15,330
עריכות
רבי משה איסרל'ש (הרמ"א): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←"דרכי משה" ו"המפה"
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=="דרכי משה" ו"המפה"== | =="דרכי משה" ו"המפה"== | ||
הרמ"א החל בכתיבת חיבור מקיף על [[ארבעה טורים]] של [[רבי יעקב בן הרא"ש]], אולם משנודע לו שהקדימו רבי יוסף קארו בכתיבת ה[[בית יוסף]], קיצר את פירושו לטור, והיום מודפס פירושו בשם "דרכי משה" בכל מהדורות הטור לצד הבית יוסף. | הרמ"א החל בכתיבת חיבור מקיף על [[ארבעה טורים]] של [[רבי יעקב בן הרא"ש]], אולם משנודע לו שהקדימו רבי יוסף קארו בכתיבת ה[[בית יוסף]], קיצר את פירושו לטור, והיום מודפס פירושו בשם "דרכי משה" בכל מהדורות הטור לצד הבית יוסף. | ||
כמו כן, החל בכתיבת חיבור תמציתי שיסכם את ההלכות היוצאות מה"דרכי משה", אולם משהגיע לאירופה השולחן-ערוך, חשש שמא תעשה התורה לשתי תורות, ולכן גנז את תכניתו ולא המשיך בכתיבת ספרו. אולם, משראה שהשולחן ערוך מושתת בעיקר על פסקיהם של [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]], ומעט מאד על פסקי חכמי אשכנז, החליט לכתוב הגהות לשולחן ערוך המתאימות לפסקי חכמי אשכנז כגון [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], ספר ה[[כל בו]], ה[[מהרי"ל]], ספר [[האשכול]], [[תרומת הדשן]], [[אור זרוע]], [[מהרי"ק]], [[הרוקח]], ה[[רבי יצחק מקורביל|סמ"ק]], ה[[רבי משה מקוצי|סמ"ג]] ועוד. כמו כן, הביא מדברי הפוסקים הספרדים במקום שבו פסק כדבריהם (בעיקר ה[[אבודרהם]], הרמב"ם, ועוד). לעיתים מביא הוא את המנהג הנהוג באשכנז. לפעמים בהגהותיו כלל לא חולק על השולחן ערוך אלא מבאר | כמו כן, החל בכתיבת חיבור תמציתי שיסכם את ההלכות היוצאות מה"דרכי משה", אולם משהגיע לאירופה השולחן-ערוך, חשש שמא תעשה התורה לשתי תורות, ולכן גנז את תכניתו ולא המשיך בכתיבת ספרו. אולם, משראה שהשולחן ערוך מושתת בעיקר על פסקיהם של [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]], ומעט מאד על פסקי חכמי אשכנז, החליט לכתוב הגהות לשולחן ערוך המתאימות לפסקי חכמי אשכנז כגון [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], [[רבי מרדכי ב"ר הלל|רב מרדכי]], ספר ה[[כל בו]], ה[[מהרי"ל]], ספר [[האשכול]], [[תרומת הדשן]], [[אור זרוע]], [[מהרי"ק]], [[מהרי"ו]], [[הרוקח]], ה[[רבי יצחק מקורביל|סמ"ק]], ה[[רבי משה מקוצי|סמ"ג]] ועוד. כמו כן, הביא מדברי הפוסקים הספרדים במקום שבו פסק כדבריהם (בעיקר ה[[אבודרהם]], הרמב"ם, ועוד). לעיתים מביא הוא את המנהג הנהוג באשכנז. לפעמים בהגהותיו כלל לא חולק על השולחן ערוך אלא מבאר, מסביר או מרחיב את דבריו. | ||
חיבורו של הרמ"א מודפס בכל מהדורות השולחן ערוך, והוא משולב בתוך דברי השולחן ערוך, כשלרוב דברי הרמ"א באים בסוף דברי השולחן ערוך לאחר המילה "הגה", אולם לפעמים גם משובצות הגהותיו בתוך גוף דברי השולחן ערוך וללא מילת הפתיחה. | חיבורו של הרמ"א מודפס בכל מהדורות השולחן ערוך, והוא משולב בתוך דברי השולחן ערוך, כשלרוב דברי הרמ"א באים בסוף דברי השולחן ערוך לאחר המילה "הגה", אולם לפעמים גם משובצות הגהותיו בתוך גוף דברי השולחן ערוך וללא מילת הפתיחה. | ||
נהוג לכנות את הגהות הרמ"א בשם '''"המפה"''',לומר כביכול פרש מפה על השולחן הערוך. | נהוג לכנות את הגהות הרמ"א בשם '''"המפה"''',לומר כביכול פרש מפה על השולחן הערוך. | ||