אכין ורקין

המילים "אך" ו"רק" שבתורה. כל מקום שכתוב בתורה "אך" או "רק" הרי זה בא למעט דבר מה.

"אך", כגון: "אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא" - יכול יהא יום הכיפורים מכפר על שבים ועל שאינם שבים, תלמוד לומר: "אך", הא אינו מכפר אלא על השבים.

"רק", כגון: "רק חזק ואמץ", שכאשר ציוה דוד את עמשא: "הזעק לי את איש יהודה שלושת ימים", איחר עמשא מן הזמן אשר הועיד לו המלך, לפי שמצא את ישראל עוסקים בתורה, ודרש: "כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת" - יכול אפילו לדברי תורה, תלמוד לומר: "רק חזק ואמץ", שהמילה "רק" באה למעט, שאם צו המלך בא לבטל דברי תורה - אין שומעין לו.