שוגג

הגדרה[עריכה]

העובר עבירה ולא ידע שהיא עבירה.

לדוגמא, המבשל שבת ולא ידע שאסור לבשל בשבת, או שלא ידע שהיום שבת^[1].

בדינים שונים[עריכה]

במצווה הבאה בעבירה פסולה. ולגבי עבירה בשוגג נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה (האם היא פוסלת את המצווה)^[2]. בדינים שונים

אין שליח לדבר עבירה. אמנם כאשר השליח שוגג, כגון שאמר לשליח לקחת שור מבית פלוני שהוא שלי, ונמצא שלא היה שלו והיא גניבה, נחלקו המפרשים לשלוש דעות^[3]:

1. בזה יש שליח לדבר עבירה, והמשלח חייב^[4].
2. גם בזה אין שליח לדבר עבירה, והמשלח פטור^[5].
3. תלוי באיזו עבירה: בבין אדם למקום אין שליח והמשלח פטור, ובבין אדם לחבירו (כגון גניבה) יש שליח והמשלח חייב ^[6].

קים ליה בדרבה מיניה - חייבי מיתות שוגגין, אע"פ שפטורים מהמיתה, פטורים גם מהתשלומין ("תנא דבי חזקיה") ^[7]. וביאר הקונטרסי שיעורים^[8] שדין הפטור בשוגג ובמזיד הם שני דינים נפרדים.

הגוזל בשוגג, השיטה מקובצת^[9] כתב שלא עובר משום גזל, אך המאירי כתב שהוא כן גזלן ^[10].

המאנה (אונאה) בשוגג, חידש הקונטרסי שיעורים^[11] שאע"פ שחייב להחזיר, לא עבר באיסור כלל (ואינו כשאר העבירות שעבר באיסור בשוגג), שכל איסור אונאה נאמר רק כשמתכוון לכך.

האוכל תרומה בשוגג משלם קרן. תוס' כתבו שהוא כפרה ולא ממונא^[12], והר"ש כתב שאינה כפרה אלא ממונא ^[13].

ראה גם[עריכה]

• גלות

• דבר שאינו מתכוון

• דעת (בכל הדינים הצריכים דעת - מצוות, עבירות, קניינים ועוד)

• מתעסק

הערות שוליים[עריכה]