אנציקלופדיה תלמודית:מתיר

הגדרת הערך - איסור מלאכת התרת קשר בשבת וביום טוב.

המלאכה

המתיר הוא אחד משלושים ותשעה אבות-מלאכות* האסורים בשבת שמנו חכמים במשנה^[1], וחשוב אב מלאכה לפי שהיה במשכן - ומלאכות שהיו במלאכת משכן הן החשובות אבות מלאכות^[2] - שלצורך צידת החלזון היו מתירים^[3] את הקשרים שברשתות, כשהיה צורך לפעמים ליטול חוטים מרשת אחת כדי להוסיפם לרשת אחרת^[4], כדי לקצר או להרחיב את הרשתות^[5], או שחוט שנקרע בשעת הכנת היריעות, וקשרוהו, פעמים שהוצרכו לאחר מכן להתירו^[6].

גדרה

כל קשר שחייבים על קשירתו^[7], חייבים על התרתו^[8], וכל קשר שפטורים על קשירתו^[9], פטורים על התרתו, וכל קשר שמותר לקשרו^[10], מותר להתירו^[11].

מתיר על מנת לקשור

מלאכת מתיר, נחלקו בה ראשונים: יש סוברים שאינה אלא במתיר קשר של קיימא על מנת לקשור^[12] - קשר של קיימא^[13], אף לאחר השבת^[14], ואף אם לא קשר לבסוף^[15] - כפי שהייתה המלאכה במשכן לצורך צידת החלזון^[16], וכעין שמצינו במלאכות נוספות שעיקרן קלקול^[17] או סילוק והעדר^[18], אבל המתיר שלא על מנת לקשור פטור^[19], שאינו חשוב מלאכה כלל^[20], ואפילו אין בו משום מקלקל*^[21], ומכל מקום מדרבנן אסור להתיר אף לא על מנת לקשור^[22]. ויש סוברים שהמלאכה היא אף במתיר שלא על מנת לקשור^[23], ובלבד שלא יהיה מקלקל^[24], שלדעתם אף במשכן התירו שלא על מנת לקשור^[25], או שאף על פי שבמשכן לא התירו אלא על מנת לקשור, אין צריך שהמלאכה תהיה דומה בכל הפרטים לנעשה במשכן, ולא אמרו במקצת מלאכות שחיובן אינו אלא כשהן נעשות על מנת לעשות מלאכה נוספת, אלא במלאכות שעיקרן מקלקל, ולכן אין חייבים עליהן אלא בדומה למשכן, אבל מלאכת מתיר שבעיקרה אינה מלאכת קלקול, אין צריך שתהיה דומה בכך למשכן^[26], ויש סוברים שבכל המלאכות שאמרו שחיובן אינו אלא כשהן נעשות על מנת לעשות מלאכה נוספת, אין צריך שתהיה דעתו דוקא לעשות אותה המלאכה, אלא די בכך שאינו מקלקל^[27].

קשר על גבי קשר במקום צער

קשר על גבי קשר, שנהגו שלא לקושרו ולהתירו בשבת, מחשש שהוא מעשה אומן - לסוברים כן^[28] - נחלקו אחרונים אם במקום צער מותר להתירו: יש סוברים שבמקום צער מותר להתירו, שאינו אלא איסור דרבנן ובמקום צער לא גזרו^[29]. ויש סוברים שאף במקום צער אסור להתירו^[30].

קשר שנעשה בטעות

העושה עניבה - שאינה חשובה קשר, לסוברים כן^[31] – לזמן בינוני, ובלא כוונה נעשה מהעניבה קשר, כתבו אחרונים שאין דינו כקשר לזמן בינוני, שאסור מדרבנן לסוברים כן^[32] - אלא כקשר לזמן קצר, שמותר להתירו^[33], שכיון שהקשר נעשה שלא לדעתו, ולא נוח לו בו, אינו קשר של קיימא^[34]. ואף אם נעשה מהעניבה קשר על גבי קשר, שחוששים בו שהוא מעשה אומן, ונוהגים שלא לקושרו ולהתירו אפילו אינו עשוי להתקיים אלא לזמן קצר - לסוברים כן^[35] - כתבו אחרונים, שכיון שמנהג זה אינו אלא חומרא בעלמא - לסוברים כן^[36] - בקשר זה שנעשה מאליו אין מנהג להחמיר, ויש להעמיד על הדין, שקשר על גבי קשר אינו מעשה אומן^[37].

קשר של בעל מלאכה

קשר שעושה בעל מלאכה בכלי, עד שיבוא בעל הכלי ויטלנו, ויתיר את הקשר, כגון קשר שעושה הכובס בבית הצואר, נחלקו אחרונים בדינו כשהוא עומד להתקיים ליותר מזמן קצר^[38]: יש ּּּּּסוברים שאין דינו כקשר של קיימא, ומותר להתירו, שלא קשרו בעל המלאכה שיתקיים זמן רב, אלא רק עד שהבעלים יקחנו ממנו^[39], וכיון שכל עוד הוא קשור אינו ראוי לשימוש כלל, ולאחר התרתו אין שבים לקושרו, ואינו כשאר קשרים שחוזרים וקושרים אותם לאחר התרתם, חשוב כקשר העומד להיות ניתר בזמן קצר^[40], ולדעתם זהו שאמרו בגמרא שמתירים בית הצואר - שדרך הכובסים לקושרו^[41] - בשבת^[42]. ויש סוברים שדינו ככל קשר לזמן בינוני, שאסור מדרבנן^[43] - לסוברים כן^[44] - ואותה שאמרו שמתירים בית הצואר בשבת, אינו אלא באופן שהקשר אינו עומד להתקיים ליותר מזמן קצר^[45].

ניתוק קשר

קשר שמותר להתירו, אם אינו יכול להתירו, מותר לנתקו, ומכל מקום יעשה כן בצינעה, ולא בפני עם הארץ^[46], שלא יבוא להקל יותר^[47]. קשר שאסור להתירו, אף אם אין איסורו אלא מדרבנן, יש אחרונים שכתבו שאסור לנתקו^[48]. ויש אחרונים שמצדדים לומר שאף קשר שאסור להתירו, אין בניתוקו משום קושר^[49].

הפרדת פתיל

הפרדת פתיל, יש ראשונים שכתבו שהיא תולדת מתיר - כשם שפתילת חבלים היא תולדת קושר, לדעתם^[50] - והוא שלא יתכוין לקלקל בלבד^[51]. שיעור המפריד פתיל, להתחייב עליו, הוא כשיעור הפותל חבל^[52]. ויש סוברים שאין בהפרדת פתיל משום מתיר^[53], וכן בדעת הירושלמי שאמר שהעושה חבלים חייב משום טווה^[54], כתבו אחרונים שאין בו משום מתיר^[55].

הערות שוליים