13
עריכות
ארבע מלכויות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הנבואות על ארבע המלכויות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
על פי נבואת דניאל, גלויות ישראל נחלקו לארבע תקופות. מקובל ש3 הראשונות הנן גלות בבל, גלות פרס, וגלות יון(אלכסנדר מוקדון ויורשיו). לגבי המלכות הרביעית, נחלקו המפרשים אם הכוונה לגלות ישמעאל (- [[אבן עזרא]]) ,לגלות אדום (- [[רמב"ן]] ו[[רש"י]] על פי חז"ל, ועוד מפרשים) או שלאחר זמן שתשלוט מלכות אדום לבד יהיה זמן שבו תשתתף עמה מלכות ישמעאל בשלטון([[רס"ג]]). | על פי נבואת דניאל, גלויות ישראל נחלקו לארבע תקופות. מקובל ש3 הראשונות הנן גלות בבל, גלות פרס, וגלות יון(אלכסנדר מוקדון ויורשיו). לגבי המלכות הרביעית, נחלקו המפרשים אם הכוונה לגלות ישמעאל (- [[אבן עזרא]]) ,לגלות אדום (- [[רמב"ן]] ו[[רש"י]] על פי חז"ל, ועוד מפרשים) או שלאחר זמן שתשלוט מלכות אדום לבד יהיה זמן שבו תשתתף עמה מלכות ישמעאל בשלטון([[רס"ג]]). | ||
==[[נבואה|הנבואות]] על ארבע המלכויות== | ==[[נבואה|הנבואות]] על ארבע המלכויות== | ||
גלויות ישראל נחלקו לארבע תקופות: גלות בבל, גלות פרס, גלות יון, וגלות אדום המכונה על-שם רומי, או ישמעאל, או על-שם רומי וישמעאל יחדיו. על כך נמסר בנבואה לדניאל בשני מראות נבואיים: פתרון חלום הצלם של נבוכדנצר, וחלום ארבע החיות. מלבד זאת, יש כמה נבואות נוספות בתנ"ך, שהמפרשים מבארים אותן כנבואה על ארבע המלכויות, כוללת או חלקית. לכאורה יש לומר, שמטרת הנבואות היא להראות שהן מתקיימות ולהרבות על-ידי כך את כבוד ד' בעולם, כמו שנתבאר במבוא. | גלויות ישראל נחלקו לארבע תקופות: גלות בבל, גלות פרס, גלות יון, וגלות אדום המכונה על-שם רומי, או ישמעאל, או על-שם רומי וישמעאל יחדיו. על כך נמסר בנבואה לדניאל בשני מראות נבואיים: פתרון חלום הצלם של נבוכדנצר, וחלום ארבע החיות. | ||
מלבד זאת, יש כמה נבואות נוספות בתנ"ך, שהמפרשים מבארים אותן כנבואה על ארבע המלכויות, כוללת או חלקית. לכאורה יש לומר, שמטרת הנבואות היא להראות שהן מתקיימות ולהרבות על-ידי כך את כבוד ד' בעולם, כמו שנתבאר במבוא. | |||
בנוגע לשלוש המלכויות הראשונות אכן קל להצביע על התקיימות הנבואה, שהרי הנביא עצמו מפרש, שהמלכות הראשונה היא בבל, השנייה היא פרס ומדי, והשלישית היא יון . אלא שבבחינה מדוקדקת של הנבואה על המלכות הרביעית, נראה שמטרת הנבואות אינה פרסום שם ד'. הנביא מסתיר במכוון את זהות החיה הרביעית, הן על-ידי כינויה הסתמי בשם "חיה", והן בכך שהוא אינו מפרט את נמשלה, כפי שעשה ביחס לשלוש המלכויות האחרות. כיוון שכך, אי אפשר להיוודע בשלב זה, אם הנבואה התקיימה, כדי להודיע את כבוד ד' בעולם. נראה שהחלוקה לארבע מלכויות היא מהותית ביותר, ונתגלתה לישראל עקב חיבתם למקום. כבר בתחילת הבריאה רמז הקב"ה על מציאותן של ארבע מלכויות. בפסיקתא רבתי, פרשה לג נאמר: | בנוגע לשלוש המלכויות הראשונות אכן קל להצביע על התקיימות הנבואה, שהרי הנביא עצמו מפרש, שהמלכות הראשונה היא בבל, השנייה היא פרס ומדי, והשלישית היא יון . אלא שבבחינה מדוקדקת של הנבואה על המלכות הרביעית, נראה שמטרת הנבואות אינה פרסום שם ד'. הנביא מסתיר במכוון את זהות החיה הרביעית, הן על-ידי כינויה הסתמי בשם "חיה", והן בכך שהוא אינו מפרט את נמשלה, כפי שעשה ביחס לשלוש המלכויות האחרות. כיוון שכך, אי אפשר להיוודע בשלב זה, אם הנבואה התקיימה, כדי להודיע את כבוד ד' בעולם. נראה שהחלוקה לארבע מלכויות היא מהותית ביותר, ונתגלתה לישראל עקב חיבתם למקום. כבר בתחילת הבריאה רמז הקב"ה על מציאותן של ארבע מלכויות. בפסיקתא רבתי, פרשה לג נאמר: | ||
אתה מוצא כתב בבריאת עולם שהוא מזכיר שיעבודם של מלכויות ושל גואל מלך המשיח - בראשית ברא אלקים וגו' והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים (בראשית א א וב). | אתה מוצא כתב בבריאת עולם שהוא מזכיר שיעבודם של מלכויות ושל גואל מלך המשיח - בראשית ברא אלקים וגו' והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים (בראשית א א וב). | ||
| שורה 9: | שורה 12: | ||
והנה תמצא, כי בשעה שברא השם יתברך את עולמו רמז הכתוב אלו ד' מלכויות: ר"ש ב"ל פתר קריא במלכיות, והארץ היתה תהו, זו מלכות בבל ... ובהו, זו מלכות מדי ... וחשך, זו מלכות יון שהחשיכה עיניהן של ישראל בגזירותיהן ...על פני תהום, זו מלכות הרשעה שאין לה חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן. ורוח אלהים מרחפת, זה רוחו של מלך המשיח ... באיזו זכות ממשמשת ובאה, מרחפת על פני המים, בזכות התשובה שנמשלה כמים, שנאמר (איכה, ב) שפכי כמים לבך (בראשית רבה ב, ד). והנה תמצא כי בשעה שהשם יתברך ברא את עולמו סדר אלו ד' מלכיות, ואם כן יש לשאול, על מה זה ולמה זה סדר השם יתברך בעולמו שיהיו ד' מלכיות. | והנה תמצא, כי בשעה שברא השם יתברך את עולמו רמז הכתוב אלו ד' מלכויות: ר"ש ב"ל פתר קריא במלכיות, והארץ היתה תהו, זו מלכות בבל ... ובהו, זו מלכות מדי ... וחשך, זו מלכות יון שהחשיכה עיניהן של ישראל בגזירותיהן ...על פני תהום, זו מלכות הרשעה שאין לה חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן. ורוח אלהים מרחפת, זה רוחו של מלך המשיח ... באיזו זכות ממשמשת ובאה, מרחפת על פני המים, בזכות התשובה שנמשלה כמים, שנאמר (איכה, ב) שפכי כמים לבך (בראשית רבה ב, ד). והנה תמצא כי בשעה שהשם יתברך ברא את עולמו סדר אלו ד' מלכיות, ואם כן יש לשאול, על מה זה ולמה זה סדר השם יתברך בעולמו שיהיו ד' מלכיות. | ||
ובאור זה, כי ראוי שיהיו נרמזים אלו ד' מלכיות בראשית הבריאה. כי אלו ד' מלכיות שהם מושלים בעולם, לא היו רק בשביל כי אי אפשר שיהיה העולם, שהוא העלול מן השם יתברך, שיהיה העלול הזה בלא חסרון, רק נמצא עמו חסרון. והחסרון הזה הם ד' מלכיות, לפי שהמלכיות האלו ממעטים כבוד השם יתברך בעולמו. וכאשר נברא העולם מן השם יתברך, היה ראוי שיהיה הכל תחת רשות השם יתברך, כי השם יתברך ברא הכל, ולכך הכל ראוי שיהיה נברא לכבודו. אבל כאשר נמצא ממנו הבריאה, אי אפשר שיהיה בלא חסרון. ואין דבר זה מן השם יתברך, כי אין ההעדר והחסרון מפעולת פועל כלל, אבל החסרון הוא מצד חסרון העולם שהוא העלול. ומזה ימשך החסרון, שהיו המלכיות מושלים בעולם והם יוצאים מן כבוד השם יתברך. ודבר זה ראוי שיהיה נרמז בתחלת הבריאה, מאחר כי מצד עצם הבריאה היה ראוי שיהיה הכל תחת רשות השם יתברך. ('נר מצוה', עמוד ז-ח). | ובאור זה, כי ראוי שיהיו נרמזים אלו ד' מלכיות בראשית הבריאה. כי אלו ד' מלכיות שהם מושלים בעולם, לא היו רק בשביל כי אי אפשר שיהיה העולם, שהוא העלול מן השם יתברך, שיהיה העלול הזה בלא חסרון, רק נמצא עמו חסרון. והחסרון הזה הם ד' מלכיות, לפי שהמלכיות האלו ממעטים כבוד השם יתברך בעולמו. וכאשר נברא העולם מן השם יתברך, היה ראוי שיהיה הכל תחת רשות השם יתברך, כי השם יתברך ברא הכל, ולכך הכל ראוי שיהיה נברא לכבודו. אבל כאשר נמצא ממנו הבריאה, אי אפשר שיהיה בלא חסרון. ואין דבר זה מן השם יתברך, כי אין ההעדר והחסרון מפעולת פועל כלל, אבל החסרון הוא מצד חסרון העולם שהוא העלול. ומזה ימשך החסרון, שהיו המלכיות מושלים בעולם והם יוצאים מן כבוד השם יתברך. ודבר זה ראוי שיהיה נרמז בתחלת הבריאה, מאחר כי מצד עצם הבריאה היה ראוי שיהיה הכל תחת רשות השם יתברך. ('נר מצוה', עמוד ז-ח). | ||
שתי נבואות מרכזיות מחלקות את גלות ישראל, עד לביאת המשיח, לארבע תקופות, של מלכויות. האחת היא פיתרון חלום הצלם בדניאל, והאחרת היא נבואת דניאל על ארבע החיות היוצאות מן הים. כמה נבואות נוספות אינן עוסקות במפורש בארבע המלכויות, אך הן מתפרשות כך על ידי כמה מהמפרשים. | שתי נבואות מרכזיות מחלקות את גלות ישראל, עד לביאת המשיח, לארבע תקופות, של מלכויות. האחת היא פיתרון חלום הצלם בדניאל, והאחרת היא נבואת דניאל על ארבע החיות היוצאות מן הים. כמה נבואות נוספות אינן עוסקות במפורש בארבע המלכויות, אך הן מתפרשות כך על ידי כמה מהמפרשים. | ||
==הנבואות המרכזיות על ארבע המלכויות== | ==הנבואות המרכזיות על ארבע המלכויות== | ||
===חלום הצלם של נבוכדנצאר, ב[[דניאל]] פרק ב=== | ===חלום הצלם של נבוכדנצאר, ב[[דניאל]] פרק ב=== | ||