15,330
עריכות
רבי יהודה אריה לייב אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Kever gur.jpg | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי יהודה אריה לייב אלתר | |||
|תואר=האדמו"ר מגור | |||
|תמונה=[[תמונה:Kever gur.jpg|ממוזער|מצבת קבר ה"שפת אמת" (משמאל) וסבו "חידושי הרי"ם" בגור]] | |||
|כיתוב= | |||
|חיבורו העיקרי=שפת אמת | |||
|תאריך לידה=כ"ט ניסן תר"ז | |||
|מקום לידה=ורשה | |||
|תאריך פטירה=ה' ב[[שבט]] תרס"ה | |||
|מקום פטירה= | |||
|סיבת הפטירה= | |||
|מקום קבורה=גורה קלוואריה (גור), פולין | |||
|חסידות=[[חסידות גור|גור]] | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות= | |||
|מספר בשושלת=3 | |||
|הקודם=[[רבי חנוך העניך מאלכסנדר]] | |||
|הבא=[[רבי אברהם מרדכי אלתר]] | |||
|תחילת כהונה=תר"ל | |||
|סיום כהונה=תרס"ה | |||
|רבותיו= | |||
|נושאים בהם עסק=[[תלמוד]], [[החסידות|חסידות]] | |||
|חיבוריו=שפת אמת על התורה, מועדים, ש"ס ועוד. | |||
|אב=רבי אברהם מרדכי אלתר | |||
|אם= | |||
|בת זוג=בת ר' יהודה לייב קמינר (זיווג ראשון) {{ש}} בת [[רבי ברוך מגורליץ]] (זיווג שני) | |||
|ילדים=[[רבי אברהם מרדכי אלתר]], הרב שאול אלתר, הרב מנחם מנדל אלתר, הרב משה בצלאל אלתר, הרב נחמיה אלתר. | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
'''רבי יהודה אריה לייב אלתר''' הידוע בכינויו ה"שפת אמת" על שם ספריו, היה ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות גור]]. | '''רבי יהודה אריה לייב אלתר''' הידוע בכינויו ה"שפת אמת" על שם ספריו, היה ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות גור]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
===ראשית ימיו=== | ===ראשית ימיו=== | ||
נולד בוורשה בכ"ט ב[[ניסן]] תר"ז לאביו, רבי אברהם מרדכי, בנו של [[רבי יצחק מאיר אלתר]], בעל "חידושי הרי"ם", מייסד חסידות גור. | נולד בוורשה בכ"ט ב[[ניסן]] תר"ז לאביו, רבי אברהם מרדכי, בנו של [[רבי יצחק מאיר אלתר]], בעל "חידושי הרי"ם", מייסד חסידות גור. לבעל חידושי הרי"ם נולדו שלושה עשר ילדים וכולם, פרט לאברהם מרדכי נפטרו בגיל צעיר.{{ש}} | ||
מסופר שכאשר היה ר' אברהם מרדכי חולה מאד, נכנס אביו לבקרו ואמר לו: "דע לך בני, שהאדם מצווה שיירצה לחיות. וישנה סברה שזו מצוות עשה מפורשת בתורה, שנאמר: 'ובחרת בחיים'... שתקיים את המצווה הזאת ותרצה לחיות. הנני אומר לך שתקום מחולייך בריא ושלם ותוליד בן זכר וטוב".{{ש}} | מסופר שכאשר היה ר' אברהם מרדכי חולה מאד, נכנס אביו לבקרו ואמר לו: "דע לך בני, שהאדם מצווה שיירצה לחיות. וישנה סברה שזו מצוות עשה מפורשת בתורה, שנאמר: 'ובחרת בחיים'... שתקיים את המצווה הזאת ותרצה לחיות. הנני אומר לך שתקום מחולייך בריא ושלם ותוליד בן זכר וטוב".{{ש}} | ||
לאחר שיצא האב לחש תפילה: ריבונו של עולם, חנני נא אך הפעם, ותן לי במתנה עוד שנות חיים, ותזכני | לאחר שיצא האב לחש תפילה: ריבונו של עולם, חנני נא אך הפעם, ותן לי במתנה עוד שנות חיים, ותזכני | ||
| שורה 13: | שורה 41: | ||
בשנת תרכ"ב, בהיותו כבן 15 , שידכו סבו עם בת של אחד מחסידיו, ר' יהודה לייב קמינר. לפני החתונה נוסף לו השם 'אריה' על מנת ששמו לא יהיה כשם חותנו, כפי שמזהיר [[רבי יהודה החסיד]] בצוואתו. | בשנת תרכ"ב, בהיותו כבן 15 , שידכו סבו עם בת של אחד מחסידיו, ר' יהודה לייב קמינר. לפני החתונה נוסף לו השם 'אריה' על מנת ששמו לא יהיה כשם חותנו, כפי שמזהיר [[רבי יהודה החסיד]] בצוואתו. | ||
לאחר פטירת סבו, בשנת תרכ"ו, התמנה לכהן כרב העיירה גורה קלוואריה (גור), ע"פ צוואת סבו. את מקום סביו באדמו"רות | לאחר פטירת סבו, בשנת תרכ"ו, התמנה לכהן כרב העיירה גורה קלוואריה (גור), ע"פ צוואת סבו. את מקום סביו באדמו"רות מילא [[רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. | ||
לאחר פטירת הרבי מאלכסנדר, בשנת תר"ל, לאחר הפצרות מרובות, החל לכהן כאדמו"ר בהיותו בן 23. למרות היותו אדמו"ר, סרב לשבת בראש השולחן (במקומו של סבו) וישב באמצע השולחן (וכך נהגים אדמו"רי חסידות גור עד היום). | לאחר פטירת הרבי מאלכסנדר, בשנת תר"ל, לאחר הפצרות מרובות, החל לכהן כאדמו"ר בהיותו בן 23. למרות היותו אדמו"ר, סרב לשבת בראש השולחן (במקומו של סבו) וישב באמצע השולחן (וכך נהגים אדמו"רי חסידות גור עד היום). | ||