רבי אברהם צבי הירש אייזנשטאט דומ"ץ

אברהם צבי הירש איזנשטאט‏^[1] (ה'תקע"ג, 1812, ביאליסטוק – ג' באלול ה'תרכ"ה, 1865, קניגסברג‏^[2]), בעל הפתחי תשובה, היה מגדולי הרבנים והפוסקים ברוסיה.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד לרב יעקב אשר אייזנשטאט ולאמו רחל‏^[3] בביאליסטוק אשר באימפריה הרוסית בשנת 1813 ה'תקע"ג‏^[4], אביו רב יעקב אשר היה מצאצאי רבי מאיר אייזנשטט והיה סוחר ומגיד שיעור קבוע.

ימי עלומיו ונישואיו[עריכה]

על פי עדותו (בהקדמה לפתחי תשובה על אבן העזר) כתב: "מיום עמדי על דעתי חמודי תבל מאסתי, הבלי הזמן אחרי גווי השלכתי, בד' אמות של הלכה הלכתי, ובצל החכמה חמדתי וישבתי".

בצעירותו למד בבית המדרש בעיר אצל הדיין ר' שמואל הלוי בעל בגדי ישע, ואצל ר' גרשון חן טוב בעל מנחה חדשה.

בגיל 15 נשא לאשה את יענטא רייזל בתו של הגביר ר' יהודה לייב הכהן מגרודנא. אשתו עסקה במסחר בניירות, וקיימה קשרי מסחר עם משרדי השלטונות בביאליסטוק. לאחר כמה שנים, עברו משרדי השלטונות לגרודנא, ולכן עבר עם משפחתו לעיר, אולם בגרודנא לא צלחו עסקיה של אשתו, והוא נאלץ לקבל על עצמו משרת דיין בעיר. לאחר כמה שנות דיינות בגרודנא, בשנת 1836 (ה'תקצ"ו) נבחר לשמש כרבה של בריסטוביץ שבפלך גרודנא הסמוכה ומשם עבר, בשנת ה'תרט"ז לכהן כרב באוטיאן שבמחוז קובנה.

רבי יוסף שאול נתנזון, רבה של לבוב, כינה אותו "הגאון הגדול".

הוא התפרסם ברחבי מזרח אירופה בזכות חיבורו פתחי תשובה שהדפיסו בגיל צעיר מאד בן 22, וערים רבות וחשובות (בהן פוניבז') שלחו לו הצעות רבנות, אולם הוא סרב ובחר להשאר באוטיאן.

צדקותיו[עריכה]

נודע גם בצדקותו, ורבים שחרו לפתחו לקבלת ברכה והתייעצות, ואף האדמו"ר מלובביץ' "הצמח צדק" שלח חסידים שהתגוררו באיזור אוטיאן לקבל ממנו ברכה. מספרים כמה סיפורים על ברכות שקוימו ומופתים שונים.

נודע בהנהגתו לשלם מכספו את חוב העני שחייב בדין, על אף שמשכורתו לא הייתה גבוהה מאד.

כשיצא החוק המאפשר להיפטר משירות צבאי תמורת תשלום מס, ערך סיבוב, ביחד עם גיס בנו ר' אליעזר דון יחיא בערי ליטא לגיוס כספים לפדיון בני העניים משירות צבאי.

גולת הכותרת "פתחי תשובה ונחלת צבי"[עריכה]

את שמו קנה בזכות ספרו הנודע פתחי תשובה, על שלושה חלקים מהשולחן ערוך; יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט (על אורח חיים נכתב הספר "שערי תשובה" לפניו, ולכן לא כתב "פתחי תשובה" על חלק זה). ספר זה, המהווה ליקוט וסיכום של יותר מ-180 ספרים (בעיקר ספרי שו"ת- ומכן שמו פתחי תשובה) על השולחן ערוך, בתוספות חידושים והערות משלו. את הפירוש ליורה דעה החל לכתבו בהיותו בן 18 בביאליסטוק. מלאכת כתיבתו נמשכה ארבע שנים והוא יצא לאור בשנת ה'תקצ"ו בווילנא, בהיותו בן 22 בלבד. בתחילה חשש המחבר להדפיסו, מחמת גילו הצעיר, אולם משחלה והיה חשש כבד לחייו, פחד שמא ח"ו ימות והכתבים יאבדו, ולכן הוציאם. הספר התקבל בהתלהבות על ידי הרבנים ומורי ההוראה (שכן הוא מסכם להם את כל ספרי האחרונים על השו"ע), ונדפס בעוד ועוד מהדורות, חלקן גם ללא אישור המחבר (המחבר קבל והתלונן על כך במכתב משנת ה'תרי"ח לרבה של לבוב בפולין הגאון רבי יוסף שאול נתנזון, בעל שו"ת "שואל ומשיב", על מדפיסים בעירו לבוב שהדפיסו ללא אישור את הספר).

את הפירוש לאבן העזר החל לכתוב בעת כהונתו בברסטוביץ', והוציאו בשנת ה'תרי"ז בעת כהונתו באוטיאן, שם חיבר את חיבורו על חושן משפט, שיצא לאור רק לאחר פטירתו.

השאיר כתבי יד נוספים בעניינים אחרים, אותם הפקיד בידי בניו ומשפחתו להוצאה לאור, אולם הם אבדו בשנות השואה.

פטירתו[עריכה]

לאחר 12 שנות רבנות באוטיאן, בחורף ה'תרכ"ה חלה ועבר לקניגסברג לצורכי רפואה. בקניגסברג ניתנה לו תעודת רבנות, והוא סידר את ענייני הכשרות והשחיטה בעיר. ביום ג' באלול ה'תרכ"ה (1865) נפטר ונטמן בקניגסברג, בין קבריהם של רבי יהודה אשכנזי בעל "באר היטב" על השו"ע ורבי יעקב צבי מקלנבורג בעל "הכתב והקבלה" שכיהן כרבה של העיר.

בניו[עריכה]

בניו הם רבי נפתלי מווילנא, ורבי בנימין המכונה "ר' בנימין הצדיק" אשר חידושיו ותשובותיו נאספו לספר "משאת בנימין"‏^[5] בתו מושה היא אמו של לאון רבינוביץ.

חיבוריו[עריכה]

רבי אברהם צבי נטל עליו ללקט פסקי הלכה מתוך ספרות השו"ת ולערכם לפי סדר השולחן ערוך. בהקדמתו לחלק "יורה דעה" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי שו"ת ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב.

הספר שנקרא "פתחי תשובה" היה לאחד מספרי ההלכה היסודיים. הוא דן בחלקי השולחן ערוך: יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, לאחר שעל חלק האורח חיים כבר נערך ספר דומה על ידי האחים רבי חיים מרדכי מרגליות ורבי אפרים זלמן מרגליות, בשם "שערי תשובה".

בנוסף הוציא ספר נחלת צבי על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. ספרו על חושן משפט הודפס לצד השולחן ערוך במספר מהדורות.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• שמואל יוסף פין, ‏הערך "הר"ר אברהם צבי הירש בהר"ר יעקב אייזינשטאדט", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 10, באתר HebrewBooks
• תבנית:אוצר ישראל
• 'אייזנשטאדט, ר' אברהם־צבי־הירש ב"ר יעקב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 26 (תבנית:ספרי יזכור, תמונה 1224).

הערות שוליים[עריכה]