קדושה

ערך זה עוסק בהברכה השלישית בתפילת העמידה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך קדושה (פירושונים).

שם הברכה השלישית שבתפילת שמונה עשרה הפותחת ב"אתה קדוש" והחותמת ב"האל הקדוש".

קדושות שבחזרת הש"ץ[עריכה]

בשם "קדושה" מכנים בדרך כלל את הנאמר בחזרת הש"ץ בברכת קדושה.

תוכן קדושה[עריכה]

בקדושה מתאחדים עם ישראל למטה והמלאכים למעלה לקדש את שמו של הקב"ה באמירת "קדוש קדוש קדוש". לאחר מכן משבחים את ה' שהוא מעבר למקום - "כבודו מלא עולם" - "ברוך כבוד ה' ממקומו", ולבסוף מתפללים שתתגלה מלכותו בעולם: "ימלוך ה' וכו'".

במועדים מיוחדים מוסיפים חלקים נוספים לקדושה כמו בשבת ויו"ט. בקדושה של מוסף מבקשים שה' יחון את עמו בזכות אמירת שמע ישראל.

הספרדים (ונוסח ספרד) אומרים קדושת "כתר" בתפילת מוסף.

פיוטי קדושה[עריכה]

פייטנים רבים חיברו פיוטים לחגים על הקדושה הנקראים "משולש" (לדוגמא: "ונתנה תוקף").

צורת אמירת קדושה[עריכה]

הקדושה נאמרת במעומד, כשחלקים ממנה אומר רק הש"ץ וחלקים אומר הציבור והש"ץ חוזר. קדושה צריכה מניין כדי לאומרה.

תקנתה[עריכה]

את הקדושה תיקנו אנשי כנסת הגדולה, כנאמר בגמרא ^[1]: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות".