פלגס

כינוי לכבש בן שלושה עשר חודש, שיצא מכלל כבש ולא בא לכלל איל.

כבש האמור בתורה הוא עד גיל שנה, ואיל הוא למעלה מבן שנה וחודש. מבן שנה עד שנה וחודש הריהו קרוי "פלגס".

"פלגס" היא מילה יוונית, שמשמעה: נער מתבגר שיצא מימי הילדות ועדיין לא בא לכלל בחרות. ויש מבארים שהמילה "פלגס" גזורה מן הלשון: פלג גס, כלומר: חצי שיעור גדלות.

בן עזאי קורא לפלגס: "נוקד" או "נקוד", ומובנו: צאן שמקומו במרעה, לפי שאינו ראוי להיקרב כקרבן, לא בתורת כבש ולא בתורת איל.

רבי ישמעאל קורא לפלגס: "פרכדיגמא" - מילה יוונית שמשמעה: מטבע שנפסל על ידי מלך חדש, עד אשר יטביעו עליו את צורת המלך החדש (כך גם כבש בן שלושה עשר חודש נפסל מתורת כבש וצריך לקבל שם חדש: איל).

המקריב "פלגס", מביא עליו נסכי איל: שני עשרונים סולת, שלישית ההין שמן ושלישית ההין יין, שנאמר (במדבר טו, ו-ז): "או לאיל תעשה מנחה סולת שני עשרונים, בלולה בשמן שלישית ההין. ויין לנסך שלישית ההין", ודרשו: "או לאיל" - לרבות את הפלגס לנסכים.

מי שנדר להביא לקרבן איל או כבש, והביא "פלגס", לא יצא ידי חובתו, לפי שפלגס בריה בפני עצמה היא.