רבי משולם ב"ר קלונימוס

רבי משולם ב"ר קלונימוס (מכונה רבי משולם הגדול או רבי משולם מרומי) היה פוסק ופייטן מגדולי חכמי איטליה ואשכנז בשלהי תקופת הגאונים.

תולדות חייו[עריכה]

קורות חייו לוטות בערפל. על פי השיטה הרווחת בין החוקרים, ר' משולם נולד בעיר לוקא שבלומבדריה (כיום, בטוסקנה) איטליה, לאביו ר' משולם, בנו של רבי משה ב"ר קלונימוס. עוד בהיותו באיטליה, נודע שמו כחכם בתורה, וכבר אז התכתב עם רב שרירא גאון ובנו רב האי גאון. בהיותו באיטליה למד את חכמת השירה והפיוט מהפייטן רבי שלמה הבבלי, שחי ברומא^[1]. סביב שנת ד'תרע"ז, היגר עם בני משפחתו ובראשם סבו ר' משה למגנצא שבאשכנז, שם המשיך להרביץ תורה ולהשיב תשובות הלכתיות לרחבי אירופה. אמנם, ישנם חוקרים האומרים, כי ר' משולם נולד באשכנז לאחר הגירת המשפחה, וכי בצעירותו היגר לאיטילה, שם למד מפי ר' שלמה הבבלי, ובה לימד והשיב תשובות, עם כי במהלך מסעות לצרכי מסחר הגיע גם למגנצא, ולימד בה תורה^[2]. מכל מקום, ברור שר' משולם לימד תורה במגנצא שכן נמצאו שם מתלמידיו-חבריו את רבי שמעון ב"ר יצחק וקרוב משפחתו רבי משה ב"ר איתיאל. שמו התפרסם כגדול בתורה, ושאלות מרחבי אירופה הופנו אליו. בדורות שלאחריו, שמו הוזכר בהערצה גדולה, כפי שניכר מכינויו של רבנו גרשום מאור הגולה את ר' משולם כ"חכם גדול" וכינויו בפי רש"י כ"גאון"(שבת עג ע"ב). פיוטים שכתב הוכנסו למחזורי התפילה ביום הכיפורים. בספר חסידים^[3] מסופר, כי היה אדם שאמר "קרובץ" אחר במקום הקרובץ שכתב ר' משולם, ומת באותו החודש. נראה כי שימש כמנהיג רוחני לרבות מקהילות אירופה בדורו^[4].

החוקרים מתארכים את תאריך פטירתו בין שנת ד'תשל"ה (975 לספירה הנוצרית), לבין תחילת המאה האחת-עשרה לספירה, לאחר שנת ד'תת"ס^[5].

בנו רבי קלונימוס היה חכם במגנצא, שעל פי המסורת נגלה אליו בחלום רבי אמנון ממגנצא ולימדו את הפיוט "ונתנה תוקף".

כתביו[עריכה]

באופן יחסי לכחמים אחרים מבני דורו, שרידים רבים מתורתו הגיעו לידינו. בין הכתבים המצויים בידנו נמצאים:

• פירוש על מסכת אבות. הגיע לידינו הפירוש על חלקים ממנה, אך נראה מתוך הפירוש כי במקור נכתב על כל המסכת. הפירוש הובא בחלקו בספר ה"ערוך" לרבי נתן מרומי ובמחזור ויטרי. פירושו מובא מספר פעמים על ידי הרשב"ץ בפירושו, בשם "הגאונים".
• כתשעים תשובות הלכתיות, חלקן הובאו על ידי חכמי הדורות שאחריו (למשל ב"ספר הדינים" לרבי יצחק הכהן ועוד), חלקן נמצאות בכתבי יד בספריות שונות וחלקן נתגלו בגניזה הקהירית (ופורסמו על ידי ש"ז שכטר). התשובות פונות למקומות שונים באירופה, ומעידות על המקום המרכזי שתפס בקרב יהודי היבשת. חלק מן התשובות שנותרו בכתב יד, פורסמו בקבצים שונים (כדוגמת "תשובות גאוני מזרח ומעערב" ועוד). תשובותיו על פי רוב קצרות ותמציתיות, ורק במקרים מיוחדים הוא דן בהרחבה.
• פיוטים רבים. מהם מצויים בידינו כיום שנים-עשר. חלקם נכנסו למחזור התפילה, כדוגמת הקרובה לשחרית של יום הכיפורים: "אימיך נשאתי חין בערכי", והפיוט ל"סדר העבודה" בתפילת מוסף של יוהכ"פ "אמיץ כח כביר ורב אונים" (פיוט זה נאמר עד היום בנוסח אשכנז). רבנו גרשום העיד כי ר' משולם חיבר קרובות לכל הרגלים, אך הן לא הגיעו לידינו (הגיעו, אמנם, יוצרות לחג הפסח).
• אגרת כנגד הקראים ששלח לחכמי קושטא.

לקריאה נוספת[עריכה]

• פרופ' אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, הוצאת מאגנס י-ם תשמ"א, עמ' 49-78.
• ח' שירמן, תקופת האופל, ת"א תשל"ג, עמ' 154-155.

הערות שוליים