איסור והיתר הארוך

איסור והיתר (הארוך) הינו חיבור הלכתי מימי הראשונים העוסק בהלכות איסור והיתר. מחברו הוא רבי יונה ב"ר ישראל מרגנשבורג- תלמיד רבי ישראל איסרלן (מהרא"י- בעל תרומת הדשן).

מחברו[עריכה]

בעבר ייחסו את הספר לרבינו יונה גירונדי, משום שבדפוס הראשון נכתב: "הגאון מהר"ר יונה", ובדפוס שלאחר מכן נכתב: "אומרים כי הוא הגאון השלם מורינו ורבינו מוהר"ר יונה גירונדי" (אולם, גם בדפוס זה נכתב שהוא מ"בתראי דבתראי", שיוך שודאי איננו מתאים לרבינו יונה גירונדי). בדפוסים שלאחר מכן נכתב רק שמחברו הוא "רבינו יונה גירונדי", אולם גם בהם נכתב שהוא תלמיד מהרא"י (דבר שבודאי לא יתכן, שכן מהרא"י חי דורות רבים אחרי רבינו יונה גירונדי).

מחברו האמיתי הוא רבינו יונה ב"ר ישראל מרגנשבורג, שכאמור היה תלמידו של רבי ישראל אסירלן בעל תרומת הדשן^[1].

הספר[עריכה]

הספר כולל 60 שערים, מתוכם 58 העוסקים בדיני איסור והיתר, ושניים בענייני חולים ופיקוח נפש בשבת וביום הכיפורים. כל שער עוסק בנושא מסוים ומחולק לסימנים. יתכן שבמהדורות קדומות מבנה הספר היה כשאלות ותשובות, שכן במספר מקומות שבהם הוא מפנה למקום אחר בספר הוא כותב: "כמו שכתבנו בתשובה".

בעקבות ריבוי המהדורות והדפוסים, רבו השיבושים בספר, ופוסקים רבים כתבו כי בספר ישנן טעויות סופר^[2]. בידיו של הרמ"א היה כתב יד קדום של הספר, ופעמים שהוא מצטט ממנו דברים שלא הובוא בספר הנדפס^[3], וממנו הודפס ספר יד רמ"א- הגהותיו על ספר איסור והיתר (הספר הודפס מעזבונו של רבי אפרים זלמן מרגליות).

הגהות איסור והיתר[עריכה]

לספר נוספו הגהות מהמדפיס רבי עזריה ב"ר שמעון המכונה רבי זוסקינד מפוזנא, בהן בעיקר הביא דעות אחרות מהראשונים. הגהות אלו הובאו על ידי הפוסקים, על אף שהתייחסו אליהן בהסתייגות מה^[4].

מהדורות[עריכה]

הספר נדפס במספר מהדורות, וכל אחת מהן שונה מחברתה. לראשונה הודפס בפירארה שטו ע"י ר' זוסקינד מפוזנא בעל ההגהות. לאחר מכן הודפס בפראג תקמ"ד עם תיקונים, בסדילקוב תקפ"ה^[5], קראקא תרמ"ג, וילנא תרנ"א עם הגהות "זר זהב" (מאת הרב א"ח ברוין), ורשה תרע"ד. בשנת תשע"ב יצאה בירושלים מהדורה חדשה עם תיקוני נוסח והערות, על ידי "מכון המאור" (בתוספת ספר איסור והיתר של רבינו ירוחם).

הערות שוליים