אחשוורוש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←המשתאתות ומינוי המלכה: כתיב
(←המשתאתות ומינוי המלכה: כתיב) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לגבי משפחתו והגעתו למלכות, ישנן כמה דעות בחז"ל. ישנה דעה האומרת כי הוא המלך ארתחשסתא, שהיה משושלת מלכי פרס {{מקור|אסתר רבה א ג|כן}}, יש אומרים כי הוא היה אחיו של נבוכדנצאר מלך [[בבל]] {{מקור|בבלי מגילה יא א|כן}}. במקורות אחרים מובא כי אחשוורוש כלל לא היה ממשפחת המלוכה, אלא נתן ממון רב כדי להתמנות למלך {{מקור|מגילה שם|כן}}. החל למלוך בשנת 339 לפני הספירה הנוצרית. | לגבי משפחתו והגעתו למלכות, ישנן כמה דעות בחז"ל. ישנה דעה האומרת כי הוא המלך ארתחשסתא, שהיה משושלת מלכי פרס {{מקור|אסתר רבה א ג|כן}}, יש אומרים כי הוא היה אחיו של נבוכדנצאר מלך [[בבל]] {{מקור|בבלי מגילה יא א|כן}}. במקורות אחרים מובא כי אחשוורוש כלל לא היה ממשפחת המלוכה, אלא נתן ממון רב כדי להתמנות למלך {{מקור|מגילה שם|כן}}. החל למלוך בשנת 339 לפני הספירה הנוצרית. | ||
===המשתאתות ומינוי המלכה=== | ===המשתאתות ומינוי המלכה=== | ||
התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור|ירמיהו כט י|כן}} כי הגלות | התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור|ירמיהו כט י|כן}} כי הגלות תארך שבעים שנה, ולכן היהודים לא יגאלו עוד. לטענתו, המלך [[בלטשצאר]] חישב וטעה בחישובו והוא לא יטעה {{מקור|בבלי מגילה יא ב|כן}}. לכן, הוא הוציא במשתה את כלי המקדש {{מקור|בבלי מגילה יט א|כן}} ולבש [[בגדי כהונה]] {{מקור|בבלי מגילה יב א$שם יב א|כן}}. מניע נוסף לעשותו משתה היה על מנת להגיע לדבר עבירה, כלומר, ל[[גילוי עריות]] {{מקור|שם|כן}}. במשתה השתתפו גם יהודי שושן הבירה, ועל פי דברי חז"ל, אחשוורוש סיפק להם מזון כשר {{דרוש מקור}}. | ||
במקביל למשתה אחשוורוש, ערכה אשתו, [[ושתי]] המלכה משתה נשים בבית המלכות. | במקביל למשתה אחשוורוש, ערכה אשתו, [[ושתי]] המלכה משתה נשים בבית המלכות. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר שהתפכח מיינו, נזכר במעשה והצטער, ושריו המליצו לו לחפש אישה אחרת. הוא שלח פקידים לכל מדינות מלכותו, שקיבצו לשושן את כל הנערות הבתולות טובות המראה. בשושן הן ניתנו בבית הנשים, וטיפחו את גופן בבשמים ותמרוקים במשך שנה שלמה. לאחר שנים עשר חודש היתה מגיעה אליו מדי לילה נערה אחרת, ומתוכן הוא בחר את הנערה שתמלוך תחת ושתי. בין הנערות שנאספו לשושן היה [[אסתר]] בת אביחיל היהודיה, בת דודו של [[מרדכי בן יאיר]], מגולי ירושלים ומ[[אנשי כנסת הגדולה]] שגם בשושן היה בעל מעמד חשוב וישב בשער המלך, שגדלה כבתו של מרדכי לאחר שנתייתמה. המלך אהב את אסתר מכל הנערות, והמליכה תחת ושתי. לאחר מכן עשה משתה לכבוד נישואיו לכל שריו ועבדיו. אחשוורוש לא ידע לאיזה עם שייכת אסתר, מפני שמרדכי צייוה עליה שלא תגיד. | לאחר שהתפכח מיינו, נזכר במעשה והצטער, ושריו המליצו לו לחפש אישה אחרת. הוא שלח פקידים לכל מדינות מלכותו, שקיבצו לשושן את כל הנערות הבתולות טובות המראה. בשושן הן ניתנו בבית הנשים, וטיפחו את גופן בבשמים ותמרוקים במשך שנה שלמה. לאחר שנים עשר חודש היתה מגיעה אליו מדי לילה נערה אחרת, ומתוכן הוא בחר את הנערה שתמלוך תחת ושתי. בין הנערות שנאספו לשושן היה [[אסתר]] בת אביחיל היהודיה, בת דודו של [[מרדכי בן יאיר]], מגולי ירושלים ומ[[אנשי כנסת הגדולה]] שגם בשושן היה בעל מעמד חשוב וישב בשער המלך, שגדלה כבתו של מרדכי לאחר שנתייתמה. המלך אהב את אסתר מכל הנערות, והמליכה תחת ושתי. לאחר מכן עשה משתה לכבוד נישואיו לכל שריו ועבדיו. אחשוורוש לא ידע לאיזה עם שייכת אסתר, מפני שמרדכי צייוה עליה שלא תגיד. | ||
באותו זמן, ניצל אחשוורוש מנסיון התנקשות של שניים מסריסיו, שומרי הסף בגתן ותרש שרצו להרגו בהרעלה. מרדכי שמע את זממם והודיע לאסתר שהודיעה על כך למלך. בגתן ותרש הוצאו להורג, ומרדכי נרשם בספר הזכרונות של המלך. | באותו זמן, ניצל אחשוורוש מנסיון התנקשות של שניים מסריסיו, שומרי הסף בגתן ותרש שרצו להרגו בהרעלה. מרדכי שמע את זממם והודיע לאסתר שהודיעה על כך למלך. בגתן ותרש הוצאו להורג, ומרדכי נרשם בספר הזכרונות של המלך. | ||
===גידול המן והגזירה על היהודים=== | ===גידול המן והגזירה על היהודים=== | ||
לאחר מכן, החל אחד השרים, [[המן בן המדתא]] האגגי (מזרע [[אגג]], מלך [[עמלק]]) לתפוס מקום בכיר בממלכה, והפך להיות השר הראשי, אליו כל עבדי המלך כורעים ומשתחווים. המן עורר את המלך לחתום על מכתב הקורא להשמיד את היהודים בכל מדינות המלך בי"ג ב[[אדר]], והציע לו אף כסף על כך. המלך, שאף הוא שנא את היהודים ואף יותר מהמן {{מקור|אסתר רבה ז כ|כן}}, סרב לקחת את הכסף וחתם על האגרות שנשלחו לכל מדינות הלך והתקבלו בקרב היהודים בבכי ומספד, שק ואפר. לאחר שליחת האגרות, ישב המלך למשתה יין עם המן. | לאחר מכן, החל אחד השרים, [[המן בן המדתא]] האגגי (מזרע [[אגג]], מלך [[עמלק]]) לתפוס מקום בכיר בממלכה, והפך להיות השר הראשי, אליו כל עבדי המלך כורעים ומשתחווים. המן עורר את המלך לחתום על מכתב הקורא להשמיד את היהודים בכל מדינות המלך בי"ג ב[[אדר]], והציע לו אף כסף על כך. המלך, שאף הוא שנא את היהודים ואף יותר מהמן {{מקור|אסתר רבה ז כ|כן}}, סרב לקחת את הכסף וחתם על האגרות שנשלחו לכל מדינות הלך והתקבלו בקרב היהודים בבכי ומספד, שק ואפר. לאחר שליחת האגרות, ישב המלך למשתה יין עם המן. | ||