15,330
עריכות
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
שורה 79: | שורה 79: | ||
לאחר פטירת רבי שמחה בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, עד שתלמידו, [[רבי מנחם מנדל מקוצק]], הנקרא גם "השרף" מקוצק, החל למלא את מקומו. חסידותו היתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה בפרנסתם ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על ה[[אמת]]<ref>לקריאה נוספת על דרכו של השרף מקוצק - ר' בספר "'''סנה בוער בקוצץ'''" (שפרק מתוכו ניתן לקרוא [http://www.daat.ac.il/daat/vl/kotzk/kotzk01.pdf בקישור]); במסא [http://sadeh.corky.net/1993_01_15_article.html איש בחדר סגור - יצחק סנה]; ב[http://www.yba.org.il/show.asp?id=22997 אתר מרכז ישיבות בני עקיבא]; ובמקומות נוספים.</ref>, המתבטאת בתביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית<ref>וראה ב[http://he.shvoong.com/books/493287-%D7%A1%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7/ קישור] סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש לגאוה.</ref>. | לאחר פטירת רבי שמחה בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, עד שתלמידו, [[רבי מנחם מנדל מקוצק]], הנקרא גם "השרף" מקוצק, החל למלא את מקומו. חסידותו היתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה בפרנסתם ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על ה[[אמת]]<ref>לקריאה נוספת על דרכו של השרף מקוצק - ר' בספר "'''סנה בוער בקוצץ'''" (שפרק מתוכו ניתן לקרוא [http://www.daat.ac.il/daat/vl/kotzk/kotzk01.pdf בקישור]); במסא [http://sadeh.corky.net/1993_01_15_article.html איש בחדר סגור - יצחק סנה]; ב[http://www.yba.org.il/show.asp?id=22997 אתר מרכז ישיבות בני עקיבא]; ובמקומות נוספים.</ref>, המתבטאת בתביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית<ref>וראה ב[http://he.shvoong.com/books/493287-%D7%A1%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7/ קישור] סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש לגאוה.</ref>. | ||
בזמנו החסידות הצטמצמה לכמאה [[אברך|אברכים]] בלבד. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם ב[[בית מדרש|בית המדרש]] של רבם. האדמו"ר נהג להסתגר, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש. דרכו הייתה הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן<ref>מקצת מאימרותיו ניתן למצא ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/imrot-2.htm ספרו של שמחה רז] וכן ב[http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7 ויקיטקסט].</ref>. חסידים מספרים שכתביו הרוחניים נשרפו (על ידו או בהוראתו - ?). | בזמנו החסידות הצטמצמה לכמאה [[אברך|אברכים]] בלבד. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם ב[[בית מדרש|בית המדרש]] של רבם. האדמו"ר נהג להסתגר, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש. דרכו הייתה הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן<ref>מקצת מאימרותיו ניתן למצא ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/imrot-2.htm ספרו של שמחה רז] וכן ב[http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7 ויקיטקסט].</ref>. חסידים מספרים שכתביו הרוחניים נשרפו (על ידו או בהוראתו - ?). במהלחך כהונתו פרש ממנו [[רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא]] וייסד את [[חסידות איז'ביצא ראדזין]]. מחסידות זו יצאו אדמו"רי [[חסידות לובלין]], בהם [[רבי צדוק הכהן מלובלין]] ו[[רבי לייבלה איגר]]. | ||
לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו [[רבי דוד מקוצק]]<ref>ר' ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=148 אנצקלופדית "דעת"].</ref>, אך מרכז הכובד של החסידות עבר להנהגתו של [[רבי יצחק מאיר | לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו [[רבי דוד מקוצק]]<ref>ר' ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=148 אנצקלופדית "דעת"].</ref>, אך מרכז הכובד של החסידות עבר להנהגתו של [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מייסד [[חסידות גור]], בעל חידושי הרי"ם. הנהגתו הייתה שונה לחלוטין מקודמו. הוא קרב את כל הרוצים לחסות בצל כנפיו והרחיב את מעגל החסידים לאלפים רבים. הוא נתן דגש מיוחד על הלמדנות, חריפות הביטוי ולימוד התורה. בניו נפטרו בחייו, ולאחר מותו מילא את מקומו [[רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. לאחריו, המשיך נכדו של הרי"ם, [[רבי יהודה אריה לייב אלתר]] בעל השפת אמת את החסידות, ולאחריו בנו [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] בעל האמרי אמת, ובניו [[רבי ישראל אלתר]], [[רבי שמחה בונים אלתר]] ו[[רבי פנחס מנחם אלתר]]. כיום מכהן בנו של ר' שמחה בונים, [[רבי יעקב אריה אלתר]]. | ||
פלג אחר בקוצק היה [[ | פלג אחר בקוצק היה [[חסידות סוכטשוב]]. הוקמה על ידי חתנו של השרף מקוצק, [[רבי אברהם בורנשטיין]] מסוכטשוב, בעל האבני נזר, שלאחר פטירתו דבק באדמו"ר מגור, אולם לאחר פטירת האדמו"ר השני רבי חנוך מאלכסנדר החל לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירתו, בנו, [[רבי שמואל בורנשטיין]] בעל "שם משמואל" מילא את מקומו באדמו"רות. שיחותיהם של האב ובנו קובצו בספר "נאות דשא" (שני חלקים). בנו של ה'שם משמואל' [[רבי דוד בורנשטיין]] הנהיג את חסידות סוכטשוב עד לשואה בה נרצח, ולאחריו המשיך אחיו [[רבי חנוך העניך בורנשטיין]] ולאחריו בנו [[רבי מנחם שלמה בורנשטיין]] וכיום מכהן בנו [[רבי שמואל יצחק בורנשטיין]]. | ||
מקוצק יצאו עוד כמה חסידויות: אלכסנדר, וורקא, לובלין, פילוב (חצרו של האדמו"ר מקוצק-פילוב, [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]], הידוע בחיבתו הגדולה לציונות בעל 'שלום ירושלים') , סוקלוב, [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] ועוד. | מקוצק יצאו עוד כמה חסידויות: אלכסנדר, וורקא, לובלין, פילוב (חצרו של האדמו"ר מקוצק-פילוב, [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]], הידוע בחיבתו הגדולה לציונות בעל 'שלום ירושלים') , סוקלוב, [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] ועוד. | ||
שורה 92: | שורה 91: | ||
[[רבי נחמן מברסלב]] הוא יוצר חסידות רגשית של [[שמחה]] ודבקות. בשל גודל אישיותו לא העמידה החסידות רבי אחר אחריו (למרות שהיו חלק מתלמידיו שהנהיגו את החצר, כדוגמת [[רבי נתן מברסלב]], אך לא בדרך של אדמו"רות), והיא ממשיכה להתקיים עד היום בלא רבי, וחסידיה קשורים מאד לרבי נחמן. החסידות כיום כוללת ענפים וזרמים רבים מאד, בתוכם גם חוגים רבים של בעלי תשובה, אשר תורת רבי נחמן החודרת אל המקומות הרחוקים שובה את לבבם. בין הישיבות הידועות 'שובו בנים' ו'חוט של חסד'. הפלגים בחלקם שונים בתכלית זה מזה (למשל, חסידי [[הרב אליעזר ברלנד]], תלמידי [[רבי ישראל בער אודסר]] תלמידי הרב שיק ועוד). | [[רבי נחמן מברסלב]] הוא יוצר חסידות רגשית של [[שמחה]] ודבקות. בשל גודל אישיותו לא העמידה החסידות רבי אחר אחריו (למרות שהיו חלק מתלמידיו שהנהיגו את החצר, כדוגמת [[רבי נתן מברסלב]], אך לא בדרך של אדמו"רות), והיא ממשיכה להתקיים עד היום בלא רבי, וחסידיה קשורים מאד לרבי נחמן. החסידות כיום כוללת ענפים וזרמים רבים מאד, בתוכם גם חוגים רבים של בעלי תשובה, אשר תורת רבי נחמן החודרת אל המקומות הרחוקים שובה את לבבם. בין הישיבות הידועות 'שובו בנים' ו'חוט של חסד'. הפלגים בחלקם שונים בתכלית זה מזה (למשל, חסידי [[הרב אליעזר ברלנד]], תלמידי [[רבי ישראל בער אודסר]] תלמידי הרב שיק ועוד). | ||
חסידי ברסלב | חסידי ברסלב, עוסקים הרבה בהפצת תורות החסידות, בספרים ושיעורים, ורואים בדברי תורתו של רבי נחמן מזור ורפואה לבעיות הדור. | ||
=== חב"ד=== | === חב"ד=== | ||
[[חסידות חב"ד]] | [[חסידות חב"ד]] מבוססת על שכל ועומק<ref>מקובל אצל החוקרים שחב"ד היא החסידות היחידה בעלת משנה שלימה על כל תחום, לעומת שאר החסידויות, שיש להם רק 'הגדים', כפי שניתן להיווכח מכמות הספרים של חסידות חב"ד.</ref>. נוסדה על ידי [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]- "בעל [[התניא]]" (ספר היסוד של חב"ד) שמוכנה בפי חסידיו "האדמו"ר הזקן", מבכירי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] (הדור השלישי לחסידות). אחריו המשיכו באדמו"רות "האדמו"ר האמצעי"- רבי דב בער, "הצמח צדק"- רבי מנחם מנדל, "האדמו"ר המר"ש"- [[רבי שמואל שניאוסון]], "הרבי הרש"ב"- [[רבי שלום דב בער שניאורסוןן]], "הרבי הריי"צ"- [[רבי יוסף יצחק שינאורסון]] ו"הרבי" - [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]. שני האדמו"רים האחרונים הקימו מפעל ענק חובק עולם של הפצת תורה ומצוות והחזרה בתשובה, אשר שליחיו ברחבי העולם דואגים ליהודים ומפיצים יהדות במסירות רבה. | ||
===צאנז=== | ===צאנז=== |
עריכות