15,330
עריכות
יריחו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Tel Yeriho.jpg|שמאל|200px|ממוזער|תל יריחו המזוהה עם יריחו המקראית, ברקע בתי העיר בת ימינו]]. | |||
'''יְרִיחוֹ''' היא עיר בבקעת הירדן, על יד [[ים המלח]], ב[[נחלת שבט בנימין]]. יריחו היתה העיר הראשונה שכבשו [[עם ישראל|ישראל]] בכניסתם ל[[ארץ ישראל]] בימי [[יהושע בן נון]]. כיום מתגוררים בעיר ערבים. | '''יְרִיחוֹ''' היא עיר בבקעת הירדן, על יד [[ים המלח]], ב[[נחלת שבט בנימין]]. יריחו היתה העיר הראשונה שכבשו [[עם ישראל|ישראל]] בכניסתם ל[[ארץ ישראל]] בימי [[יהושע בן נון]]. כיום מתגוררים בעיר ערבים. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
על אף ציוויו של ה' את יהושע, עכן בן כרמי מעל בחרם, ולקח משלל העיר אגרת שנער ומאתיים שקל כסף ולשון זהב אחת. בעקבות כך, בני ישראל נכשלו במלחמתם הבאה- [[מלחמת העי]], ולאחריה, על ידי גורל, מצאו את החוטא והרגוהו. | על אף ציוויו של ה' את יהושע, עכן בן כרמי מעל בחרם, ולקח משלל העיר אגרת שנער ומאתיים שקל כסף ולשון זהב אחת. בעקבות כך, בני ישראל נכשלו במלחמתם הבאה- [[מלחמת העי]], ולאחריה, על ידי גורל, מצאו את החוטא והרגוהו. | ||
לאחר | לאחר כיבוש העיר, קלל יהושע את את מי שיבנה את יריחו: "אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" {{מקור|יהושע ו כו|כן}}, כפי שאכן קרה לחיאל בית-האלי (ראה לקמן). פירושים שונים ניתנו לקללה זו. על פי [[רד"ק]] {{מקור|רד"ק יהושע ו יז$ו יז|כן}}, הואיל והיתה זו העיר הראשונה שכבשו ישראל, יש להשאירה כ[[תרומה]]. ה[[רמב"ם]] הסביר, שהטעם הוא על מנת שחורבות העיר ישארו כעדות ל[[נס]] שהתרחש, שהחומות לא נפלו כבכל מלחמה רגילה אלא שקעו באדמה במקומן {{מקור|מורה נבוכים חלק שלישי נ|כן}} | ||
כשחלקו את ארץ ישראל לשבטים, היוותה יריחו נקודת גבול בין [[נחלת שבט בנימין]] ל[[נחלת שבט אפרים]]<ref>ב{{מקור|יהושע טז ז}} מוזכרת יריחו כקצהּ הדרומי-מזרחי של נחלת בני יוסף, שנפלה בחלקו של אפרים, וב{{מקור|יהושע יח יב$פרק יח פב' יב}} מוזכרת העיר כקצהּ של נחלת שבט בנימין. </ref>, אך בפועל היתה בתחומו של בנימין {{מקור|יהושע יח כא}}. חז"ל אומרים שהקב"ה נתן לבני בנימין את "דושנה של יריחו"<ref>{{מקור|אבות דרבי נתן נוסחא א לה}}</ref>. | כשחלקו את ארץ ישראל לשבטים, היוותה יריחו נקודת גבול בין [[נחלת שבט בנימין]] ל[[נחלת שבט אפרים]]<ref>ב{{מקור|יהושע טז ז}} מוזכרת יריחו כקצהּ הדרומי-מזרחי של נחלת בני יוסף, שנפלה בחלקו של אפרים, וב{{מקור|יהושע יח יב$פרק יח פב' יב}} מוזכרת העיר כקצהּ של נחלת שבט בנימין. </ref>, אך בפועל היתה בתחומו של בנימין {{מקור|יהושע יח כא}}. חז"ל אומרים שהקב"ה נתן לבני בנימין את "דושנה של יריחו"<ref>{{מקור|אבות דרבי נתן נוסחא א לה}}</ref>. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==הקהילה היהודית ביריחו== | ==הקהילה היהודית ביריחו== | ||
===בעת העתיקה=== | ===בעת העתיקה=== | ||
במהלך תקופת המשנה והתלמוד התקיימה התיישבות יהודית ביריחו. הדים לכך אנו מוצאים בדברי חז"ל ({{מקור|משנה פסחים ד ח}} ועוד), וכן ממצאים ארכאולוגיים. אחת התגליות החשובות ביותר שנתגלו ביריחו היא שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד. בית הכנסת נקרא "'''[[בית הכנסת שלום על ישראל|שלום על ישראל]]'''" על שם הכתובת שנמצאה ברצפת הפסיפס הגדולה והמרהיבה שנמצאה במקום. | |||
[[תמונה:Shalom Al Israel.jpg|שמאל|200px|ממוזער|העתק חלק מרצפת הפסיפס בבית הכנסת שלום על ישראל]]. | |||
===הנסיון לחידוש ההתיישבות בשנת תרל"ב<ref>מבוסס על: "זכרונות ארץ ישראל"בעריכת אברהם יערי, כרך א' פרקים י"ח-י"ט. </ref>=== | |||
בשנת תרל"ב העמידה הממשלה העת'מאנית כשני שלישים מאדמות העיר יריחו למכירה פומבית (בשל אי-תשלום מיסים של האריסים). לאור זאת, התארגנה קבוצת יהודים, בראשות [[רבי מאיר אויערבאך]], [[הרב חיים אלעזר וקס]], יואל משה סלומון, יהושע ילין ועוד, וייסדה את "החברה לקניית אדמות יריחו". תכניתם היתה לייסד התיישבות יהודית ביריחו בשם "פתח תקווה". הסיבה שבחרו בשם זה היא, משום שהמקום נקרא "עמק עכור" לאחר שהתגלה כי עכן מעל בחרם העיר {{מקור|יהושע ז כו|כן}}, ולכך בחרו לקרוא להתיישבות פתח תקווה, על שם הפסוק מנבואת [[הושע בן בארי]]: "ונתתי לה את כרמיה משם, ואת עמק עכור לפתח תקווה" {{מקור|הושע ב יז|כן}}. לצורך כך הם ייסד הרב וקס חברת מניות שהציעה למכירה קרקעות ביריחו, ואף הבריחו לשם כך כסף מאירופה (על אף שרוסיה היתה במלחמה עם הטורקים והדבר היה אסור על פי חוק). כמו כן, גייסו לכך כמה מעשירי היהודים בבאירופה, בהם משה מונטיפיורי ויהידה ייב קוז'מירק. העסקה היתה אמורה לצאת לפועל, והקבוצה כבר הגיעה להסדר עם השלטונות בירושלים, אולם משנודע לסולטן בקושטא כי הרוכשים הם נתינים אירופאיים ולא עת'מאניים, רכש בעצמו את הקרקעות במחיר גבוה מהמחיר שיכלו הם להציע, ובכך הרעיון ירד לטמיון. משלא הצליחו לייסד התיישבות יהודית ביריחו, ייסדו את "החברה לעבודת האדמה וגאולת הארץ", שהביאה בסופו של דבר לייסוד המושבה "פתח תקווה", מצפון ל[[יפו]]. | |||
===הנסיונות לחידוש ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים=== | |||
[[תמונה:Yeshivat Yeriho.jpg|שמאל|200px|ממוזער|מראה הישיבה שהתקיימה ביריחו]] | |||
לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] בשנת תש"ח, נותרה יריחו בשליטה ירדנית, עד ל[[מלחמת ששת הימים]] בשנת תשכ"ז, אז שוחררה בקעת הירדן ויריחו בתוכה. לאחר שחרור העיר, החלו יהודים לפקוד את בית הכנסת שלום על ישראל בעיר, והוא אף נרכש על ידי רשות הטבע והגנים. אט אט התארגה קבוצה שייסדה ישיבה במבנה שהוקם מעל חורבות בית הכנסת, בהנהגת חבר הכנסת הרב חנן פורת. הישיבה התקיימה בפועל עד לחתימת הסכמי אוסלו, שבמסגרתם היתה יריחו העיר הראשונה שכוחות צה"ל עזבו. לאחר מכן, במסגרת הסדר מיוחד שנוצר, המשיכה להתקיים הישיבה במתכונות מצומצמת, על ידי גרעין של תלמידים מ[[ישיבת עוד יוסף חי]] ב[[קבר יוסף]] ב[[שכם]], בראשות [[הרב יצחק גינזבורג]]. הישיבה במתכונת זו התקיימה עד [[ראש השנה]] תשס"א, אז חיללו פורעים ערבים ספרים ורהיטים בבנין הישיבה, ואף שרפו חלקים מהמבנה. מאז אין נוכחות יהודית קבועה ביריחו, אך קבוצת אברכים מגיעה מדי שבוע ללמוד בבית הכנסת, בליווי צה"ל. כמו כן, קבוצות מבקרים יהודיים נכנסות מדי פעם לתפילה בבית הכנסת. | |||
[[תמונה:Tefila yeriho.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מתפללים בבית הכנסת שלום על ישראל]] | |||
==יריחו בהלכה== | ==יריחו בהלכה== | ||
על פי דברי ה[[ברייתא]] {{מקור|בבלי ברכות נד א|כן}}, הרואה את [[חומת יריחו]] שנפלה, צריך להודות ולשבח את ה' על הנס שנעשה, ומבואר בדברי הרמב"ם {{מקור|רמב"ם ברכות י ט|כן}} כי עליו לברך "שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". | על פי דברי ה[[ברייתא]] {{מקור|בבלי ברכות נד א|כן}}, הרואה את [[חומת יריחו]] שנפלה, צריך להודות ולשבח את ה' על הנס שנעשה, ומבואר בדברי הרמב"ם {{מקור|רמב"ם ברכות י ט|כן}} כי עליו לברך "שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". לפי דעות רבות, הזיהוי של יריחו המקראית עם תל יריחו של ימינו הוא ודאי, וניתן לראות שם את מקום בליעת החומות, ועל כן יש לברך בראיית המקום<ref>[http://www.jewishjericho.org.il/hebrew/places/Tel_Jericho.html ראה כאן]</ref>. | ||
==ראה גם== | |||
* [[חומת יריחו]] | |||
* [[בית הכנסת שלום על ישראל]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב ברוך תאנה, '''ערי נחלתנו: [[שכם]], [[יפו]], [[עזה]] ו[[יריחו]]'''. | |||
* זאב ח. ארליך, '''[http://www.jewishjericho.org.il/hebrew/books/book_erlich/index.html יריחו היהודית לדורותיה]'''. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://www.jewishjericho.org.il/ תרבות ומורשת ביריחו] - תנועת "יריחו יהודית". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]] | [[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]] | ||
[[קטגוריה:נחלת שבט בנימין]] | [[קטגוריה:נחלת שבט בנימין]] | ||