רבי חיים אלעזר שפירא

רבי חיים אלעזר שפירא
האדמו"ר ממונקאטש
חיבורו העיקרי	מנחת אלעזר
תאריך לידה	י"ח בטבת תרל"ב
מקום לידה	סטריזוב, פולין
תאריך פטירה	ב' בסיוןן תרצ"ב מונקאטש, הונגריה
חסידות	חסידות מונקאטש
מספר בשושלת	3
הקודם	רבי צבי הירש שפירא
הבא	רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ'
תחילת כהונה	תשרי תרע"ד
סיום כהונה	פטירתו
רבותיו	רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם
נושאים בהם עסק	הלכה, חסידות
חיבוריו	ראה לקמן
אב	רבי צבי הירש שפירא
אם	אסתר
בת זוג	זיווג ראשון:חיה חאשא רבינוביץ' זיווג שני: רחל פערל סאפרין
ילדים	פרימא רבקה רבינוביץ'

רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, היה האדמו"ר ממונקאטש, וממנהיגי יהדות הונגריה בדור שלפני השואה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בח' בטבת תרל"ב לאדמו"ר ממונקאטש, רבי צבי הירש שפירא, בעל דרכי תשובה על יורה דעה, משושלת דינוב. נקרא על שם סבו, ר' אליעזר שפירא מלאנצוט, ובילותו נוסף לו השם חיים.

בשנת תרמ"ז עבר לפולין, לבית חותנו ר' שרגא יאיר מביאלוברז'יג, מצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא. בפולין נפגש עם שניים מגדולי אדמור"י פולין- ר' יחיאל מאלכסנדר ור' אברהם ישכר מרדומסק. רבו המובהק היה רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, בנו של רבי חיים מצאנז.

בשנת תרפ"ד הוכתר כראש בית הדין במונקאטש ובטשענדיוף. בתפקידו זה לחם בחדירת התרבות והשפה ההנוגרית לתוך הקהילה היהודית. היו ממתנגדיו שהאשימוהו שאינו כשיר לכהן כרב מפני שאינו דובר הונגרית, והוא נאלץ לעבור את הבחינות בפעם השניה, ונבחר שנית לכהן כאב בית דין. בתרע"ד הוכתר כרב העיר, והחל לשמש כאדמו"ר לחסידי מונקאטש.

בזמן מלחמת העולם הראשונה מונקאטש היתה עיר גבול, ופליטים יהודים רבים החלו להגיע אליה. הוא עמד בראש מפעל הסיוע לפליטים.

שימש נשיא "כולל מונקאטש בארץ ישראל".

פיתח קשרים חמים עם השלטונות ההונגריים.

בשנת תרע"ח החל לצאת בחריפות כנגד "חברת ארץ ישראל" שהחלה לקום על ידי אנשים דתיים במונקאטש, ומאז לחם בחריפות ובקנאות כנגד הציונות ואפילו כנגד אגודת ישראל. בין תלמידיו באותה תקופה נמנה הרב ישכר שלמה טייכטל, שאף הוא כתב מאמר חריף כנגד הציונים בעיתון "יידישע צייטונג" שיצא במונקאטש, אולם חזר בו בזמן השואה וכתב את הספר "אם הבנים שמחה".

בשנת תר"פ הגיע למונקאטש רבי ישכר דב רוקח (הראשון) מבעלז שברח מבעלז, ור' חיים אלעזר יצא גם נגדו, והמאבק ביניהם נמשך עד שנת תרצ"ג.

בשנת תרפ"ב ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" ועמד בראשה.

בשנת תר"צ ביקר בארץ ישראל.

נפטר בכ' בסיוון תרצ"ז.

בתו היחידה נישאה לרבי ברוך רבינוביץ', האדמו"ר ממונקאטש.

ספריו[עריכה]

ספרי הלכה ולימוד[עריכה]

• שו"ת מנחת אלעזר- חמישה חלקים.
• אות חיים ושלום הלכות תפילין ומילה.
• דרכי חיים ושלום- מנהגי התפילה.
• דרכי תשובה- הלכות נידה ומקוואות.
• עולת תמיד- על מסכת תמיד.
• ספר הגהות הירושלמי – פירוש על תלמוד ירושלמי.

ספרים אחרים[עריכה]

• אדון כל- שמו, מהותו ועניינו של ה'.
• דברי קודש- דרשות.
• דברי תורה- תשעה חלקים.
• שער יששכר- על המועדים.
• דברי האגרת- כנגד אגודת ישראל.
• מאמר אגדתא דפסחא- בענין חג הפסח.
• מילי דהספדא וזכרון צדיקים- הספדים.
• חיים ושלום- על התורה.
• חמישה מאמרות- בעניינים שונים.
• ל"ג בעומר- לקט מדבריו לל"ג בעומר.
• ליקוטי דברי תורה- לקט דברי תורה מדבריו.
• מסעות ירושלים- יומן מסעו לארץ ישראל.
• משמיע ישועה- לקט מדבריו על על הגאולה.
• נימוקי אור החיים.
• סדר שנה אחרונה.
• צוואה- צוואתו.

מפסקיו[עריכה]

• פסק נודע המתיר מחיאת כף וריקודים בשבת, כמנהג החסידים (שו"ת מנחת אלעזר חלק ראשון אורח חיים סימן כ"ט)
• אין לתלות על בית הכנסת דגלים וכד', משום שזה נראה דומה לכנסיה.
• אין לשנות ולחזור מנוסח ספרד לנוסח אשכנז.

לקריאה נוספת[עריכה]

• דוד כהנא, תולדות רבינו, מונקאטש תרצ"ח.
• * אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ד', בני ברק תשמ"ז, עמ'קמא- קסז
• ד"ר יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, אישים א', עמ' תקסח- תקעא.