ארך אפיים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 158 בתים ,  5 בספטמבר 2014
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Orech apaim.jpg|שמאל|200px|ממוזער| שער הספר מהדורה ראשונה]]
[[תמונה:Orech apaim.jpg|שמאל|200px|ממוזער| שער הספר מהדורה ראשונה]]
"אׂרך אפיים" ספר [[מוסר]] העוסק במידת ה[[כעס]] ותיקונה. נכתב על ידי [[הרב אברהם יעלין]] מווענגראב.
'''אורך אפים''' הוא ספר [[מוסר]] שכתב [[רבי אברהם ילין]] מוונגרוב העוסק במידת ה[[כעס]] ותיקונה. הספר מיוסד על דברי חז"ל, וכן על ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], ועל ספרי [[קבלה]] כגון ה[[זוהר]], כתבי [[האר"י]] וספרי [[חסידות]] כגון [[ספר התניא]], [[רבי נחמן מברסלב]], רבי נחום מטשרנוביל, החוזה מלובלין ועוד.
הספר זכה להסכמתו של [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]], והיא נדפסה בראשית הספר, וכן להסכמתו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]  הרב הראשי לארץ ישראל, יחד עם הסכמתו לספרו של המחבר [[גאולת ישראל]]. כמו כן, נדפסו בספר כעשרים הסכמות של [[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים, ובראשם [[רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטרובצה (בעל 'מאיר עיני חכמים') ו[[אדמו"ר]]י [[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|חסידות קאלושין פוריסוב]], אליה השתייך המחבר, לספרו הראשון של הרב יעלין, אזור הצבי. הספר מיוסד על דברי חז"ל, וכן על ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], ועל ספרי [[קבלה]] כגון ה[[זוהר]], כתבי [[האר"י]] וספרי [[חסידות]] כגון [[ספר התניא]], [[רבי נחמן מברסלב]], רבי נחום מטשרנוביל, החוזה מלובלין ועוד.
מקור השם הוא מן הפסוק: "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יִפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם" {{מקור|משלי כה טז|כן}}.   
מקור השם הוא מן הפסוק: "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יִפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם" ([[משלי]] כה טז).   
 
הספר יצא לאור בפיעטרקוב בשנת תרפ"ח ע"י בנו, ר' ישראל צבי יעלין , ומאז יצא בכמה מהדורות. בחלק מן המהדורות, נלווה לספר קונטרס "חסד לאברהם" של הרב יעלין בנושא [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]].  
הספר יצא לאור בפיעטרקוב בשנת תרפ"ח ע"י בנו, ר' ישראל צבי ילין , ומאז יצא בכמה מהדורות.
 
הספר זכה להסכמתו של [[רבי ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]], והיא נדפסה בראשית הספר, וכן להסכמתו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]  הרב הראשי לארץ ישראל, יחד עם הסכמתו לספרו של המחבר [[גאולת ישראל]]. כמו כן, נדפסו בספר כעשרים הסכמות של [[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים, ובראשם [[רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטרובצה (בעל 'מאיר עיני חכמים') ו[[אדמו"ר]]י [[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|חסידות קאלושין פוריסוב]], אליה השתייך המחבר, לספרו הראשון של הרב ילין, אזור הצבי. בחלק מן המהדורות, נלווה לספר קונטרס "חסד לאברהם" של הרב ילין בנושא [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]].  
==תוכן הספר==
==תוכן הספר==
בתחילת הספר הקדמה מפורטת המסבירה באריכות את חשיבות כתיבת ספרי המוסר בכלל והספר הזה בפרט.  
בתחילת הספר הקדמה מפורטת המסבירה באריכות את חשיבות כתיבת ספרי המוסר בכלל והספר הזה בפרט.  
שורה 20: שורה 22:
* סימן י- עצות סגוליות להסיר הכעס.  
* סימן י- עצות סגוליות להסיר הכעס.  
בסוף הספר הביא המחבר קטעים מהספר [[תומר דבורה]] ל[[רבי משה קורדובירו]] הנוגעים לעניני הספר.
בסוף הספר הביא המחבר קטעים מהספר [[תומר דבורה]] ל[[רבי משה קורדובירו]] הנוגעים לעניני הספר.
[[תמונה:yelin1.jpg|ימין|ממוזער|200px|כריכת הספר]]  
[[תמונה:yelin1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר]]
==שיטת התיקון==
{{ערך מורחב|ערך=[[רבי אברהם ילין#שיטתו#במוסר|רבי אברהם ילין- שיטתו במוסר]]}}
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה לחסידות- ספרים''' כרך א.
*יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה לחסידות- ספרים''' כרך א.
15,330

עריכות

תפריט ניווט