שולחן לחם הפנים

שולחן לחם הפנים הוא אחד מכלי המקדש, מקומו בהיכל ועליו היה מונח לחם הפנים.

מבנה השולחן[עריכה]

השולחן היה עשוי עצי שיטים ומצופה כולו זהב טהור. מידותיו: גובהו של השולחן - אמה וחצי. אורכו - שתי אמות. רוחבו - אמה אחת.

ארבע רגליים מרובעות היו לשולחן. כל רגל בעובי טפח. מסגרת בעובי טפח הייתה מחוברת מרגל לרגל. על המסגרת הונח דף השולחן שעוביו טפח. על השולחן מסביב היה זר זהב.

לחם הפנים[עריכה]

ערך מורחב - לחם הפנים

את לחם הפנים עורכים בכל שבת על השולחן, שנים עשר לחמים מוציאים ושנים עשר מכניסים. כהנים שזוהי משמרתם באותה שבת אוכלים את הלחם.

מלבד שולחן לחם הפנים, היו עוד שני שולחנות באולם בפתח ההיכל, שעליהם ששמים את הלחם, אחד עשוי שיש ואחד עשוי זהב. על השולחן של שיש היו מניחים את "לחם הפנים" לאחר אפייתו ולפני סידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי שיש, כדי שהלחם יתקרר על ידו מחום האפיה. על השולחן של זהב היו מניחים את הלחם לאחר הורדתו מסידורו על השולחן ב"קודש". שולחן זה היה עשוי זהב כי "מעלין בקודש ואין מורידין".