנת תר"פ. בגיל חמש התייתם מאביו, ובנסיונו לנחם את אמו אמר לה: "אל תבכי, אמא, עוד אהיה רב בעז"ה". לאחר מכן עלה עם כת משפחתו לירושלים, ולמד ב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[ישיבת חברון]]. בתקופת לימודיו בישיבת חברון, התחבב מאד על ראש הישיבה [[רבי יחזקאל סרנא]], והתקרב לגדולי ירושלים ובהם [[הרב איסר זלמן מלצר]], [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], [[הרב ראובן זעליג בנגיס]], [[ | נולד בויטבסק שבפולין בשנת תר"פ. בגיל חמש התייתם מאביו, ובנסיונו לנחם את אמו אמר לה: "אל תבכי, אמא, עוד אהיה רב בעז"ה". לאחר מכן עלה עם כת משפחתו לירושלים, ולמד ב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[ישיבת חברון]]. בתקופת לימודיו בישיבת חברון, התחבב מאד על ראש הישיבה [[רבי יחזקאל סרנא]], והתקרב לגדולי ירושלים ובהם [[הרב איסר זלמן מלצר]], [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], [[הרב ראובן זעליג בנגיס]], [[הרב דב בעריש ויידנפלד]] ("הרב מטשיבין") ועוד. במיוחד התקרב ל[[הרב צבי פסח פראנק|רב צבי פסח פראנק]] אותו שימש. בסביבות שנת תשי"ג החל לכהן כדיין בבית הדין הרבני בירושלים, ובסביבות שנת תשי"ט החל לכהן בבתי הדין הרבני הגדול, באותו הרכב עם [[הרב יוסף שלום אלישיב]]. | ||
משנת תשל"ב החל לכהן כרב לא רשמי בירושלים, בעקבות החסר שנוצר עם פטירת הרב פראנק, ובשנת תשל"ח נבחר באופן רשמי לכהן כרב העיר, לאחר התמודדות עם [[הרב דב ליאור]]. לצדו נבחר כרב ספרדי [[הרב שלום משאש]]. | משנת תשל"ב החל לכהן כרב לא רשמי בירושלים, בעקבות החסר שנוצר עם פטירת הרב פראנק, ובשנת תשל"ח נבחר באופן רשמי לכהן כרב העיר, לאחר התמודדות עם [[הרב דב ליאור]]. לצדו נבחר כרב ספרדי [[הרב שלום משאש]]. |
עריכות