נגע הצרעת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←משמעות הצערת וטעמי דיניה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נגע הצרעת''' ב[[הלכה]] הוא ענין סגולי ורוחני בלבד ללא משמעות רפואית, בשונה מהמובן הרפואי של [[צרעת]]. נגע הצרעת ומחלת הצרעת עשויים להתבטא בצורה חיצונית דומה. ההבדל בין הנגע לבין המחלה הוא בגורמים שהביאו להופעת הכתמים הלבנים בעור בשר האדם: הנגע הוא בעל משמעות רוחנית ואילו המחלה היא בעלת משמעות רפואית. יכול להיות כי מבחינה רפואית האדם טרם נרפא ואילו כאשר הוא מגיע לכהן זה קובע כי הסתיימה תקופת טומאתו וכך , לפחות מבחינת ההלכה, הוא יכול לחזור לביתו, אפילו אם הוא עוד חולה צרעת. וכן להיפך האדם יכול להירפא מבחינה רפואית והוא ממשיך להיות נגוע הצרעת. | '''נגע הצרעת''' ב[[הלכה]] הוא ענין סגולי ורוחני בלבד ללא משמעות רפואית, בשונה מהמובן הרפואי של [[צרעת]]. נגע הצרעת ומחלת הצרעת עשויים להתבטא בצורה חיצונית דומה. ההבדל בין הנגע לבין המחלה הוא בגורמים שהביאו להופעת הכתמים הלבנים בעור בשר האדם: הנגע הוא בעל משמעות רוחנית ואילו המחלה היא בעלת משמעות רפואית. יכול להיות כי מבחינה רפואית האדם טרם נרפא ואילו כאשר הוא מגיע לכהן זה קובע כי הסתיימה תקופת טומאתו וכך , לפחות מבחינת ההלכה, הוא יכול לחזור לביתו, אפילו אם הוא עוד חולה צרעת. וכן להיפך האדם יכול להירפא מבחינה רפואית והוא ממשיך להיות נגוע הצרעת. | ||
== משמעות | == משמעות הצרעת וטעמי דיניה == | ||
לתופעת נגע הצרעת יש משמעות רוחנית וכך נאמר בספר [[דברים]] "השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלווים ." {{מקור|דברים, כ"ז, ח'|כן}}. הנגע המתואר במקרא הוא למעשה פגיעה בקשר בין האדם והחברה. בגמרא, מסכת ערכין ט"ו, ב, נאמר: {{ציטוט|תוכן=אמר ריש לקיש: מאי דכתיב " זאת תהיה תורת המצורע"? זו תהיה תורתו של מוציא שם רע.|מרכאות=כן}} חשיבותו של הנושא מתבטא בכך שפרשה במיקרא, בספר ויקרא, קרויה בשם: '''[[פרשת מצורע]]'''.<ref>דיון הלכתי ובו מקורות רבים ראה קישורים חיצוניים {'''שאול רגב'''} </ref> להלן תובהר המשמעות ההלכתית של נגע הצרעת ויוצגו שלושה מקרים של הופעת הנגע במקרא: [[מרים]] הנביאה, מצורעי השומרון והמלך [[עוזיהו]]. | לתופעת נגע הצרעת יש משמעות רוחנית וכך נאמר בספר [[דברים]] "השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלווים ." {{מקור|דברים, כ"ז, ח'|כן}}. הנגע המתואר במקרא הוא למעשה פגיעה בקשר בין האדם והחברה. בגמרא, מסכת ערכין ט"ו, ב, נאמר: {{ציטוט|תוכן=אמר ריש לקיש: מאי דכתיב " זאת תהיה תורת המצורע"? זו תהיה תורתו של מוציא שם רע.|מרכאות=כן}} חשיבותו של הנושא מתבטא בכך שפרשה במיקרא, בספר ויקרא, קרויה בשם: '''[[פרשת מצורע]]'''.<ref>דיון הלכתי ובו מקורות רבים ראה קישורים חיצוניים {'''שאול רגב'''} </ref> להלן תובהר המשמעות ההלכתית של נגע הצרעת ויוצגו שלושה מקרים של הופעת הנגע במקרא: [[מרים]] הנביאה, מצורעי השומרון והמלך [[עוזיהו]]. | ||
יש האומרים שחיוב ההרחקה מהמצורע הוא מחמת שהצרעת מאוסה ומזוהמת, ולכן היא מזיקה וגורמת למחלות (ר' [[תבנית:הידעת?/ט' חשוון ה'תשס"ט]]) | יש האומרים שחיוב ההרחקה מהמצורע הוא מחמת שהצרעת מאוסה ומזוהמת, ולכן היא מזיקה וגורמת למחלות (ר' [[תבנית:הידעת?/ט' חשוון ה'תשס"ט]]) | ||
==הצרעת בהלכה== | ==הצרעת בהלכה== | ||