אנציקלופדיה תלמודית:פסולי קהל

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - האסורים להינשא לקהל ה'.

הפסולים להינשא לישראל נקראו בתלמוד: פסולי קהל[1].

על גר*, שנחלקו תנאים אם במקום שאסרה תורה על הפסולים שלא יבואו בקהל ה' אף הם בכלל, ע"ע גר[2]. על בירור כשרותם של אישה או אישה הבאים להינשא שאין בהם חשש איסור חיתון של פסולי קהל, ע"ע יוחסין.

מדאוריתא

בפרשת פסולי קהל[3] נמנו בתורה מספר פסולים שאיסורם איסור עולם: א) פצוע דכא[4] אסור לבת ישראל באיסור לאו[5], שנאמר: לא יבֹא פצוע דכה וגו' בקהל ה'[6], ועליו ע"ע פצוע דכא; כרות שפכה.

ב) כרות שפכה[7], אסור לבת ישראל באיסור לאו, שנאמר: לא יבֹא וגו' וכרות שפכה בקהל ה'[8], ועליו ע"ע פצוע דכא; כרות שפכה. ג) ממזר* אסור באיסור לאו לבת ישראל, וכן ממזרת אסורה באיסור לאו לישראל, שנאמר: לא יבֹא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבֹא לו בקהל ה'[9], ועליהם ע"ע ממזר. ד) גר עמוני[10] - אבל לא גיורת עמונית, ולא בת גר עמוני[11] - אסור באיסור לאו לבת ישראל, שנאמר: לא יבֹא עמוני וגו' בקהל ה' גם דור עשירי לא יבֹא להם בקהל ה' עד עולם[12], ועליו ע"ע מואבי; עמוני. ה) גר מואבי[13] - אבל לא גיורת מואבית, ולא בת גר מואבי[14] - אסור באיסור לאו לבת ישראל, שנאמר: לא יבֹא וגו' ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבֹא להם בקהל ה' עד עולם[15], ועליו ע"ע מואבי; עמוני.

כמו כן נמנו בפרשת פסולי קהל שני פסולים שאינם אסורים אלא שני דורות, שהגר* ובנו אסורים לבוא בקהל ישראל, ובן בנו מותר[16]: א) גר אדומי*, האסור באיסור עשה[17] - דהיינו בלאו-הבא-מכלל-עשה*[18] - לבת ישראל, וגיורת אדומית, האסורה - לסוברים כן[19], וכן הלכה[20] - באיסור עשה לישראל, שנאמר: לא תתעב אדֹמי וגו' בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבֹא להם בקהל ה'[21], ועליהם ע"ע אדומי. ב) גר מצרי*, האסור באיסור עשה - דהיינו בלאו הבא מכלל עשה[22] - לבת ישראל, וגיורת מצרית, האסורה - לסוברים כן[23], וכן הלכה[24] - באיסור עשה לישראל[25], שנאמר: לא תתעב מצרי וגו' בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבֹא להם בקהל ה'[26], ועליהם ע"ע מצרי.

במקום אחר נאמר לאו נוסף: ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך[27], ולדעת חכמים שהלאו לא נאמר אלא על שבע-אומות*[28], יש מהראשונים סוברים שהוא פסול קהל נוסף, ששבע האומות אפילו בגירותם פסולים לבוא בקהל, ועל כך ע"ע גוי[29] וע' נתין וע' שבע אומות.

על גוי* שאין קדושין* תופסים בו כלל, ע"ע גוי[30]. על הנבעלת לפסולי קהל, שיש מהראשונים סוברים בדעת תנאים שהיא זונה* האמורה בתורה שאסורה לכהן*[31], ע"ע זונה[32]. לדעה זו, יש מהראשונים הסוברים שהפסול הוא משום חללה, ועל כך ע"ע חללה; חללה[33]. על עבד-כנעני* שאין קדושין תופסים בו כלל, ע"ע עבד כנעני.

מדרבנן

דין תורה ספק ממזר מותר לבוא בקהל, שנאמר: לא יבֹא ממזר בקהל ה', ממזר ודאי אסור לבוא בקהל ולא ספק[34], אבל חכמים מעלה ביוחסין*, ואסרו גם הספיקות לבוא בקהל[35], ואלו הם הספיקות: שתוקי* ואסופי*[36], ועליהם ע"ע אסופי וע' שתוקי. בנוסף יש אף ספק ממזר שאינו בכלל שתוקי ואסופי, ונקרא סתם "ספק ממזר"[37], שהוא הבא מספק ערוה[38], ועליו ע"ע ממזר.

אף הכותים* נמנו בין שאר הספיקות[39], ועל כך ע"ע כותים: בתורת פסולי קהל.

היתר פסולים לבוא זה בזה

פסולי קהל מותרים לבוא זה בזה[40].

הספיקות, שאסרו חכמים לבוא בקהל[41], נחלקו בהן תנאים ואמוראים, וראשונים בדעתם: לדעת ר' אליעזר - ורב[42], ורבא[43] - כל האסורים לבא בקהל[44], ודאן בספיקן - כגון ממזר* בשתוקי*[45] - וספיקן בודאן - כגון שתוקי בממזר[46] - וספיקן בספיקן - שתוקי בשתוקית ואסופית, ואסופי* באסופית ושתוקית[47] - אסור[48], שמא הספק כשר הוא, ונמצא בא ממזר בקהל[49], ואפילו ספק ממזר בספק ממזרת[50], שמא זה פסול וזה כשר[51]. ולדעת הלל - וסתם משנה[52], ושמואל[53], ואביי[54] - כל הפסולים לבוא בקהל מותרים לבוא זה בזה[55]. ויש מהראשונים המפרש, שלדעת הלל כל אחד ואחד מותר במינו, ולא כר' אליעזר האוסר ספק בספק[56].

להלכה פסקו ראשונים שספק ממזר אסור לישא ספק ממזרת, שמא אחד מהם אינו ממזר והשני ממזר, וכן שאר הספיקות אסורים לישא זה מזה[57], שההלכה כר' אליעזר[58], שכן דעת רב, במחלוקתו עם שמואל[59], ורבא, במחלוקתו עם אביי[60], והלכה כרב לגבי שמואל באיסורים[61], והלכה כרבא לעומת אביי[62].

אף על פי שפסולי קהל מותרים לבוא זה בזה[63], בברייתא שבירושלמי אמרו שממזר לא ישא ממזרת, כדי שיכלו ממזרים מן העולם[64], וביארו אחרונים, שכיון שאפשר שיטהרו ממזרים, כגון שישא ממזר שפחה וממזרת עבד, וישחררום[65], תקנת-חכמים* היא שלא ינשאו לפסולים, אף בדרך היתר, כדי שלא להרבות פסולים בישראל[66]. וכן לסוברים שגר אינו בכלל קהל ה' שהפסולים אסורים לבוא בו[67], אמרו בירושלמי שמכל מקום עמוני לא ישא עמונית, שהיא מותרת לבוא בקהל[68].

פריה ורביה

פסולי קהל, כל שאין להם תקנה, נסתפקו אחרונים אם חייבים בפריה-ורביה* - שהרי לא נפטרו מקיום מצוות[69] - או שמא פטורים ממנה[70], שכיון שמרבה פסולים בישראל, היאך תצווהו תורתנו הקדושה שדרכיה דרכי נועם להוליד פסולים[71].

הערות שוליים

  1. ↑ עי' יבמות סח א. ועי' כתובות כט א. ועי' אמת ליעקב דברים כג ג, בפי' הכינוי "פסולי קהל".
  2. ↑ ציון 174 ואילך.
  3. ↑ עי' דברים כג ב-ט.
  4. ↑ ע"ע פצוע דכא; כרות שפכה.
  5. ↑ ע"ע חיבי לאוין.
  6. ↑ דברים שם ב. עי' ספה"מ לרמב"ם ל"ת שס; עי' סמ"ג לאוין קיח-קיט; עי' חינוך מ' תקנט. וע"ע פצוע דכא; כרות שפכה, אם נמנה כלאו בפ"ע, או שנכלל בלאו א' עם כרות שפכה.
  7. ↑ ע"ע הנ"ל.
  8. ↑ דברים שם. עי' ספה"מ שם; עי' סמ"ג שם; עי' חינוך שם. וע"ע הנ"ל, אם נמנה כלאו בפ"ע, או שנכלל בלאו א' עם פצוע דכא.
  9. ↑ דברים שם ג. עי' ספה"מ לרמב"ם ל"ת שנד; עי' סמ"ג לאוין קיז; עי' חינוך מ' תקס.
  10. ↑ ע"ע מואבי; עמוני.
  11. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 188 ואילך.
  12. ↑ דברים שם ד. עי' ספה"מ לרמב"ם ל"ת נג; עי' סמ"ג לאוין קיג-קיד; עי' חינוך מ' תקסא. וע"ע הנ"ל ציון 151 ואילך, אם נמנה כלאו בפ"ע, או שנכלל בלאו א' עם מואבי.
  13. ↑ ע"ע הנ"ל.
  14. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 188 ואילך.
  15. ↑ דברים שם. עי' ספה"מ שם; עי' סמ"ג שם; עי' חינוך שם. וע"ע הנ"ל ציון 151 ואילך, אם נמנה כלאו בפ"ע, או שנכלל בלאו א' עם עמוני.
  16. ↑ ע"ע אדומי ציון 1 ואילך וע' מצרי.
  17. ↑ ע"ע חיבי עשין. עי' כתובות ל א: חייבי עשה מצרי ואדומי.
  18. ↑ ע"ע לאו הבא מכלל עשה ציון 3 ואילך.
  19. ↑ ע"ע אדומי ציון 7 ואילך. ושם, ציון 10, שי"ח.
  20. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 11.
  21. ↑ דברים שם ח-ט.
  22. ↑ ע"ע לאו הבא מכלל עשה ציון 3 ואילך.
  23. ↑ ע"ע מצרי.
  24. ↑ ע"ע הנ"ל.
  25. ↑ עי' כתובות שם: חייבי עשה מצרי ואדומי.
  26. ↑ דברים שם.
  27. ↑ דברים ז ג.
  28. ↑ ע"ע גוי ציון 150 ואילך.
  29. ↑ ציון 157 ואילך.
  30. ↑ ציון 204 ואילך.
  31. ↑ ע"ע זונה: איסורה לכהונה.
  32. ↑ ציון 82א ואילך.
  33. ↑ ציון 498 ואילך.
  34. ↑ עי' קדושין עג א; רמב"ם אסו"ב פט"ו הכ"א.
  35. ↑ רמב"ם שם, ע"פ גמ' שם.
  36. ↑ משנה שם עד א: שתוקי אסופי וכותי (ע"ע כותים: בתורת פסולי קהל); תוספ' קדושין פ"ה שתוקי ואסופי וכותי (עי' ציון הבא); עי' רמב"ם שם.
  37. ↑ עי' רמב"ם שם.
  38. ↑ עי' טוש"ע אה"ע ד כד.
  39. ↑ משנה קדושין עד א; תוספ' קדושין פ"ה.
  40. ↑ עי' משנה קדושין סט א: גירי וחרורי וכו' כולם מותרין וכו', לפי גמ' שם עד א; ת"ק במשנה קדושין עד א, לפי רבא בגמ' שם ב; עי' ר' אליעזר במשנה שם א; עי' ר' מאיר בתוספ' קדושין פ"ה; עי' ר' יהודה וחכמים בתוספ' שם; ר' אליעזר בתוספ' שם; עי' רמב"ם אסו"ב פט"א הכ"א; עי' טוש"ע אה"ע ד כד.
  41. ↑ עי' ציון 34 ואילך.
  42. ↑ עי' רב יהודה אמר רב ביבמות לז א וקדושין עה א, שההלכה כר"א.
  43. ↑ עי' יבמות שם, שרבא סובר שההלכה כר"א.
  44. ↑ תוספ' קדושין פ"ה.
  45. ↑ עי' תוספ' שם; עי' רש"י קדושין עד א ד"ה ודאן בספיקן; עי' רע"ב שם פ"ד מ"ג.
  46. ↑ עי' תוספ' שם; עי' רש"י שם ד"ה ספיקן בודאן. ועי' רע"ב שם.
  47. ↑ עי' תוספ' שם; עי' רש"י שם ד"ה ספיקן בספיקן; עי' רע"ב שם.
  48. ↑ ר' אליעזר במשנה שם ותוספ' שם. ביבמות שם: ר' אלעזר, ועי' גליון ד' וילנא קדושין שם, שהעיקר כגי' זו.
  49. ↑ רש"י יבמות לז א ד"ה ודאן בספיקן אסור.
  50. ↑ עי' רש"י שם.
  51. ↑ רש"י שם; עי' רש"י קדושין שם ד"ה אסור; עי' רע"ב שם.
  52. ↑ עי' משנה שם סט א. ועי' תוס' רא"ש שם עה א, ששמואל לא הביא ראיה בגמ' שם מהמשנה אלא מהלל, משום דאיכא למימר דמתני' סתם ואח"כ מחלוקת, ואין הלכה כמותה (ע"ע הלכה כסתם משנה: סתם ואח"כ מחלוקת).
  53. ↑ עי' יבמות שם וקדושין שם, שלד' שמואל ההלכה כהלל.
  54. ↑ עי' יבמות שם, שאביי סובר כשמואל שהלכה כהלל.
  55. ↑ רב יהודה בשם שמואל בגמ' שם ושם, שכן שנה הלל בגמ' שם, לפי רש"י קדושין שם ד"ה הלל שונה, ותוס' שם ד"ה וכולם, בשם ר"י, בפי' הב'.
  56. ↑ עי' תוס' שם ד"ה וכולן, בשם ר"י, בפי' הא'.
  57. ↑ רמב"ם אסו"ב פט"ו הכ"ב; עי' טוש"ע אה"ע ד כד.
  58. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם; עי' תוס' קדושין עה א ד"ה וכולן: כר' אלעזר (עי' ציון 48); עי' תוס' רא"ש שבציון הבא ואילך; עי' הגמ"י שם; רע"ב שם פ"ד מ"ג.
  59. ↑ עי' ציונים 42, 53.
  60. ↑ עי' ציונים 43, 54.
  61. ↑ ע"ע הלכה: באמוראים: רב ושמואל ור' יוחנן ציון 810 ואילך.
  62. ↑ ע"ע הנ"ל: אביי ורבא ציון 928. עי' תוס' שם; עי' תוס' רא"ש שם.
  63. ↑ עי' ציון 40.
  64. ↑ עי' ירו' יבמות פ"ח וקדושין פ"ד ה"ג: דאמר ר' אימי תני ר' יעקב גבולייא וכו'.
  65. ↑ ע"ע שחרור. עי' פ"מ לירו' יבמות שם.
  66. ↑ עי' פ"מ (ר"מ בן פינחס) סי' ד מה"פ ס"ק כב, ע"פ פ"מ לירו' שם.
  67. ↑ ע"ע גר ציון 174 ואילך.
  68. ↑ ע"ע מואבי; עמוני ציון 188 ואילך. עי' ירו' שם ושם, לפי פ"מ שם, ועי' קה"ע ורידב"ז שם, שפי' בע"א.
  69. ↑ מנ"ח מ' א סק"ג (ס"ק כב במהד' מ"י).
  70. ↑ פמ"ג או"ח סי' רמ מ"ז סק"א; מנ"ח שם.
  71. ↑ עי' מנ"ח שם. וע"ע פריה ורביה שלפי הירו' מי שילד ממזר קיים פ"ו, ועי' מנ"ח שם (ס"ק כג במהד' מ"י) שלפי"ז חייב הממזר בפ"ו.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:פסולי_קהל&oldid=157360"