אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש

אין בית דין חייבים "פר העלם דבר של ציבור", אם הורו וטעו בעניין מצוות עשה שבמקדש, או בעניין מצוות לא תעשה שבמקדש.

בית דין ששגגו בהוראה והתירו בטעות דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, ורוב העם הלך ועשה על פי הוראתם זו, ואחר כך נודע לבית דין שטעו, חייבים הם להביא פר לחטאת; קרבן זה נקרא: "פר העלם דבר של ציבור". ואולם אם טעו בית דין, והורו בעניין מצוות עשה שבמקדש, או בעניין מצוות לא תעשה שבמקדש, אין הם חייבים "פר העלם דבר של ציבור".

הוראת טעות בעניין מצוות עשה שבמקדש, כגון: נאמר בתורה (במדבר ה, ב): "וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש", ומכאן שאדם שנטמא בעזרה דינו לצאת משם בדרך הקצרה, ואם הורו בית דין בטעות שמותר לו לצאת בדרך הארוכה, אינם חייבים על שגגת הוראה זו "פר העלם דבר של ציבור".

הוראת טעות בעניין מצוות לא תעשה שבמקדש, כגון: נאמר בתורה (שם שם, ג): "ולא יטמאו את מחניהם", ומכאן שאסור לטמא להיכנס לבית המקדש, וכן נאמר ביולדת (ויקרא יב, ד): "ואל המקדש לא תבוא", ואם הורו בית דין בטעות להתיר איסור זה, אינם חייבים "פר העלם דבר של ציבור".

הסיבה לכך היא, משום שיחיד העובר בשוגג על מצוות אלו אינו חייב חטאת קבועה אלא קרבן עולה ויורד, וכלל הוא, שאין בית דין מביאים פר אלא על העלם דבר שהיחיד חייב על שגגתו חטאת קבועה.