אנציקלופדיה תלמודית:ערבה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg

הגדרת הערך - אחד מארבעה-מינים* שמצוה ליטול בחג הסוכות[1], ושמצוה להקיף בו את המזבח בחג[2], וכן ליטלו בהושענא-רבה*[3].

ערך זה עוסק בדיני הערבה עצמה, בין לענין מצות נטילת-לולב*, בין לענין מצות הקפת המזבח בחג[4], ובין לענין מצות נטילת הערבה בהושענא-רבה*[5]. על שאר דיני המצוה של הקפת המזבח ושל מצות נטילת ערבה בהושענא רבה, ע"ע ערבה ב.

מהותה ושיעורה

מהות "ערבי נחל"

"ערבי נחל", שנצטוינו על לקיחתן ביום הראשון של חג הסכות*[6] - מן הכתוב: ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' וערבי נחל[7] - נחלקו במהותן תנאים, וראשונים בדעתם: א) יש מן התנאים סוברים שהכוונה למין מסוים של ערבה, שאותו אמרה התורה ליטול[8], ונקרא "ערבי נחל" לפי שהעלים של הערבות ממין זה משוכים כנחל[9], או לפי שדרכן של הערבות ממין זה להיות גדלות בסמוך לנחלי מים[10], ולהוציא את המין הנקרא צפצפה, שאין יוצאים בו ידי חובה, לדעתם[11], אף על פי שמין ערבה הוא[12], לפי שאין העלים שלו משוכים כנחל[13], או לפי שאין דרכו להיות גדל על הנחל[14]. בטעם שפירשו את הכתוב כן - אף שהיה מקום לפרשו למעט ערבות שאינן גדלות על הנחל בפועל[15], או רק להצריך ליטול ממין מסוים זה לכתחילה[16] - יש שכתבו שלמדו מן הכתוב "קח על מים רבים צפצפה שמו"[17], שהוזכרה בו צפצפה כמין גרוע, ומסתבר שבא הכתוב לפסלה[18], ויש שכתבו שקבלנו מהלכה-למשה-מסיני* לפרשו כן[19]. ב) בדעת התנאים שאמרו שכוונת הכתוב היא לערבות הגדלות על הנחל[20], יש מן הראשונים שביארו שכל מיני הערבה בכלל הכתוב, ולא בא הכתוב אלא ללמד שצריך שיהיו הערבות גדלות בפועל בסמוך לנחל[21], וכן כתבו ראשונים בדעת התנאים הסוברים שהכתוב "ערבי", לשון רבים, נצרך ללמוד ממנו דינים אחרים[22], שאין הכתוב מיותר ללמוד ממנו להכשיר ערבות שאינן גדלות בנחל בפועל, ולפיכך הכתוב מתפרש כפשוטו, להצריך שיהיו הערבות גדלות בפועל סמוך לנחל, ולא לענין מין הערבה[23]. לדעתם, כתבו אחרונים שיוצאים ידי חובה בצפצפה[24].

סימני הערבה

מין הערבה המסוים שנצטוינו ליטלו - לסוברים שלא כל מיני הערבה בכלל המצוה[25] - שלשה סימנים נאמרו בו: קנה שלו אדום, עלים שלו משוכים ולא עגולים, ופיו - היינו שפת העלים שלו[26] - חלק, ללא פגימות[27]. סימנים אלו נלמדים מהלכה-למשה-מסיני*[28], ויש מן התנאים סוברים שהסימן שהעלים שלו משוכים נלמד מן הכתוב: ערבי נחל[29], שיהיו עלים שלו משוכים כנחל[30].

גדר הסימנים

בגדר הסימנים, יש מהאחרונים שכתבו שענינם הוא לברר שמין זה ממין הערבה הוא, ולפיכך, לדעתם, מין שידוע שהוא ממין הערבה כשר אף אם אין בו את הסימנים, מלבד הסימן שיהיו עליו משוכים, הנלמד מן הכתוב "ערבי נחל", שיהיו עלים שלו משוכים כנחל[31], שהוא מדיני הערבה, ולפיכך אף ענף שידוע שממין הערבה הוא צריך שיהיו עליו משוכים כנחל[32].

יש בו חלק מהסימנים

מין שאין בו אלא חלק מהסימנים, אם פיו חלק, ואין הקנה שלו אדום או שאין העלים שלו משוכים, יש שכתבו שפסול[33], ויש שצידדו שכשר[34], אין פיו חלק ויש בו את שני הסימנים האחרים, נחלקו בו: א) יש שכתבו שאם פגימותיו קטנות כשר, ואם פגימותיו גסות פסול[35], שלדעתם זהו שאמרו לענין המין הנקרא "חילפא גילא" - שיש בו את שני הסימנים האחרים, אלא שאין פיו חלק[36] - שאם פגימותיו עשויות כמגל כשר, ואם עשויות כמסר פסול[37], שמגל פגימותיו קטנות, ומסר פגימותיו גסות[38]. ב) יש שכתבו שאם כל פגימותיו נוטות לצד אחד, ואין הפגימה מורגשת ביד אלא מצד אחד, כשר, ואם הפגימות ישרות ומורגשות משני הצדדים, פסול[39], שלדעתם זהו שאמרו שאם פגימותיו עשויות כמגל כשרות ואם עשויות כמסר פסולות[40], שפגימות של מגל נוטות לצד אחד, ושל מסר ישרות ומורגשות משני הצדדים[41]. ג) ויש שכתבו שדוקא מין שפגימותיו גם גדולות וגם מורגשות משני הצדדים פסול, שדומה למסר בכל תכונותיו[42]. ד) ויש שכתבו שכל ערבה שאין פיה חלק פסולה, שלדעתם כל שיש בה פגימות היא דומה למסר[43].

בדק רק סימן אחד

נטל ערבות וראה שפיהן חלק, ולא בדק אם יש בהם את שאר הסימנים, ועכשיו אינן לפניו ואינו יכול לבודקן, כתבו אחרונים שיצא ידי חובתו, לפי שבדרך כלל כשיש אחד מהסימנים יש את כולם[44].

קנה ירוק

ערבה שהקנה שלה ירוק, דינה כקנה אדום[45], לפי שאם תשאר בעץ ותתבשל יהיה הקנה שלה אדום[46].

שם לווי

ערבה שיש לה שם לווי - כגון המין הנקרא "חילפא גילא", ש"חילפא" היינו ערבה בלשון ארמית, ו"גילא" הוא שם לווי[47] - כשרה[48], שנאמר: ערבי נחל, לשון רבים[49], או שלמדו מלשון הכתוב שלא הקפידה תורה על שם המין, אלא רק שיהיה גדל בנחל[50].

ערבות הגדלות בנחל

לכתחילה, יש סוברים שמצוה ליטול דוקא ערבות שגדלות בסמוך לנחל[51], שנאמר "ערבי נחל"[52]. מהם שכתבו שיש ליטול דוקא ערבות הגדלות בסמוך לנחלי מים[53], ומהם שכתבו שאפשר ליטול אף ערבות הגדלות בעמק[54], שאף עמק נקרא בלשון התורה "נחל"[55]. בדיעבד, יש שכתבו שאין יוצאים בערבות שאינן גדלות על נחל[56], ויש שכתבו שיוצאים בהן[57], שנאמר: וערבי, לשון רבים[58], או מייתור הוי"ו במילה "וערבי"[59], או שלמדו כן מהלכה-למשה-מסיני*[60]. ויש סוברים שאף לכתחילה אפשר ליטול ערבות שאינן גדלות על הנחל[61], שלדעתם הכתוב "ערבי נחל" אינו מתפרש לענין שיהיו הערבות גדלות בסמוך לנחל, אלא לענין המין המסוים של ערבה שנצטוינו בו[62]. מהם, יש שלמדו כן מכך שנקט הכתוב "ערבי", לשון רבים, לרבות ערבות שאינן גדלות על נחל[63]. להלכה אפשר ליטול אף ערבות שאינן גדלות בנחל[64], ואף לכתחילה אין להקפיד לחזר אחרי ערבות הגדלות על הנחל[65], מפני שיש מעלה בנטילת ערבות שאינן ערבי נחל, כדי ללמד את החידוש שבדבר[66], או מפני שחששו שאם יקפידו על כך יבואו לומר שהכתוב "ערבי נחל" מתפרש רק לענין ערבות הגדלות על הנחל, ולא למעט צפצפה, ויבואו להכשיר צפצפה הגדלה על הנחל[67].

שיעורה למצות נטילת לולב

שיעור אורך הערבה למצות נטילת-לולב*, נחלקו בו: דעת תנא קמא ששיעורה לכל הפחות שלשה טפחים[68]. בדעת רבי טרפון, שאמר ששיעור ערבה נמדד באמה בת חמשה טפחים[69], נחלקו אמוראים: רב דימי מפרש שיש לחלק את האמה הבינונית, ששיעורה ששה טפחים[70], לחמשה חלקים, ושיעור הערבה הוא שלשה חלקים מתוכם, שהם שלשה טפחים ושלשה חמישיות[71], ודעת רבין ששיעור שלשה טפחים שאמרו בערבה הוא לפי טפחים של אמה קטנה, של חמשה טפחים[72], שאם נחלק אותה לששה חלקים, שיעור הערבה הוא שלשה חלקים מתוכם, דהיינו שני טפחים וחצי[73]. שיעורים אלו נלמדים מהלכה-למשה-מסיני[74]. ואף להלכה נחלקו, יש שכתבו ששיעורה הוא שלשה טפחים ושני חמישיות[75], יש שכתבו ששיעורה הוא שני טפחים ומחצה[76], ויש שכתבו ששיעורה ג' טפחים[77], וכן נוהגים לכתחילה[78].

שיעורה להושענא רבה

ערבה שנוטלים ביום הושענא-רבה*[79], נחלקו בשיעורה: יש שכתבו שאין לה שיעור, ויוצאים בה אף בשיעור כל שהוא[80], ויש שכתבו ששיעורה כשיעור ערבה למצות נטילת-לולב*[81], ככל דיני הערבה של נטילת לולב, שנוהגים אף בערבה של הושענא-רבה*[82]. לכתחילה, יש שכתבו שלדברי הכל יש ליטול ערבה כשיעור ערבה של נטילת לולב, משום הידור-מצוה*[83]. וכתבו ראשונים שנהגו ליטול ענפים ארוכים ויפים, משום הידור מצוה[84].

שיעורה להקפת המזבח

ערבה שהיו מקיפים בה את המזבח בחג[85], כתבו אחרונים ששיעורה כשיעור ערבה שנוטלים ביום הושענא-רבה*[86], ומה שאמרו שהיו מביאים ערבות באורך י"א אמה[87], אין זה אלא לכתחילה[88], משום הידור-מצוה*[89], או כדי שיקיפו את כל שיעור המזבח[90]. לא מצאו ערבות באורך י"א אמה, כתבו אחרונים שמכל מקום מצוה להביא ערבות ארוכות ככל היותר[91].

אופן מדידת השיעור

שיעור הערבה נמדד ממקום חיבור הקנה לעץ[92], אף שאין שם עלים, לפי שעיקר הערבה היא הקנה, ולא העלים[93]. עלים היוצאים בראש הערבה אינם משלימים לשיעור[94]. ענפים קטנים היוצאים מראש הערבה, נסתפקו אחרונים אם משלימים לשיעור[95].

פסוליה

הדר

הערבה, יש סוברים שצריכה להיות מהודרת ונאה[96], שכל ארבעת המינים הוקשו לאתרוג, שנאמר בו "פרי עץ הדר"[97], או לפי שנאמר: זה אלי ואנוהו[98]. לדעת רבי יהודה, הסובר שאתרוג שאינו "הדר" כשר[99], אף ערבה שאינה מהודרת כשרה[100]. בדעת רבי טרפון, הסובר, לדעת כמה ראשונים, שערבה שנקטם ראשה כשרה[101], יש שכתבו שאין הערבה צריכה להיות מהודרת, שלדעתם הכתוב "הדר" נאמר דוקא לענין אתרוג, וכן לענין לולב, שסמוך לו בפסוק, אך לא לענין שאר מינים[102].

על ערבה יבשה או קטומה, שיש סוברים שפסולות משום שאינן "הדר", עי' להלן[103].

על הערבות שפסולן מחמת "הדר", אם פסולות רק ביום ראשון או אף בשאר ימים, ע"ע נטילת לולב.

כל הדינים שנאמרו בערבה למצות נטילת-לולב*, נאמרו אף בערבה למצות ערבה בהושענא-רבה*[104], מלבד שיעורה, לסוברים כן[105], ושיעור העלים שצריך שיהיו בה[106].

יבשה

ערבה יבשה פסולה[107], לפי שאינה "הדר"[108], או לפי שנאמר: לא המתים יהללו יה[109], וכיון שיבשה הרי היא כמת, ואין ראוי להלל בה את הקב"ה[110], או שכיון שיבשה הרי היא כמי שאינה[111].

שיעור היבשות הפוסל, נחלקו בו: יש שכתבו שהוא כשנפרכת ביד מחמת יבשותה[112], שכל שיבשה כשיעור זה אינה בכלל "הדר"[113], או לפי שטעם הפסול הוא משום שערבה יבשה היא כמי שאינה, לסוברים כן[114], ורק כשנפרכת ביד היא כמי שאינה[115]. ויש שכתבו שהשיעור הפוסל הוא כשהתלבנו פני הערבה מחמת יבשותם[116], שלדעתם ערבה ירוקה אינה חשובה יבשה, לפי שאם תשרה במים תחזור ללחלוחיתה[117].

כמושה

ערבה כמושה - היינו שניטלה ממנה הלחלוחית, אבל לא הגיעה לשיעור היבשות הפוסל[118] - יש מהאחרונים שכתבו שלכתחילה לא יטלנה[119], משום הידור-מצוה*[120].

שיעור העלים היבשים

ערבה שיבשו רוב עליה חשובה ערבה יבשה ופסולה[121]. נותרו שלש שורות עלים לחים בראשה, יש מהראשונים שנסתפקו לומר שכשרה[122], שטעם פסול ערבה יבשה, לדעתם, הוא משום שאינה "הדר"[123], וכל שנותרו שלשה שורות עלים לחים בראשה חשובה "הדר"[124] - וכפי שאמרו בהדס, שאם יבשו כל עליו ונותרו שלשה בדי עלים לחים בראשו כשר, שחשוב "הדר"[125] - או שמא לא אמרו כן אלא בהדס, שהדרו בעבותו, ולא בשאר מינים[126].

יבש קנה הערבה

יבש רוב קנה הערבה, יש מהראשונים שכתבו שפסולה אף אם עליה לחים[127]. יבש ראש הקנה, יש מהראשונים שכתבו שאף אם יבש ממנו משהו פסולה[128], שדין ראש קנה הערבה כדין חוטמו של אתרוג*, שפסול, לדעתם, אף אם יבש בו משהו[129].

קטומה

ערבה שנקטם ראשה - היינו ראש הקנה שלה[130] - נחלקו בה: דעת סתם משנה שפסולה[131], לפי שאינה "הדר"[132]. בדעת רבי טרפון, הסובר, לדעת כמה ראשונים, שהדס שנקטם ראשו כשר[133], יש שכתבו שאף ערבה שנקטם ראשה כשרה[134], שדין "הדר" לא נאמר, לדעתם, אלא בלולב ואתרוג, ולא בשאר מינים[135], או שאף שדין הדר נאמר אף בערבה, מכל מקום קטימת ראשה אינה פוגמת בהידורה[136], כיון שדרכה להיקטם בעודה מחוברת[137], או משום שאין קטימתה ניכרת בשעת נטילתה, כיון שאגודה היא עם הלולב ונמוכה ממנו[138], או שכיון שאם עלתה בה תמרה כשרה[139], אף אם לא עלתה כשרה[140]. וכתבו שהלכה כרבי טרפון[141]. להלכה, לכתחילה לא יטול ערבה שנקטם ראשה[142], ואם אין לו אחרת, יש מהאחרונים שכתבו שיכול לברך עליה[143], ויש שכתבו שביום ראשון של חג, שמצות לולב נוהגת בו מן התורה[144], לא יברך, שספק דאורייתא לחומרא[145], ורק בשאר ימים יברך[146].

נקטמו העלים שבראשה

נשרו העלים שבראש הערבה, אם נשרו פחות מהשיעור הפוסל[147], כשרה, ואין דינה כערבה קטומה, שדוקא קטימת הקנה חשובה קטימה[148]. ואף לסוברים לענין לולב שאם נקטמו העלים שבראשו פסול אף אם לא נקטמה שדרתו[149], היינו כיון שבכל הלולבים גדלים עלים מעל השדרה, ולפיכך העלה חשוב ראש הלולב, אבל בערבה, שישנן ערבות שאין בראשן עלה, אין העלה חשוב ראש הערבה, אלא הקנה, וכשרה[150].

שיעור הקטימה

שיעור קטימת הערבה הפוסלת, לסוברים כן[151], הוא אפילו בכל שהוא[152].

נקטם ועלתה בו תמרה

נקטם ראש הערבה ועלתה בו תמרה - היינו בליטה קטנה העולה בראש העץ[153] - לדברי הכל כשרה[154], שהיא בכלל "הדר"[155].

נקטם הלבלוב

נקטם החלק הגדל בראש קנה הערבה, המכונה "לבלוב", יש מהאחרונים שנסתפקו בדבר, האם חלק זה חשוב חלק מקנה הערבה, וקטימתו פוסלת, או שהוא חלק מהעלה, וכשר[156]. ויש שכתבו שבכל אופן כשר, שאין קטימתו ניכרת, ואין זה חסרון ב"הדר"[157]. נשר העלה העליון כשהיתה הערבה מחוברת לעץ, לדברי הכל כשרה, לפי שכך הוא דרך גדילת הערבה, שבסוף צמיחתה נושר ממנה עלה זה[158]. לכתחילה, יש שנהגו ליטול דוקא ערבה שיש בה "לבלוב" בראשה, שבאופן זה ודאי שלא נקטם ראש הקנה[159].

נשרו העלים

ערבה שנשרו עליה - וכן ערבה שלא היו בה עלים מתחילתה[160] - פסולה לנטילת לולב[161], שאין לה שם ערבה[162], או לפי שאינה "הדר"[163]. ונחלקו בשיעור העלים: א) יש שכתבו שאם נשארו רוב העלים כשרה[164], ופירשו כן בדברי המשנה שערבה שנשרו מקצת עליה כשרה[165]. לדעתם, הטעם שלענין ערבה שנוטלים בהושענא-רבה* יוצאים אף בערבה שנשרו רוב עליה[166], היינו לפי שהקילו במצוה זו, שחיובה אינו מן התורה[167]. ב) בדעת רב ששת, שאמר שבהושענא רבה יוצאים אף בערבה שאין בה אלא עלה אחד[168], יש שכתבו שיוצאים בה אף ידי מצות נטילת לולב[169]. מהם שכתבו שלא הכשירו אלא כשאותו עלה נשאר בראש הערבה[170], ומהם שכתבו שאף אם נשאר בתחתית הערבה כשרה[171]. ג) ובדעת רב נחמן, שאמר שיוצאים ידי מצות ערבה בהושענא-רבה* בערבה שיש בראשה שלשה עלים, לסוברים כן בדעתו[172], יש שכתבו שיוצאים בה אף ידי מצות נטילת לולב[173].

נחסר רוב העלה, חשוב כל העלה כמי שאינו[174].

נשרו העלים מרוב הקנה

נשרו העלים מרוב קנה הערבה, אף שאינם אלא מיעוט העלים, כתבו אחרונים שדינה כנשרו רוב העלים, ופסולה, לסוברים כן[175]. היתה הערבה גדולה יותר מהשיעור הנצרך[176], אינה נפסלת אלא אם נשרו רוב העלים שבתוך השיעור[177].

שיעור העלים לערבה בהושענא רבה

ערבה שנוטלים ביום הושענא-רבה*[178], נחלקו כמה עלים צריך שיהיו בה: א) דעת רב ששת שמספיק שיהיה בה עלה אחד[179], וכן יש שכתבו בדעת רב נחמן, שאמר שצריך שיהיו שלשה בדי עלים לחים[180], שמודה שמספיק עלה אחד בכל ערבה[181]. ב) יש שכתבו בדעת רב נחמן שצריך שיהיו בכל ערבה שלשה עלים[182]. ג) ויש שכתבו בדעתו שצריך שיהיו עלים בכל אורך שיעור קנה הערבה[183]. הלכה כרב ששת[184], שהלכה כמותו לגבי רב נחמן באיסורים[185], או שכיון שמצות ערבה בהושענא רבה אינה אלא מנהג נביאים[186], הקילו בה[187]. ומכל מקום כתבו גאונים שמכוער הדבר לעשות כן, ולכתחילה יש ליטול ערבה שיש בה שלשה עלים[188]. ויש שפסקו כרב נחמן[189]. היו בה עלים ונשרו, דינה כאילו לא היו בה אותם עלים מתחילה[190].

שיעור העלים לערבה שבמזבח

ערבה שמקיפים בה את המזבח בחג[191], נחלקו בשיעור העלים שצריך שיהיו בה: יש שכתבו שדינה כערבה שנוטלים ביום הושענא-רבה*[192]. ויש שנראה מדבריהם שדינה כערבה של מצות נטילת-לולב*[193].

נשרו קצת מהעלים

נשרו מקצת עלי הערבה, בשיעור שאינה נפסלת בו[194], נחלקו בדינה: יש שכתבו שלכתחילה לא יטלנה[195], ויש שכתבו שכשרה לכתחילה[196].

נחלקו העלים

ערבה שנחלקו או נסדקו רוב עליה לארכן, יש שכתבו שפסולה[197], שלדעתם זהו ששנינו שערבה שנפרצו עליה פסולה[198], וכפי שפסלו, לדעתם, לולב שנחלקו עליו[199]. ואינה פסולה אלא אם נסדק העלה ברוב ארכו[200]. ויש מהאחרונים שכתבו שמעיקר הדין אין לחשוש לכך, אלא שלכתחילה יש ליטול ערבות שלא נסדקו לפי שערבות מצויות[201].

נתדלדלו העלים

ערבה שניתקו העלים שלה ממקום חיבורם בקנה ונתדלדלו כלפי מטה, ולא נשרו לגמרי, יש שכתבו שפסולה[202], שלדעתם זהו ששנינו במשנה שערבה שנפרצו עליה פסולה[203], וכתבו אחרונים שלכתחילה יש לחוש לדבריהם[204].

נסדק הקנה

ערבה שנסדק הקנה שלה לארכו, כתבו ראשונים שאם נסדק מיעוטו כשרה[205], אף אם נסדק מלמעלה[206], לפי שדרך הסדק של ערבה להתהדק, ואדם יכול להחזירו לעמוד כשלם[207], או שאף אם נסדק בשיעור שאין אדם יכול להחזירו לשלמותו מכל מקום בערבה אין זה פוגם ב"הדר"[208]. נסדק רובו, פסולה[209], לפי שאין לה שם ערבה, ואינה אלא שברי ערבה[210].

על ערבה שנוטה לצדדים או שעליה נוטים כלפי מטה, אם פסולה משום שאינה כדרך גדילתה, ע"ע נטילת לולב.

על מחלוקת האחרונים בערבה כבושה במים, ע"ע כבוש[211].


הערות שוליים

  1. ↑ ע"ע נטילת לולב.
  2. ↑ ע"ע ערבה (ב).
  3. ↑ ע"ע הנ"ל.
  4. ↑ ע"ע סוכות, וע' ערבה (ב).
  5. ↑ ע"ע, וע' ערבה (ב).
  6. ↑ ע"ע נטילת לולב.
  7. ↑ ויקרא כג מ.
  8. ↑ עי' ברייתא א' בסוכה לג ב דעה ב, ורש"י שם ד"ה משוך בביאורה; עי' תוספתא סוכה פ"ב וברייתא ב' בסוכה לד א; רש"י סוכה לג ב ד"ה צפצפה ור"א מן ההר ור"י מלוניל ומאירי סוכה שם, בד' סתם משנה סוכה שם, שאמרה שהצפצפה פסולה, שהיינו אף בדיעבד (ועי' פמ"ג שבציון 22 שצידד שהראשונים החולקים (עי' ציון 18), מפרשים את המשנה לענין לכתחי'); עי' ר"י מלוניל ורא"ה וריטב"א ור"א מן ההר ומאירי סוכה שם ורא"ש שם פ"ג סי' יג, ורא"ש שם ור"א מן ההר שם בד' הרמב"ם לולב פ"ז ה"ג, בד' ת"ק בברייתא א' שם לג ב, שאמר שכוונת הכתוב לערבות הגדלות על הנחל, שכוונתו לכל הערבות שממין שדרכו להיות גדל על נחל (ועי' חי' רא"ם לסמ"ג עשין מד, שתמה מנ"ל שהרמב"ם כתב כן אף לפי תנא זה, ועי' כס"מ שם וב"י וב"ח או"ח סי' תרמז); עי' רמב"ם שם ויראה"ש סי' תכב ור"י מלוניל שם ורא"ה וריטב"א סוכה שם, ותניא רבתי סי' פה ענין ערבה שבלולב צד ב, בד' ת"ק בברייתא ב' בסוכה שם לג ב (וכ"ה בספרא אמור פרשה יב פט"ז אות ז), שלמד מריבוי הכתוב "ערבי", לשון רבים, שאף ערבות שאינן גדלות בפועל על הנחל כשרות, שלא אמר הכתוב "ערבי נחל" אלא להצריך שיהיה מין שדרכו להיות גדל על הנחל; רא"ה וריטב"א שם בד' אבא שאול בברייתא ב' שם (וכ"ה בספרא שם), שלמד מריבוי הכתוב "ערבי", לשון רבים, את מצות ערבה במקדש (ע"ע ערבה ב), שאף שלדעתו אין כתוב זה מיותר ללמוד ממנו להכשיר ערבות שאינן גדלות על הנחל, ולפרש שאין כוונת התורה אלא למין מסוים של ערבה, מ"מ פירש את הכתוב כן מסברא; עי' יראה"ש שם ור"י מלוניל ורא"ה וריטב"א ומאירי סוכה שם ורא"ש שם, ותניא רבתי שם לצד זה, בד' ברייתא א' בסוכה לד א, שמיעטה מן הכתוב "ערבי נחל" את הצפצפה שגדלה בין ההרים (ועי' פמ"ג שבציון 21, שצידד לפרש את הברייתא שם בע"א); סמ"ג עשין מד; פסקי ריא"ז סוכה פ"ג ה"א וה"ד. ועי' ר"י מלוניל שם, שלמד מן הכתוב "ערבי נחל" הן לענין מין הערבה והן לענין שמצוה לכתחילה ליטול ערבות הגדלות בפועל בסמוך לנחל (עי' ציון 49) וצ"ב.
  9. ↑ עי' ציון 25. ברייתא א' שם לג ב, דעה ב, ורש"י שם ד"ה משוך בביאורה.
  10. ↑ עי' ר"י מלוניל ורא"ה וריטב"א ור"א מן ההר ומאירי סוכה שם ורא"ש שם, בד' ת"ק בברייתא א' סוכה שם; יראה"ש שם ור"י מלוניל ורא"ה וריטב"א שם, ותניא רבתי שם לצד זה, בד' ת"ק בברייתא ב' שם (וכ"ה בספרא שם); רא"ה וריטב"א שם, בד' אבא שאול בברייתא ב' שם (וכ"ה בספרא שם); עי' ר"י מלוניל ויראה"ש שם וריטב"א ומאירי סוכה שם ורא"ש שם, ותניא רבתי שם לצד זה, בד' ברייתא א' שם לד א.
  11. ↑ עי' ברייתא א' שם לג ב דעה ב, ורש"י שם ד"ה משוך בביאורה; רש"י שם ד"ה צפצפה ור"א מן ההר ור"י מלוניל ומאירי שם, בד' סתם משנה שם; ר"א מן ההר שם ורא"ש שם פ"ג סי' יג, ורא"ש שם ור"א מן ההר שם בד' הרמב"ם לולב פ"ז ה"ג, בד' ת"ק בברייתא א' שם לג ב; ריטב"א סוכה שם בד' ת"ק בברייתא ב' שם לג ב; רא"ה שם לד א וריטב"א שם לג ב בד' אבא שאול בברייתא ב' שם לג ב; יראה"ש שם ורא"ה שם בד' ברייתא א' שם לד א.
  12. ↑ עי' רש"י שם בד' התנאים הנ"ל, ומרומי שדה שם בדעתו. ועי' רמב"ם לולב פ"ז ה"ד "ויש שם מין אחר דומה לערבה", אבל מ' שאין כוונתם שאי"ז מין ערבה כלל, אלא שאי"ז מין הערבה שצוותה עליו התורה.
  13. ↑ ברייתא שם לד א.
  14. ↑ מאירי שם לג ב בד' סתם משנה שם; ר"א מן ההר שם לג ב ורא"ש שם פ"ג סי' יג, ורא"ש שם ור"א מן ההר שם בד' הרמב"ם לולב פ"ז ה"ג, בד' ת"ק בברייתא א' שם לג ב; ריטב"א סוכה שם בד' ת"ק בברייתא ב' שם לג ב; רא"ה שם לד א וריטב"א שם לג ב בד' אבא שאולבברייתא ב' שם לג ב; יראה"ש שם ורא"ה שם בד' הברייתא שם לד א; טוש"ע או"ח תרמז א.
  15. ↑ פמ"ג דלהלן, בד' דעה בבברייתא א' שם לג ב; כפ"ת וחידושי רא"מ הורוויץ שם לד א, ע"פ הגמ' שם בד' הברייתא שם לד א.
  16. ↑ רש"י שם לד א ד"ה מאי, ע"פ הגמ' שם בד' הברייתא שם. ועי"ש, שהו"א להכשיר את הצפצפה בדיעבד מריבוי הכתוב "ערבי", לשון רבים.
  17. ↑ יחזקאל יז ה. גמ' סוכה לד א, בד' הברייתא שם.
  18. ↑ עי' גמ' שם ורש"י ד"ה מאי וד"ה קח, בד' הברייתא שם.
  19. ↑ פמ"ג או"ח סי' תרמז מש"ז ס"ק ג בד' הרמב"ם לולב פ"ז ה"ד, בד' דעה ב' בברייתא שם לג ב, שלמדה מכתוב זה להצריך עלים משוכים כנחל.
  20. ↑ ת"ק בברייתא א' שם לג ב; עי' כפ"ת סוכה לג ב בד' רש"י שם ד"ה ערבי הסובר בד' ת"ק בברייתא ב' שם שלכתחי' אין ליטול ערבות שאינן גדלות על הנחל (עי' ציון 49), שלא נאמר "ערבי נחל" אלא כדי למעט ערבות אלו, ולא למעט את ה"צפצפה"; עי' תניא רבתי סי' פה ענין ערבה שבלולב צד א, בד' ת"ק בברייתא ב' שם. ועי' ר"י מלוניל סוכה שם, שכ' שלמדו מן הכתוב "ערבי נחל" הן לענין שלכתחילה יש ליטול דוקא ערבות הגדלות על הנחל, והן לענין שצריך שתהיה הערבה ממין שדרכו להיות גדל על נחל, וא"כ אפשר שאף לרש"י שם למדו מכתוב זה את ב' הדינים.
  21. ↑ ריטב"א שם לג ב בשם תוס'; כפ"ת שם בד' רש"י שם, ותניא רבתי שם, בד' ת"ק בברייתא ב' שם.
  22. ↑ אבא שאול בברייתא ב' שם, שלמד מכתוב זה את מצות ערבה במקדש (ע"ע ערבה ב); ר' ישמעאל במשנה שם לד ב, שלמד מכתוב זה שיש ליטול עם הלולב שני בדי ערבה (ע"ע נטילת לולב).
  23. ↑ תוס' סוכה לד א ד"ה ורבנן ורא"ש סוכה פ"ג סי' יג, ורא"ש שם בד' הרי"ף שם (טז א), בד' אבא שאול שם; תוס' שם בד' ר' ישמעאל שם. ועי' ק"נ לרא"ש שם אות פ, שפי' ד' הרי"ף שם בע"א. ועי' פמ"ג או"ח סי' תרמז מש"ז ס"ק א, שלדעה זו אפשר שאף הברייתא שם לד א, שמיעטה צפצפה מן הכתוב "ערבי נחל", לא באה אלא למעט ערבות שאינן גדלות על הנחל, ונקטה "צפצפה" לפי שכך הרגילות, שערבה גדלה על הנחל וצפצפה לא.
  24. ↑ בכורי יעקב או"ח סי' תרמז ס"ק ג. ועי' פמ"ג או"ח שם מש"ז ס"ק א, שנסתפק. ועי' פמ"ג שם, שתמה לצד זה מסתם משנה סוכה שם שהצפצפה פסולה, ואין לומר שהיינו לפי שרגילות שצפצפה אינה גדלה בנחל, שהרי דעת סתם משנה שם שערבות שאינן גדלות על נחל כשרות (עי' ציונים 55; 59), ומ"מ אמרה שצפצפה פסולה, וכ' שצ"ל שאין כוונת המשנה לפסול צפצפה בדיעבד, אלא רק לכתחילה, וצ"ב הטעם, ואפשר שהיינו דוקא בצפצפה שאינה גדלה בנחל.
  25. ↑ עי' ציון 6.
  26. ↑ רש"י סוכה לד א ד"ה ופיה, בבי' הברייתא דלהלן.
  27. ↑ תוספתא סוכה פ"ב; ברייתא סוכה לד א; רמב"ם סוכה פ"ז ה"ג; טוש"ע או"ח תרמז א.
  28. ↑ רמב"ם לולב פ"ז ה"ד.
  29. ↑ ויקרא כג מ.
  30. ↑ עי' ציון 7. ברייתא א' סוכה לג ב, דעה ב. ועי' פמ"ג או"ח סי' תרמז מש"ז ס"ק ג, שצידד בד' הרמב"ם שם שאף לדעה זו הוצרכנו להלל"מ, שממנה למדנו לדרוש את הכתוב כן.
  31. ↑ עי' ציון 28.
  32. ↑ מקור חיים הגהות למגיני ארץ או"ח סי' תרמז לט"ז ס"ק ג. ומשכח"ל בעץ שאין בו את הסימנים, אף שבעץ שממנו ניטע ישנם לסימנים. ומ' שאף מין שיש בו את כל שלושת הסימנים, אלא שידוע שאינו ממין ערבה, פסול, וכ"מ בראשונים שבציון 10, שבי' בטעם שהוצרכנו ללמוד מן הכתוב שצפצפה פסולה לפי שמין ערבה היא, ועי' ס' כשרות ארבעת המינים עמ' רכט, שהביא שמועה בשם המהרי"ל דיסקין שדן להכשיר את ענפי עץ האקליפטוס לערבה, וצ"ב, ועי' קובץ אמונת עתיך תשנ"ז כמה מאמרים בענין זה.
  33. ↑ עי' מחז"ו סי' שסו וסידור רש"י סי' רפו; לבוש או"ח סי' תרמז ס"א; עי' ב"ח או"ח שם; פמ"ג או"ח שם מש"ז ס"ק א. ועי' פמ"ג שם, שלפ"ז מה שאמרו בגמ' סוכה לד א שחילפא גילא כשר כשעשוי כמגל (עי' ציון 33 ואילך) היינו לפי שהעשוי כמגל חשוב כפיו חלק לענין שלא לפסול בפני עצמו, אלא רק כשחסר גם בשאר הסימנים.
  34. ↑ עי' ר"י מלוניל סוכה שם, לענין המין הנקרא "חילפא גילא", שאמרו בגמ' שם שאם עשוי כמגל כשר אף שאין פיו חלק, שהיינו משום שדרכו בכך, ומ' ששאר מינים, שאין דרכם בכך, פסולים אף שיש בהם את שאר הסימנים; עי' שפ"א סוכה שם בד' תוס' שם ד"ה קנה, ועי"ש שמה שאמרו שחילפא גילא כשר כשעשוי כמגל, היינו אף בשאר מינים שיש בהם רק חלק מהסימנים.
  35. ↑ עי' רמב"ם לולב פ"ז ה"ד וסמ"ג עשין מד ור"י מלוניל ורא"ה סוכה לד א ומאירי שם לג ב ואר"ח ח"א הל' לולב אות א וכלבו סי' עב ושו"ע או"ח תרמז א בבי' הגמ' דלהלן, שעשוי כמגל, שאמרו בו שכשר, היינו שפגימותיו קטנות, ועשוי כמסר, שאמרו בו שפסול, היינו שפגימותיו גסות, ועי' כס"מ לרמב"ם שם וב"י שם בדעתם, שמ' שכשפגימותיו גסות פסול אף אם אינן מורגשות משני הצדדים, ועי' מהרש"א סוכה שם, וכ"מ ברמב"ם ובשו"ע שם, שה"ה בשאר מינים שיש בהם סימנים אלו.
  36. ↑ ריצ"ג הל' לולב עמ' קצג; מאירי סוכה לג ב; רי"ו תא"ו נ"ח ח"ג; טור או"ח תרמז.
  37. ↑ סוכה לד א.
  38. ↑ רמב"ם שם; סמ"ג שם; ר"י מלוניל שם; רא"ה שם; מאירי שם; אר"ח וכלבו שם; שו"ע שם.
  39. ↑ רש"י שם לד א ד"ה והתניא וד"ה מסר; ריבב"ן סוכה שם; או"ז ח"ב הל' סוכה סי' שח; רי"ו תא"ו נ"ח ח"ג; טור או"ח תרמז.
  40. ↑ סוכה שם.
  41. ↑ רש"י שם; ריבב"ן שם; או"ז שם; רי"ו שם; עי' טור שם.
  42. ↑ ערוה"ש או"ח סי' תרמז ס"ד, בד' הרמב"ם שבציון 33 ובד' רש"י שבציון 39, שאינם חולקים.
  43. ↑ עי' תלמיד הרמב"ן סוכה שם. ועי"ש שפי' ש"העשוי כמגל", שאמרו שכשר, היינו שפיה עקום, ואין בו פגימות כלל, וצ"ב.
  44. ↑ בכורי יעקב או"ח סי' תרמז ס"ק א, ועי' ערול"נ סוכה לד א. ועי' ערול"נ שם שמ' שהיינו דוקא כשרואה שפיו חלק או דומה למגל, אבל כשאינו יודע מה צורת פיו אפשר שהוא מהמין הקרוי "חילפא גילא", שקנה שלו אדום ועלים שלו משוכים, ואם פיו עשוי כמסר פסול (עי' ציון 33 ואילך).
  45. ↑ ב"י ושו"ע תרמז א.
  46. ↑ ב"י שם; לבוש שם; כפ"ת סוכה לד א. ועי' ב"י שם שכ' שמאחר שכשהשמש מכה בו נעשה אדום אינו פסול, שלא פסלו אלא לבן, ומ' קצת שאף אם אין טבעו להיעשות אדום מצד עצמו אלא רק מחמת שריפת השמש כשר, ולפ"ז אף אם טבעו להיעשות אדום אחר תלישתו אפשר שכשר, אבל עי' לבוש שם וכפ"ת שם שמ' שדוקא אם טבעו להיעשות אדום מחמת בשילותו כשר, ולפ"ז היינו דוקא אם נעשה אדום במחובר, ועי' פמ"ג או"ח שם מש"ז ס"ק א, שהטעם הלבוש והב"י אחד הוא.
  47. ↑ גמ' סוכה לד א, ורא"ה שם.
  48. ↑ סוכה שם.
  49. ↑ עי' ר"ן סוכה שם (טו א) בבי' הגמ' שם.
  50. ↑ עי' ציונים 6 ואילך, 49 ואילך. בית מאיר או"ח סי' תרמז בבי' הגמ' שם לד' תוס' סוכה לד א ד"ה ורבנן והרא"ש שם פ"ג סי' יג, שכתבו שאין ללמוד מכך שנקט הכתוב לשון רבים שני דינים, והרי למדו מכתוב זה שיש ליטול שני ערבות עם הערבה שבלולב, לסוברים כן (ע"ע נטילת לולב). ועי' פמ"ג או"ח סי' תרמז ס"ק ב, שכ' בד' הראשונים שבציון 56, הסוברים שאף שלמדו מריבוי הכתוב "ערבי", לשון רבים, שיוצאים יד"ח בערבות שלא גדלו בסמוך לנחל, מ"מ לכתחי' אין ליטלם, שמ"מ לענין מין שיש לו שם לווי לא מצינו שסוברים שלכתחי' אין ליטלם, ובע"כ שלא למדום מכך שנקט הכתוב לשון רבים אלא מסברא, וצ"ב, ואפשר שכוונתו כמ"ש הבית מאיר שם.
  51. ↑ רש"י סוכה לג ב ד"ה ערבי וריבב"ן ור"י מלוניל שם, וריטב"א שם בשם תוס', ותניא רבתי ענין ערבה שבלולב סי' פה צד א, בד' ת"ק בברייתא א' שם, שאמר שערבי נחל היינו הגדלים על הנחל; עי' ריבב"ן ור"י מלוניל שם, וכ"מ ברש"י שם ד"ה ושל בעל, בד' סתם משנה שם, שאמרה שערבות של בעל כשרות, שהיינו רק בדיעבד; רש"י שם וריבב"ן ור"י מלוניל שם ותניא רבתי שם, בד' ת"ק בברייתא ב' שם, שלמד שערבות שאינן גדלות בנחל כשרות, שהיינו רק בדיעבד; תוס' שם לד א ד"ה ורבנן ורא"ש שם פ"ג סי' יג, בד' אבא שאול בברייתא שם, שלמד מריבוי הכתוב "ערבי", לשון רבים, את מצות ערבה במקדש (ע"ע ערבה ב), ותוס' שם' ורא"ש שם בד' הרי"ף שם (טז א), בד' התנאים שלמדו מכתוב זה שיש ליטול עם הלולב שני בדי ערבה (ע"ע נטילת לולב), שאין הכתוב מיותר ללמוד ממנו שערבות שאינן גדלות בנחל כשרות. ועי' ק"נ לרא"ש שם אות פ, שפי' ד' הרי"ף שם בע"א. ועי' פמ"ג או"ח סי' תרמז מש"ז ס"ק א, שאפשר שאף הברייתא שם לד א, שמיעטה צפצפה מן הכתוב "ערבי נחל", לא באה אלא למעט ערבות שאינן גדלות על הנחל, ונקטה "צפצפה" לפי שכך הרגילות, שערבה גדלה על הנחל וצפצפה לא.
  52. ↑ ויקרא כג מ. רש"י שם וריבב"ן שם ור"י מלוניל שם וריטב"א שם בשם תוס' ותניא רבתי ענין ערבה שבלולב סי' פה צד א, בד' ת"ק בברייתא א' שם; תוס' שם ורא"ש שם, בד' אבא שאול שם ובד' התנאים שלמדו מריבוי הכתוב "ערבי" שיש ליטול עם הלולב שני בדי ערבה.
  53. ↑ רש"י שם; ריבב"ן שם; רא"ש שם; תניא רבתי שם, לצד זה.
  54. ↑ ערוה"ש או"ח סי' תרמז ס"ק ז, לדעה זו. וכ"מ ברבינו מנוח לרמב"ם לולב פ"ז ה"ג, שכ' שאף ערבות שאינן גדלות בפועל על נחלי מים כשרות, משום שמצינו שאף מקומות שאינם נחלי מים נקראים בתורה "נחל", ומ' שכוונתו לעמקים. ועי' רש"ש סוכה לג ב.
  55. ↑ עי' בראשית כו יז ושם יט; עי' רש"י דברים כא ד בבי' הפס' שם. ערוה"ש שם. וכ"ה ברבינו מנוח שם.
  56. ↑ ריטב"א שם בשם תוס' בד' ת"ק בברייתא א' שם; ר"ן שם לג ב ורי"ו תא"ו נ"ח ח"ג בשם תוס', וד"מ או"ח סי' תרמז ס"ק א וא"ר שם ס"ק ב בד' תוס' שם, בד' אבא שאול שם ובד' ר' ישמעאל שם.
  57. ↑ רש"י שם וריבב"ן שם ור"י מלוניל שם, ותניא רבתי שם לצד זה, בד' ת"ק בברייתא א' שם ובד' ת"ק בברייתא ב' שם, ובד' סתם משנה שם, שאמרה שערבות שאינן גדלות על נחל כשרות; ב"ח או"ח סי' תרמז בד' תוס' שם והרא"ש שם, בד' אבא שאול בברייתא שם שלמד מריבוי הכתוב "ערבי", לשון רבים, את מצות ערבה במקדש (ע"ע ערבה ב), ובד' ר' ישמעאל במשנה שם לד ב, שלמד מכתוב זה שיש ליטול עם הלולב שני בדי ערבה (ע"ע נטילת לולב), שאף שלדעתם אין הכתוב מיותר ללמוד ממנו להכשיר ערבות שאינן גדלות בנחל, מ"מ למדו כן מהלל"מ.
  58. ↑ רש"י שם ור"י מלוניל שם, בד' ת"ק בברייתא א' שם ובד' ת"ק בברייתא ב' שם.
  59. ↑ פני משה לירושלמי סוכה פ"ג ה"ג בד' ת"ק בברייתא הב' סוכה לג ב. וכ"מ קצת בריבב"ן שם בדעתו.
  60. ↑ ב"ח שם בד' תוס' שם והרא"ש שם בד' אבא שאול שם ור' ישמעאל שם.
  61. ↑ עי' מאירי ור"א מן ההר סוכה לג ב בד' סתם משנה שם, שאמרה שערבה של בעל כשרה, שהיינו אף לכתחילה; עי' רא"ה וריטב"א ור"א מן ההר ומאירי סוכה שם ורא"ש שם פ"ג סי' יג, ורא"ש שם ור"א מן ההר שם בד' הרמב"ם לולב פ"ז ה"ג, בד' ת"ק בברייתא א' שם, שאמר שיש ליטול דוקא ערבות הגדלות על הנחל, שכוונתו לכל הערבות שממין שדרכו להיות גדל על נחל (ועי' חי' רא"ם לסמ"ג עשין מד, שתמה מנ"ל שהרמב"ם כתב כן אף לפי תנא זה, ועי' כס"מ שם וב"י וב"ח או"ח סי' תרמז); עי' יראה"ש סי' תכב ורא"ה וריטב"א סוכה שם, ותניא רבתי סי' פה ענין ערבה שבלולב צד ב, בד' ת"ק בברייתא ב' בסוכה שם (וכ"ה בספרא אמור פרשה יב פט"ז אות ז), שלמד מן הכתוב שאף ערבות שאינן גדלות בפועל על הנחל כשרות, שמה שהצריך הכתוב "ערבי נחל" הכונה למין שדרכו להיות גדל על הנחל; רא"ה וריטב"א שם בד' אבא שאול בברייתא ב' שם (וכ"ה בספרא שם), שלמד מריבוי הכתוב "ערבי", לשון רבים, את מצות ערבה במקדש (ע"ע ערבה ב), שאף שלדעתו אין כתוב זה מיותר ללמוד ממנו להכשיר ערבות שאינן גדלות על הנחל ולפרש שאין כוונת התורה אלא למין מסוים של ערבה, מ"מ נקט מסברא שפירוש הכתוב הוא לענין מין שדרכו להיות גדל על הנחל; עי' יראה"ש שם ורא"ה וריטב"א ומאירי סוכה שם ורא"ש שם ותניא רבתי שם, לצד זה, בד' הברייתא סוכה לד א, שמיעטה מן הכתוב "ערבי נחל" את הצפצפה שגדלה בין ההרים (ועי' פמ"ג או"ח סי' תרמז מש"ז ס"ק א, שצידד לפרש ד' הברייתא שם בע"א); סמ"ג עשין מד; פסקי ריא"ז סוכה פ"ג ה"א וה"ד.
  62. ↑ עי' ציון 6. מאירי שם וראמ"ה שם, בד' סתם משנה שם; רא"ה וריטב"א ור"א מן ההר ומאירי סוכה שם ורא"ש שם, ורא"ש שם ור"א מן ההר שם בד' הרמב"ם לולב שם, בד' ת"ק בברייתא א' שם; עי' יראה"ש שם ורא"ה וריטב"א סוכה שם, ותניא רבתי סי' פה ענין ערבה שבלולב צד ב, בד' ת"ק בברייתא ב' בסוכה שם (וכ"ה בספרא שם); רא"ה וריטב"א שם, בד' אבא שאול שם; עי' יראה"ש שם ורא"ה וריטב"א ומאירי סוכה שם ורא"ש שם ותניא רבתי שם, לצד זה, בד' הברייתא סוכה לד א; עי' סמ"ג שם; עי' פסקי ריא"ז שם.
  63. ↑ עי' יראה"ש שם ורא"ה וריטב"א סוכה שם, ותניא רבתי סי' פה ענין ערבה שבלולב צד ב, בד' ת"ק בברייתא ב' בסוכה שם (וכ"ה בספרא שם).
  64. ↑ טוש"ע או"ח תרמז א.
  65. ↑ ט"ז או"ח שם ס"ק א, ע"פ הרא"ש סוכה שם.
  66. ↑ ט"ז שם. ועי' מחצה"ש שם, שמ"מ אין להקפיד ליקח דוקא ערבות שאינן גדלות בנחל, שכדי להראות את החידוש שבדבר די בכך שאינו מקפיד ליטול דוקא הגדלות בנחל. וע"ע ברכת הפת ציון 28.
  67. ↑ עי' ציון 9 ואילך. בכורי יעקב שם ס"ק ב.
  68. ↑ תוספתא סוכה פ"ב, הובאה בסוכה לב ב.
  69. ↑ ברייתא שם ושם.
  70. ↑ ע"ע אמה ציון 10.
  71. ↑ גמ' סוכה שם.
  72. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 8.
  73. ↑ גמ' שם.
  74. ↑ ערכי תנאים ואמוראים ע' רבי יודן ד"ה ושיעור הדס; לבוש או"ח סי' תרנ ס"א.
  75. ↑ תשוה"ג שערי תשובה סי' שיב.
  76. ↑ רי"ץ גיאות הל' לולב עמ' קלב; רא"ש סוכה פ"ג סי' ז; ריטב"א ור"ן ומאירי סוכה לב ב; ראב"ד בהשגות לולב פ"ז ה"ח; טור או"ח תרנ א; שו"ע או"ח שם, דעה א; עי' רמ"א בשו"ע שם ולבוש שם, שמ' שבדיעבד יש להקל כן.
  77. ↑ עי' בה"ג סי' טו הל' לולב (עמ' רב); רמב"ם לולב פ"ז ה"ח; מ"מ לרמב"ם שם וקרב"נ לרא"ש שם אות ר בד' הרי"ף סוכה שם (טו א); מ"מ שם בד' העיטור (ועי' העיטור עשרת הדברות הל' לולב שכ' שרק לכתחילה יש להחמיר כן, אבל בדיעבד יש להקל גם בשיעור ב' טפחים ומחצה, וצ"ב); י"א בשו"ע שם; ב"ח או"ח שם.
  78. ↑ רמ"א בשו"ע שם; העיטור עשרת הדברות הל' לולב.
  79. ↑ ע"ע ערבה (ב).
  80. ↑ רש"י סוכה מד ב ד"ה עלה; עי' השגות הרמב"ן להל' לולב לראב"ד ד"ה ובכאן ולבוש או"ח סי' תרסד ס"ד, בד' רב ששת שאמר ששיעור ערבה הוא עלה א' בבד א' (עי' ציון 177). ועי' מהר"ם שם, שאף רש"י שם כ"כ דוקא לד' רב ששת שם, אבל בד' רב נחמן שם, הסובר, לדעתו, שצריך עלים בכל שיעור הערבה (עי' ציון 181), מודה שצריך שיעור ג' טפחים, אבל עי' ערול"נ שם, שכ' שרש"י כ"כ לכו"ע.
  81. ↑ עי' ציון 66. ר"ן סוכה שם (כב א); מהר"ם סוכה שם בד' רש"י שם ד"ה עלה, וכ"מ ברמב"ן שם, בד' רב נחמן שם, הסובר, לדעתו, שצריך שיהיו עלים בכל שיעור הערבה (עי' ציון 181), שבע"כ צריך שיהיה בה שיעור; ב"י ושו"ע או"ח תרסד ד.
  82. ↑ עי' ציון 102.
  83. ↑ לבוש שם. ועי"ש, שמ' שהוכיח כן מדברי הראשונים שבציון 186, שכתבו שלכתחילה אין ליטול ערבה שאין בה אלא עלה א', לשיטתו שלדעה זו אין שיעור לערבה, אבל עי' בציון הנ"ל, שמד' הראשונים שם מבו' שאין כוונתם משום שאי"ז הידור מצוה, אלא שאין ראוי להקל כרב ששת במקום רב נחמן, וצ"ב.
  84. ↑ רש"י סוכה שם; חיי"א כלל קנג ס"ג. ועי' להלן ציון 87, שיש שפי' בטעם שהיו נוטלים להקפת המזבח ערבות באורך י"א אמה משום הידור מצוה.
  85. ↑ ע"ע ערבה (ב).
  86. ↑ רש"ש סוכה מד ב; ערול"נ סוכה מה א; מנ"ח מ' שכד אות ה.
  87. ↑ סוכה מה א.
  88. ↑ רש"ש שם; ערול"נ שם; מנ"ח שם. ועי' ערול"נ שם, שהוכיח כן מהרמב"ם שהשמיט דין זה.
  89. ↑ רש"ש שם; ערול"נ שם, צד א.
  90. ↑ ע"ע הנ"ל. ערול"נ שם.
  91. ↑ שפ"א סוכה מה א.
  92. ↑ ערוה"ש או"ח סי' תרנ ס"א.
  93. ↑ ערוה"ש שם. ועי' ציון 160 ואילך, שנחלקו ראשונים האם ערבה שנשרו עליה חשובה "ערבה".
  94. ↑ עי' ריטב"א סוכה כט ב, ומשנ"ב או"ח סי' תרנ ס"ק א בדעתו; עי' פמ"ג או"ח שם מש"ז ס"ק א; ערוה"ש או"ח שם ס"א.
  95. ↑ פמ"ג שם. ועי' שם שמספק יש להחמיר. ועי' ציון 154, שנסתפקו אחרונים אם החלק העולה בראש הערבה המכונה "לבלוב" נידון כעלה או כענף.
  96. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם סוכה פ"ג מ"א; ר"י מלוניל סוכה לג ב; עי' השגות הרמב"ן להל' לולב לראב"ד אות ה ומלחמת ה' סוכה לג ב (טו ב); פסקי רי"ד שם לד ב; ריטב"א ומאירי ור"ן שם כט ב; כפ"ת שם כט ב בד' רש"י שם ד"ה יבש.
  97. ↑ ויקרא כג מ. רמב"ם שם וריטב"א שם ומאירי שם ור"ן שם, ע"פ הגמ' שם לא א שלמדים לולב מאתרוג, שה"ה שאר מינים.
  98. ↑ שמות טו ב. עי' רש"י סוכה כט ב ד"ה יבש לענין לולב, ועי' כפ"ת וערול"נ שם בדעתו, שה"ה בשאר מינים.
  99. ↑ ע"ע אתרוג ציון 102.
  100. ↑ עי' סוכה לא א ופנ"י שם.
  101. ↑ עי' ציון 132.
  102. ↑ מאירי סוכה לג ב ואו"ש לולב פ"ח ה"ה, בד' הראשונים שבציון הנ"ל. ועי' ראשונים שבציון 134 ואילך, הסוברים שאף ר' טרפון מצריך "הדר" בערבה, אלא שמכשיר ערבה קטומה לפי שאי"ז חסרון ב"הדר", וכ"ה ברמב"ן במלחמות סוכה לג א (טו ב) ובהשגות להל' לולב לראב"ד אות ה, ובפסקי רי"ד שם לד ב, הובא ברא"ש שם פ"ג סי' יד, וברבינו מנוח לרמב"ם לולב פ"ח ה"ה וה"ו, ובמ"מ לולב פ"ח ה"ו בד' הרי"ף סוכה לג ב (טז א) והריצ"ג הל' לולב עמ' קמב.
  103. ↑ ציונים 105 ואילך, 128 ואילך.
  104. ↑ ע"ע ערבה (ב). ר"ן סוכה מד ב (כב א); שבה"ל סי' שסט; תניא רבתי סי' פו; שו"ע או"ח תרסד ד.
  105. ↑ עי' ציון 77 ואילך.
  106. ↑ עי' ציון 176 ואילך. מג"א או"ח שם ס"ק ה.
  107. ↑ סוכה לג ב.
  108. ↑ עי' פיהמ"ש לרמב"ם סוכה פ"ג מ"א והל' לולב לראב"ד ד"ה אלא וריטב"א ומאירי ור"ן שם כט ב, ומאירי שם לג ב, ע"פ הגמ' שם כט ב, שכ"כ לענין לולב היבש (ע"ע לולב ציון 473 ואילך).
  109. ↑ תהלים קטז יז. ראשונים דלהלן.
  110. ↑ עי' הל' לולב לראב"ד שם ואהל מועד שער סוכה ולולב דרך ה נתיב ב, ע"פ ר' יודה בר פזי בירושלמי סוכה פ"ג ה"א, שכ' טעם זה לענין פסול לולב היבש (ע"ע לולב ציון 476 ואילך). ועי' ראב"ד שם ואהל מועד שם, שהוכיחו מהירושלמי שם ששיעור היבשות הפוסל הוא כשהלבינו פני הערבה (עי' ציון 114), שכיון שהלבינו פניה הרי היא דומה למת.
  111. ↑ עי' מאירי סוכה לג ב ופנ"י שם לא א, בד' התנאים הסוברים שאי"צ "הדר" בערבה (עי' ציון 97 ואילך). ועי' מאירי שם ופנ"י שם שטעם זה אינו שייך אלא בערבה שנפרכת בצפורן מחמת יבשותה. ולסוברים שערבה יבשה פסולה משום "כל המתים" הערבה פסולה אף לדעתם משום "כל המתים", ואפשר שכיון שלדעתם אין דין "הדר" נוהג בערבה, אף הפסול של "כל המתים" אינו נוהג בה.
  112. ↑ מאירי שם כט ב ולג ב ובס' מגן אבות סי' כא; רוקח הל' סוכות סי' רכ.
  113. ↑ עי' מאירי שם כט ב, לדעת הסוברים שטעם פסול ערבה יבשה הוא משום "הדר" (עי' ציון 106).
  114. ↑ עי' ציון 109.
  115. ↑ עי' מאירי שם לג ב ופנ"י שם לא א.
  116. ↑ הל' לולב לראב"ד שם; אהל מועד שם; בכורי יעקב או"ח סי' תרמז ס"ק ד; שו"ע הרב או"ח שם ס"ו; ערוה"ש שם ס"ח.
  117. ↑ ראב"ד שם.
  118. ↑ עי' רש"י סוכה לא א ד"ה כמושין.
  119. ↑ עי' מג"א או"ח סי' תרמז ס"ק ג בד' השו"ע שם ס"ב, שכ' שכמושה כשרה, שמ' שהיינו דוקא בדיעבד; עי' משנ"ב סי' תרסד ס"ק יח, ע"פ המשנה סוכה מה א, לענין ערבות שהיו מקיפים בהם את המזבח (ע"ע ערבה ב), ומ' שה"ה בערבה של מצות לולב. ועי' מג"א שם שכ' כן אף לענין ערבה שנשרו מקצת עליה (עי' ציון 193), שאף בה כ' השו"ע לשון "כשרה", ועי' א"ר שם ס"ק ו שחולק, וצ"ב אם חולק אף בערבה כמושה.
  120. ↑ משנ"ב שם.
  121. ↑ עי' טור או"ח תרמז, לגי' המשנ"ב שם ס"ק ז: ואם יבשו או נשרו רוב עליה פסולה; עי' מנורת המאור אלנקאוה ח"ב עמ' 426; שו"ע הרב או"ח שם ס"ו; ערוה"ש שם ס"ח. ועי' ב"י וב"ח שם שגרסו בטור שם בע"א. ועי' ציון 173, לענין נשרו עלי הערבה, שפסולה בין אם נשרו רוב העלים ובין אם נשרו העלים מרוב הקנה, וציון 174, שאינה פסולה אלא אם נשרו רוב העלים מהשיעור הנצרך לערבה, וצ"ב אם ה"ה ביבשו העלים.
  122. ↑ מגן אבות למאירי סי' כא ד"ה ונשוב.
  123. ↑ עי' ציון 106. מאירי דלהלן.
  124. ↑ מגן אבות למאירי סי' כא ד"ה ונשוב. ועי"ש שאפשר שדוקא בהדס אמרו כן לפי שהדרו בעבותו, ולפיכך כל שנשארו שלש שורות עלים לא בטל הדרו. ועי' מאירי שבציון 109, שערבה יבשה פסולה אף משום שחשובה כמי שאינה, וצ"ב. וע"ע הדס ציון 145 ואילך, שנחלקו האם דוקא עלה לח ממש מציל על כל ההדס, או כל עלה שאינו יבש, ומ' שה"ה בערבה. ועי' ראשונים שבציון 171, הסוברים שערבה שנשרו רוב עליה ונשארו בה ג' שורות עלים לחים כשרה, וצ"ב אם לדעתם אף ביבשו רוב העלים הדין כן, או שסו"ס אי"ז "הדר".
  125. ↑ ע"ע הדס ציון 136 ואילך. מאירי שם.
  126. ↑ מאירי שם.
  127. ↑ הל' לולב לראב"ד ד"ה מיהו קא מיבעיא; מגן אבות למאירי סי' כא. ועי' בכורי יעקב סי' תרמו ס"ק טו, לענין הדס שיבשה שדרתו, שמסתימת הפוסקים שלא הזכירו את שיעור היבשות בקנה אלא רק בעלים מ' שאם יבש הקנה כשר (ע"ע הדס ציון 127), ומ' שלדעתו ה"ה בערבה.
  128. ↑ הל' לולב לראב"ד ד"ה מיהו איבעיא לן, הו"ד בבכורי יעקב סי' תרמו ס"ק כ.
  129. ↑ ע"ע אתרוג ציון 112. ראב"ד שם.
  130. ↑ עי' ציון 94.
  131. ↑ סוכה לג ב. וכ"כ הרמב"ן במלחמות סוכה לג א (טו ב) ובהשגות להל' לולב לראב"ד אות ה, ופסקי רי"ד שם לד ב, הובא ברא"ש שם פ"ג סי' יד, ורבינו מנוח לרמב"ם לולב פ"ח ה"ה וה"ו, ומ"מ לולב פ"ח ה"ו בד' הרי"ף סוכה לג ב (טז א) והריצ"ג הל' לולב עמ' קמב, אף בד' ר' טרפון, הסובר, לדעתם, שהדס שנקטם ראשו כשר (ע"ע הדס ציון 175), שמ"מ מודה בערבה שפסולה. וע"ע הנ"ל ציון 183 ואילך, שי"ס שר' טרפון פוסל אף בהדס שנקטם ראשו.
  132. ↑ עי' ציון 94. מ"מ לולב פ"ח ה"ו בדעת הרמב"ם שם; עי' ריטב"א סוכה כט ב; מאירי שם לג ב; עי' רמב"ן במלחמות סוכה לג ב (טו ב) ובהשגות להל' לולב לראב"ד אות ה; פסקי רי"ד שם לד ב, הובא ברא"ש שם פ"ג סי' יד.
  133. ↑ ע"ע הדס ציון 175.
  134. ↑ רמב"ם בפיהמ"ש סוכה פ"ג מ"ג והל' לולב פ"ח ה"ו, ומאירי שם לג ב ומ"מ לרמב"ם שם בדעתו; מאירי שם וערול"נ שם לד א בד' רש"י במשנה שם לד ב ד"ה ר' טרפון (ועי' כפ"ת שם, שפי' בדעתו בע"א); עי' כלבו סי' עב ד"ה כתב הר"ף ואר"ח ח"א הל' לולב אות יד; רי"ו תא"ו נ"ח ח"ג.
  135. ↑ מאירי שם בד' הרמב"ם שם ובד' רש"י שם; או"ש לולב פ"ח ה"ה בד' הרמב"ם שם.
  136. ↑ ס' המכתם סוכה לג ב, לדעה זו; כלבו שם; לבוש או"ח סי' תרמז ס"ב, לדעה זו; עי' ט"ז או"ח שם ס"ק ד, לדעה זו; בי' הגר"א או"ח שם ס"ק ד, לדעה זו; תוס' יו"ט שם פ"ג מ"ה, לדעה זו; ערול"נ שם לד א, בד' רש"י שם ד"ה ר' טרפון. וכ"מ בפיהמ"ש לרמב"ם פ"ג מ"א: ובא בקבלה שכולם צריכים הדר (עי' ציון 94).
  137. ↑ ס' המכתם שם; כלבו שם. ואפשר שכוונתו לקטימת העלה שבראשו, המכונה "לבלוב", וסובר שדינו כקנה הערבה ולא כעלה (עי' ציון 154). וצ"ב אם דוקא כשנקטם בקנה בעודו מחובר כשר, או שכיון שדרכו להיקטם בעודו מחובר אין קטימתו פוגמת ב"הדר" כלל, ואף אם נקטם לאחר תלישתו כשר.
  138. ↑ ע"ע נטילת לולב. ערול"נ שם; תוי"ט שם. ומ' שלדעתם בערבות שמקיפים בהם את המזבח, וכן בערבות שנוטלים בהושענא רבה (ע"ע ערבה ב), ערבה שנקטם ראשה פסולה לדברי הכל, אבל עי' שו"ע או"ח סי' תרסד ס"ב, שכל הפסולים הפוסלים בערבה שבלולב פוסלים אף בהושענא רבה, וצ"ב. ועי' רי"ו שם, שכ' שטעמו של ר"ט שמכשיר בהדס קטום הוא לפי שעליו חופים את עצו ואין קטימתו ניכרת, ומ"מ כ' שאף בערבה כשר, אף שאין שייך בה טעם זה, וצ"ב.
  139. ↑ עי' ציון 152.
  140. ↑ א"ר או"ח סי' תרמז ס"ק ז; צ"פ לרמב"ם הל' לולב פ"ח ה"ה. ועי' רבינו מנוח לרמב"ם שם, שכ' טעם זה לענין הדס, אך כתב שמ"מ ערבה פסולה לפי שאין גדל בה תמרה אחרי שנתלשה מהעץ, אך עי' תוספתא סוכה פ"ב, שאף בערבה אפשר שתגדל תמרה, וצ"ב.
  141. ↑ רמב"ם שם, ע"פ הגמ' שם לד ב לענין הדס.
  142. ↑ טור או"ח שם; כנה"ג שם הגב"י ס"ק א בד' השו"ע שם שהביא בסתם את דעת הפוסלים; ב"ח שם; א"ר שם ס"ק ז; עי' פמ"ג או"ח שם מש"ז ס"ק ד; בכורי יעקב או"ח שם ס"ק ז; ערוה"ש או"ח שם ס"ח.
  143. ↑ עי' א"ר שם; פמ"ג שם; ערוה"ש שם.
  144. ↑ ע"ע נטילת לולב.
  145. ↑ ע"ע ספק איסור. בכורי יעקב דלהלן.
  146. ↑ בכורי יעקב שם.
  147. ↑ עי' לעיל.
  148. ↑ הל' לולב לראב"ד ד"ה עתה אכתוב; ריטב"א סוכה כט ב; רא"ש סוכה פ"ג סי' ב; משנ"ב או"ח שם ס"ק י. ועי' ציון 154, שהאחרונים הסתפקו אם החלק הגדל בראש הערבה, המכונה "לבלוב", חשוב כעלה או כחלק מהקנה.
  149. ↑ ע"ע לולב ציון 416 ואילך. רא"ש דלהלן.
  150. ↑ רא"ש שם. ועי' הליכות שלמה מועדים סוכות פ"י דבר הלכה אות כב, שנתברר ע"פ מומחים שבכל ערבה גדל בראשה עלה (המכונה "לבלוב"), אלא שדרכו לנשור בעודו מחובר לעץ, וצ"ל שכוונת הרא"ש היא שכיון שלאחר תלישת הערבות יש שאין בראשן עלה אי"ז חשוב ראש הערבה, וכשרה.
  151. ↑ עי' לעיל.
  152. ↑ באוה"ל או"ח סי' תרמה ס"ו.
  153. ↑ עי' רש"י סוכה לג א.
  154. ↑ עי' תוספתא סוכה פ"ב, לגי' הראבי"ה הל' לולב סי' תרפג ושבה"ל סי' שנה והגהות הגר"א לתוספתא שם; א"ר או"ח סי' תרמז ס"ק ו. וע"ע הדס, שאף בהדס הדין כן.
  155. ↑ עי' שבה"ל שם; א"ר שם.
  156. ↑ עי' ציון 146. הליכות שלמה מועדים סוכות פ"י דבר הלכה אות כב.
  157. ↑ אבן ישראל ח"ט להל' לולב סי' תרנ ס"א; כשרות ארבעת המינים עמ' קלב, בשם רא"י זלזניק. ועי"ש, שאף אם ניכר שנפל הלבלוב, מ"מ כיון שהלבלוב נראה כעלה, וקטימת העלה אינה חשובה קטימה, הרי אין קטימתו ניכרת.
  158. ↑ הליכות שלמה שם. ועי' ראשונים שבציון 135, הסוברים שערבה שנקטם ראשה כשרה, לפי שדרך הערבות להיקטם בעודן מחוברות, ואפשר שכוונתם לקטימת הלבלוב. ועי' הליכות שלמה שם, שלפיכך סתם ערבה שאין בה לבלוב כשרה, שמסתמא נקטם הלבלוב בעודו מחובר לעץ, שכן דרכו. ועי' עוד שם שמ"מ לכתחילה יש ליטול ערבה עם לבלוב, שאף אם הלבלוב חשוב עלה מ"מ אין ליטול לכתחילה ערבה שנשרו מקצת עליה, לסוברים כן (עי' ציון 193).
  159. ↑ שו"ת אור לציון ח"ד סי' לד; תשובות והנהגות ח"ג סי' קפז. ועי' ארחות רבינו ח"ב עמ' רנג, שרי"י קניבסקי לא הקפיד על כך. וצ"ב מדוע לא חשש משום נשרו העלים
  160. ↑ עי' ראשונים שבציונים 167; 171, שלמדו את שיעור העלים בערבה של נטילת לולב משיעור העלים למצות הושענא רבה, ומ' שסוברים שדין אחד הוא, ושם מבו' שאף כשלא נשרו פסול. ומ"מ לדעת הסוברים שצריך שישארו רוב עלי הערבה מ' שמודדים את השיעור בכל ערבה לעצמה, וא"כ אף אם לא היה בה אלא עלה א' מתחילת ברייתה כשרה, שזהו רוב עליה.
  161. ↑ עי' משנה סוכה לג ב שערבה שנשרו מקצת עליה כשרה, ומ' שאם נשרו יותר מכך פסולה. ועי' רא"ש שם פ"ג סי' יג, שיש שפי' כן גם ברישא של המשנה שם שערבה שנפרצו עליה פסולה, שהיינו שנשרו יותר ממיעוט עליה. ועי' מגן אבות למאירי סי' כא ועטרת זקנים או"ח שם ס"ק א ובכורי יעקב שם ס"ק ה, שפסולה בין אם נשרו ע"י אדם ובין אם נשרו מאליהם.
  162. ↑ ריטב"א סוכה כט ב; חיי"א כלל קנ ס"י. ולדעתם מ' שפסולים אף בשאר ימי החג. ועי' ערכי תנאים ואמוראים ע' רבי יודן ד"ה ושיעור הדס, לענין ערבה שנוטלים בהושענא רבה, שאם אין בה עלים כלל פסולה, (עי' ציון 177 ואילך), שהיינו לפי שאינה ערבה אלא שרביט בעלמא, ולכאו' ה"ה בערבה לנטילת לולב, וצ"ב אם היינו דוקא כשאין בה עלים כלל, או אף כשיש בה עלים פחות מהשיעור הנצרך.
  163. ↑ עי' רש"י סוכה כט ב ד"ה נפרצו לענין לולב שנשרו עליו (ע"ע לולב ציון 241), ועי' שעה"צ או"ח סי' תרמז ס"ק יא שה"ה בערבה; עי' ר"י מלוניל סוכה לג ב; שעה"צ שם בד' רבינו מנוח לולב פ"ח ה"ו. וע"ע נטילת לולב, שי"ס שפסולים שטעמם משום "הדר" אינם פסולים אלא ביו"ט ראשון. ועי' רבינו מנוח שם, שמ' שאף אם אין עלים כלל אין פסולה אלא מטעם "הדר", וצ"ב.
  164. ↑ עי' הל' לולב לראב"ד ד"ה עוד שנינו ושבה"ל סי' שנו בשם ר' אביגדור כהן צדק וריטב"א סוכה כט ב ורא"ש שם פ"ג סי' יג ור"ן שם כט ב (יד א) ומאירי שם לג ב ושו"ע או"ח תרמז ב, שנשרו רוב עליה פסולה, ועי' כפ"ת שם לג ב, ע"פ דקדוק לשון המשנה שבציון 163, שה"ה נשרו חציים.
  165. ↑ סוכה לג ב. ראב"ד שם; שבה"ל שם; ריטב"א שם; רא"ש שם; ר"ן שם; מאירי שם.
  166. ↑ עי' ציון 188.
  167. ↑ ע"ע ערבה (ב). כפ"ת סוכה לג ב ובגדי ישע או"ח שם ס"ב.
  168. ↑ עי' ציון 177.
  169. ↑ העיטור עשרת הדברות הל' לולב (עמ' צא טור ג); ראבי"ה סי' תרעא; עי' פסקי ריא"ז סוכה פ"ג ה"ד אות ב, הו"ד בשלטי גבורים שם לג ב (טו ב), וב"ח או"ח סי' תרמז בדעתו.
  170. ↑ פסקי ריא"ז שם.
  171. ↑ ב"ח או"ח סי' תרמז בד' העיטור שם.
  172. ↑ עי' ציון 180.
  173. ↑ עי' רמב"ם לולב פ"ז ה"ח; עי' העיטור שם ופסקי ריא"ז שם, וב"ח שם בדעתם.
  174. ↑ הל' לולב לראב"ד ד"ה מיהו קא מיבעיא.
  175. ↑ חזו"א או"ח סי' קמו ס"ק ב - ד. ועי"ש, שמ"מ אף אם נשרו רוב העלים ממיעוט קנה הערבה פסולה.
  176. ↑ עי' ציון 66 ואילך.
  177. ↑ בכורי יעקב או"ח שם ס"ק ו; משנ"ב שם ס"ק ט.
  178. ↑ ע"ע הנ"ל.
  179. ↑ סוכה מד ב. ועי' מג"א או"ח סי' תרסד ס"ק ה, שה"ה אם היו בה עלים ונשרו.
  180. ↑ סוכה שם.
  181. ↑ חי' רמ"ש סוכה שם, בד' רש"י שם ד"ה שלשה. ועי' מהר"ם שבציון 181, שפי' ד' רש"י שם בע"א.
  182. ↑ עי' תוס' שם ד"ה שלשה, ומהר"ם שם בדעתם; עי' רש"י שעל הרי"ף שם (כב א); או"ז ח"ב הל' סוכה סי' שטו; ריטב"א שם; ר"ן שם. וכ"מ בראב"ן שם.
  183. ↑ עי' ציון 79. מהר"ם שם בד' רש"י שם ד"ה שלשה וד"ה עלה. וכ"מ ברמב"ן שבציון 78. ועי' חי' רמ"ש שבציון 179, שפי' בד' רש"י שם בע"א.
  184. ↑ רי"ץ גיאות הל' לולב עמ' קצג וס' המנהיג הל' סוכה (עמ' תג) ואר"ח ח"א הל' לולב אות לה וטור או"ח תרסד בשם רב האי גאון; רא"ש סוכה פ"ד סי' א בשם תשוה"ג; רמב"ם לולב פ"ז ה"כ; ראבי"ה סי' תרעא; או"ז ח"ב הל' סוכה סי' שטו; ריטב"א ור"ן ומאירי סוכה שם; רי"ו תא"ו נ"ח ח"ג; פסקי ריא"ז סוכה פ"ד ה"א אות ב; טוש"ע או"ח תרסד ד.
  185. ↑ ע"ע הלכה ציון 133. רי"ץ גיאות שם וס' המנהיג שם ואר"ח שם בשם רב האי גאון; רא"ש שם בשם תשוה"ג.
  186. ↑ ע"ע ערבה (ב). ר"ן דלהלן.
  187. ↑ ר"ן סוכה שם. ועי' ברכ"י או"ח סי' תרסד ס"ק א בטעם שלא פי' משום שהל' כרב ששת לגבי רב נחמן.
  188. ↑ רי"ץ גיאות שם וס' המנהיג שם ואר"ח שם וטור שם בשם רב האי גאון. ועי' שם, שהיינו שמכוער הדבר להקל כרב ששת במקום שחולק על רב נחמן, אבל הרמ"א או"ח שם הביא בשמו שמכוערהוא להיות עלה אחד בבד אחד, ומ' שהיינו שגם לרב ששת לכתחילה אין ליטול עלה אחד משום שאי"ז הידור מצוה, וכ"ה בלבוש שם ס"ד, וצ"ב.
  189. ↑ עי' ר"ח סוכה שם, הובא בשבה"ל סי' שסט.
  190. ↑ מג"א או"ח סי' תרסד ס"ד.
  191. ↑ ע"ע ערבה (ב).
  192. ↑ עי' ציון 176 ואילך. כתר המלך הל' שופר פ"א ה"ב ע"פ הירושלמי סוכה פ"ד ה"ג; עי' ב"ח או"ח סי' תרמז; עי' רש"ש סוכה מד ב; עי' מנ"ח מ' שכד אות ה.
  193. ↑ עי' ציון 162 ואילך. עי' השגות הרמב"ן להל' לולב לראב"ד ד"ה ובכאן וכפ"ת סוכה לג ב ובגדי ישע או"ח סי' תרמז ס"ב, שהטעם שהקילו במצות ערבה בהושענא רבה הוא מפני שחיובה אינו מן התורה אלא משום מנהג נביאים (ע"ע ערבה ב), ומ' שבמצות ערבה במקדש, שחיובה מן התורה או מהלל"מ (ע"ע הנ"ל), לא הקילו.
  194. ↑ עי' ציון 159 ואילך.
  195. ↑ מג"א או"ח סי' תרמז ס"ק ג; שו"ע הרב שם ס"ה; משנ"ב שם ס"ק יא. ועי' ב"ח או"ח שם, שמ' שנסתפק בזה. ועי' הליכות שלמה שבציון 156, שיש שהקפידו מטעם זה ליטול ערבות שיש בהם "לבלוב" בראשם, שלדעתם הלבלוב נידון כעלה ולא כחלק מהענף (עי' ציון 154), ולפיכך אם נשר ה"לבלוב" דינה כערבה שנשרו מקצת עליה.
  196. ↑ א"ר או"ח סי' תרמז ס"ק ו; בכורי יעקב שם ס"ק ט. וכ"מ בעטרת זקנים או"ח שם ס"ק א.
  197. ↑ העיטור עשרת הדברות הל' לולב ד"ה רביעי; מ"מ לולב פ"ח ה"ו בד' הראב"ד בהשגות שם ה"ג; ד"מ הארוך או"ח סי' תרמז. ועי' הל' לולב לראב"ד ד"ה ונפרטו שנסתפק בזה, לפי שאין הפרצה ניכרת בהם כ"כ, וצ"ב.
  198. ↑ סוכה לג ב. מ"מ שם בד' הראב"ד בהשגות שם. ועי' רא"ש סוכה פ"ג סי' יג, שיש שפי' המשנה שם בע"א, ועי' מ"מ שם, שאף הם מודים לעיקר הדין.
  199. ↑ ע"ע לולב ציון 315 ואילך. ראב"ד בהשגות שם, וכ"ה בהל' לולב לראב"ד שם, לצד זה.
  200. ↑ שו"ע הרב או"ח שם ס"ו.
  201. ↑ מג"א או"ח שם ס"ק ב, הו"ד במשנ"ב שם ס"ק ט. ועי' ד"מ שם ושו"ע הרב שם ס"ו שכ' בסתם שפסולה, ומ' שהכריעו כן מעיקר הדין.
  202. ↑ עי' רמב"ם לולב פ"ח ה"ו, ומ"מ שם ורבינו מנוח שם בדעתו ע"פ הרמב"ם שם ה"ג; ד"מ הארוך או"ח סי' תרמז. ועי' רבינו מנוח שם ובכורי יעקב או"ח שם ס"ק ח, שהיינו דוקא אם נתדלדלו רוב העלים.
  203. ↑ סוכה לג ב. מ"מ שם.
  204. ↑ מג"א או"ח שם ס"ק ב, הו"ד במשנ"ב שם ס"ק ט. ועי' ד"מ שם ושו"ע הרב שם ס"ו שכ' בסתם שפסולה, ומ' שהכריעו כן מעיקר הדין, ועי' חזו"א או"ח סי' קמו אות לב, שצידד ג"כ שיש להחמיר כן מעיקר הדין.
  205. ↑ רמב"ן בהשגות להלכות לולב לראב"ד ד"ה אבל הסדוק; מגן אבות למאירי סי' כא ד"ה ונסדק.
  206. ↑ רמב"ן שם; מגן אבות שם. וע"ע לולב ציון 394 ואילך, שלולב שנסדק מלמעלה ("כמין הימנק") פסול אף בנסדק מיעוטו.
  207. ↑ רמב"ן שם. ומ' שהיינו לפי שבדר"כ אין קנה הערבה נסדק כשיעור "הימנק", הפוסל בלולב (ע"ע לולב ציון 392 ואילך).
  208. ↑ מגן אבות שם. ומ' שאף אם נסדק כשיעור "הימנק" מ"מ כשר, לפי שסדיקת הערבה אינה פוגמת בהדרה.
  209. ↑ רמב"ן שם; מגן אבות שם.
  210. ↑ רמב"ן שם; עי' מגן אבות שם.
  211. ↑ ציון 601 ואילך.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:ערבה&oldid=137942"