1.הר"ן הבין בדעת רש"י (על מעשה חמי טבריה) שגם ערבוב מים קרים בחמין נחשבים כהטמנה. לכאורה ק"ק שהרי דרכם של המים להתערבב אחד בשני וזה סותר את הנידון של הטמנה שעניינו כיסוי תבשיל במשהו(שכל אחד הינו נפרד)?
2.מה יוצא לדינא ההגדרה של רש"י בהטמנה עפ"י סברת הר"ן?
הראשונים מקשים את שאלתך על שיטת רש"י (עיין בריטב"א, ובמלחמות הביא דיעה זו) שאין שייך הטמנה אלא דבר בתוך דבר אחר, אבל לא כשהמים מתערבים במים. ובעקבות כך הסבירו הרבה ראשונים כשיטת התוספות, שמדובר שיש צינור של מים קרים בתוך המים החמים של חמי טבריה, והצינור הפנימי מתנקז לבריכה אחרת. וזה דומה להטמנה.
הפני יהושע רוצה להסביר ששיטת רש"י היא גם כן כשיטת התוספות, שמדובר על צינור בתוך המים החמים. אך בכל אופן לשיטת הר"ן בדעת רש"י אפשר לומר, שאע"פ שהמים מתערבים מכל מקום בעיני הבריות זה כהטמנה, שאדם שם בתוך המים החמים מים קרים, והם הוחמו מהמים החמים שסביבם. ואולי אפשר לתרץ בדעת רש"י תירוץ נוסף, שבאמת אין זו הטמנה, אלא חכמים אסרו זאת משום שזה דומה להטמנה, כי סוף סוף המים מתחממים כי הם בתוך מים חמים. והגמרא אומרת שכיון שחכמים אסרו זאת, ודאי גם הטמנה רגילה אסורה.