10,172
עריכות
פרשני:בבלי:בבא קמא לב ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
Automatic page editing
Micropedia bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing) |
Micropedia bot (שיחה | תרומות) מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==חברותא== | ==חברותא== | ||
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופושטת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרבי חנינא, דאמר רבי חנינא</b> | <span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופושטת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרבי חנינא, דאמר רבי חנינא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בואו ונצא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 334 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לקראת כלה מלכתא.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 335 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 334. </b> האחרונים הביאו שהאר"י הוכיח מכאן שיש לצאת מחוץ לעיר כדי לקבל שבת, ראה בן יהוידע. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 335. </b> יש להבין מהי הראיה מדברי רבי חנינא שמותר לרוץ בערב שבת. בשבת (קיט) נאמר "רבי חנינא מיתעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו וכו"'. ופירש רש"י "כאדם המקבל פני מלך". ומשמע שהיציאה עצמה היא כבוד המלך. ולפי זה מיסתבר שמותר גם לרוץ לכבוד המלך, ועל כך נאמר שאם רץ בערב שבת פטור מפני שרץ ברשות. אבל <b>ברמב"ם</b> (חובל ו ט) כתב "שברשות הוא רץ כדי שלא תיכנס השבת והוא אינו פנוי", ומשמע שכבוד השבת לרוץ קודם השבת כדי לגמור את מלאכתו עד השבת. (ועיין חידושי מרן רי"ז הלוי על פרשת יתרו שדייק מלשון הרמב"ם שכבודו של מלך שיהיו יושבים ומיחלים לבואו) וכן דקדק הסמ"ע (שעח יא), וכתב, שמדבריו מוכח שלא כהנימוקי יוסף שהתיר לרוץ רק לצורך השבת עצמה. ולפי זה הרמב"ם סובר כמו הים של שלמה שמותר לרוץ לכל מלאכה שעל ידי שיסיים אותה יהיה פנוי להמתין לשבת, ואפילו כמה ימים לפני כן, ולפי דבריו צריך ביאור היכן הוזכר בדברי רבי חנינא שמותר לרוץ. <b>הר"ח</b> פירש שרבי חנינא היה מרקד לכבוד השבת, ומכאן שמותר לרוץ לכבוד שבת. ובנימוקי יוסף גרס בדברי רבי ינאי, "רבי ינאי הוה מרקד ואזיל מרקד ואתי". ומכאן שמותר לרוץ לכבוד השבת וכל שכן לצורך שבת. ויתכן שהרמב"ם יפרש כהר"ח או כהנימוקי יוסף. <b>ובעץ יוסף</b> על עין יעקב פירש בואו ונצא מהחול לשבת כדי להקדים קבלת שבת לתוספת שבת עיין שם.</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 334. </b> האחרונים הביאו שהאר"י הוכיח מכאן שיש לצאת מחוץ לעיר כדי לקבל שבת, ראה בן יהוידע. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 335. </b> יש להבין מהי הראיה מדברי רבי חנינא שמותר לרוץ בערב שבת. בשבת (קיט) נאמר "רבי חנינא מיתעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו וכו"'. ופירש רש"י "כאדם המקבל פני מלך". ומשמע שהיציאה עצמה היא כבוד המלך. ולפי זה מיסתבר שמותר גם לרוץ לכבוד המלך, ועל כך נאמר שאם רץ בערב שבת פטור מפני שרץ ברשות. אבל <b>ברמב"ם</b> (חובל ו ט) כתב "שברשות הוא רץ כדי שלא תיכנס השבת והוא אינו פנוי", ומשמע שכבוד השבת לרוץ קודם השבת כדי לגמור את מלאכתו עד השבת. (ועיין חידושי מרן רי"ז הלוי על פרשת יתרו שדייק מלשון הרמב"ם שכבודו של מלך שיהיו יושבים ומיחלים לבואו) וכן דקדק הסמ"ע (שעח יא), וכתב, שמדבריו מוכח שלא כהנימוקי יוסף שהתיר לרוץ רק לצורך השבת עצמה. ולפי זה הרמב"ם סובר כמו הים של שלמה שמותר לרוץ לכל מלאכה שעל ידי שיסיים אותה יהיה פנוי להמתין לשבת, ואפילו כמה ימים לפני כן, ולפי דבריו צריך ביאור היכן הוזכר בדברי רבי חנינא שמותר לרוץ. <b>הר"ח</b> פירש שרבי חנינא היה מרקד לכבוד השבת, ומכאן שמותר לרוץ לכבוד שבת. ובנימוקי יוסף גרס בדברי רבי ינאי, "רבי ינאי הוה מרקד ואזיל מרקד ואתי". ומכאן שמותר לרוץ לכבוד השבת וכל שכן לצורך שבת. ויתכן שהרמב"ם יפרש כהר"ח או כהנימוקי יוסף. <b>ובעץ יוסף</b> על עין יעקב פירש בואו ונצא מהחול לשבת כדי להקדים קבלת שבת לתוספת שבת עיין שם.</span> </span> | ||