ארכיאולוגיה מקראית: הבדלים בין גרסאות בדף

* בחפירות בחורבת קיאפה ע"י משלחת הארכיאולוגים בראשות פרופסור י. גרפינקל, נחשפו שני "[[ארון הקודש|ארונות קודש]]" מאבן, מתקופת [[דוד המלך]]. במאמר שפורסם על התגלית<ref>המאמר '''[http://www.hayadan.org.il/shrine-from-king-david-era-090512/ כלי פולחן בתקופת דוד המלך]''', באתר הידען. '''אזהרה''': אתר הידען הִנו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.</ref>, נכתב בשם הפרופסור גרפינקל כדלהלן:

::"ארון האבן שהתגלה בחפירות פותר לראשונה את התעלומה בדבר משמעותם של כמה מתיאורי הבנייה של ארמון ומקדש שלמה. בתיאור הארמון מופיע הביטוי הקשה: ושקופים שלושה טורים ומחזה אל מחזה שלוש פעמים {{מקור|תנ"ך: מלכים א ז ד$מלכים א, פרק ז, פסוק ד|כן}}. עתה ברור כי מתואר כאן פתח מפואר לארמון שבו שלוש מסגרות שנסוגו פנימה, שלושה משקופים מצד ימין, שלושה מצד שמאל ושלושה מעל הפתח. במסורת גם נאמר כי בבית המקדש פתחים הבנויים כ'רביעית' ו'חמישית'. כעת בעקבות גילוי הארון מתברר כי הכוונה לארבע וחמש מסגרות נסוגות סביב הפתח"..."במקורות נכתב כי בגג ארמון שלמה היו צלעות המאורגנות בשלשות: 45 צלעות ב 15 טורים {{מקור|תנ"ך:מלכים א ז ג$מלכים א, פרק ז, פסוק ג|כן}}. כך גם בתיאור מקדש אצל הנביא יחזקאל: והצלעות, צלע אל צלע שלוש, ושלושים פעמים באות בקיר אשר לבית סביב סביב {{תנ"ך:מלכים א ז ג$פרק מא, פסוק ג|כן}}. כעת ברור שאותן צלעות הן קורות עץ לתמיכה בגג, המאורגנות בקבוצות של שלוש קורות הצמודות זו לזו. קורות כאלו מוכרות בארכיטקטורה היוונית הקלאסית, במבנים מפוארים ובמקדשים, ושם מקובל לכנותן טריגליפים".

==התנ"ך ככלי למציאת תגליות ארכיאולוגיות==