אנציקלופדיה תלמודית:קרועי בגדים

הגדרת הערך - איסור לכהנים להיותם קרועי בגדים בשעת עבודתם.

בגדי כהונה צריך שלא יהיו מקורעים, ואם עבד בבגדים מקורעים עבודתו פסולה^[1]. מלבד הלכה זו יש מהראשונים הסוברים שאף יש איסור לכהנים לעבוד כשהוא קרוע בגדים^[2]. ערך זה עוסק בשיטת ראשונים זו. על ההלכה בבגדי כהונה שצריך שלא יהיו קרועים, עיין ערך בגדי כהונה: חשיבותם^[3].

האיסור

יש מהראשונים הסוברים שנאמר איסור לכהנים שיהיו בגדיהם קרועים בשעת עבודה^[4]. איסור זה נלמד ממה שנאמר לבני אהרן: "ובגדיכם לא תפרמו"^[5] ופרשו בתו"כ לא תקרעו בגדיכם^[6]. טעם האיסור מפני שצריך שיהיה הכהן נאה בשעת עבודה^[7], ומשום שקרוע בגדים הוא דרך אבלות ואין ראוי לבוא אל בית השם רק דרך ששון ושמחה ותענוג^[8]. ויש מהראשונים שנחלקו וסברו שהאיסור לבני אהרן נאמר רק לשעתו ולא לדורות^[9].

העונש

כהן שעבד בבגד קרוע לוקה^[10], וחייב מיתה בידי שמים^[11], שנאמר "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמותו"^[12] וכשם שפרועי ראש במיתה כך קרועי בגדים במיתה^[13]. על מחלוקת ראשונים ואחרונים באילו עבודות חייבים מיתה עיין ערך פרועי ראש^[14]. ויש מהראשונים הסובר שקרועי בגדים אין בהם חיוב מיתה^[15].

פסולי כהונה

הפסולים לעבודה שמחמת פסולם אין בהם איסור שתויי יין^[16], יש מהאחרונים הסוברים שאף אין בהם איסור קרועי בגדים^[17]. ויש מהאחרונים שהסתפק אם אף לזה הוקש^[18], ודוקא לענין חיוב מיתה כשעבד קרוע בגדים, אך לענין איסור כניסה לעזרה – לסוברים כן^[19] – כל שאינו ראוי לעבודה אינו לוקה אם נכנס קרוע בגדים^[20].

חילול עבודה

עבד כשהוא קרוע בגדים אין עבודתו מחוללת^[21]. היה קרוע הבגד באופן שיש בו פסול של בגדיו מקורעים^[22], אף מחלל עבודה^[23].

כניסה למקדש

כהן שהוא קרוע בגדים יש מהראשונים הסוברים שאסור לו להכנס לפנים מהמזבח אף בלא עבודה^[24], שדין קרועי בגדים כדין פרועי ראש, וכשם שפרועי ראש אסורים להכנס לפנים מהמזבח, כך קרועי בגדים אסורים^[25]. ונחלקו האחרונים בשיטה זו, יש שפרשו שאיסור הכניסה הוא איסור הנוסף על איסור העבודה*^[26], ואם עבד אף בלא כניסה חייב^[27], ואם נכנס ועבד לוקה שתיים^[28]. ויש שפרשו שלשיטה זו עיקר האיסור הוא הכניסה, אלא שבאופן שאף עבד בכניסה זו, הוא חמור יותר וחייב מיתה^[29]. ויש מהראשונים הסובר שמן התורה איסור הכניסה הוא דוקא בהיכל^[30], ובין-האולם-ולמזבח* אסור בכניסה משום מעלה דרבנן.^[31]

המקום האסור בכניסה

בין-האולם-ולמזבח* שנאסר להכנס לשם, נחלקו בו ראשונים ואחרונים בדעת ראשונים. יש הסוברים שהמקום שבין-האולם-ולמזבח* - שנאסרו להכנס שם - הוא בכל העשרים ושתיים אמה שבין האולם ולמזבח ואף שלא כנגד המזבח^[32], ויש סוברים שדוקא בכנגד המזבח^[33]. יש הסוברים שאף יש איסור כניסה למזבח^[34], ונחלקו אחרונים בשיטה זו אם האיסור הוא רק במזבח^[35] או אף בכל רוחב העזרה שכנגד המזבח לצפונו או לדרומו^[36]. ויש מהאחרונים שכתבו בדעת ראשונים שאין איסור במזבח^[37].

כניסה שלא בשעת עבודה

הסוברים שמן התורה אסור קרועי בגדים להכנס למקדש*^[38], אין האיסור אלא בשעה הראויה לעבודה^[39], ולפיכך הנכנס קרוע בגדים בלילה, אין לוקה^[40]. ויש מהאחרונים הסוברים שאף לילה נחשב זמן הראוי לעבודה משום הקטר חלבים ואברים הנעשה בלילה^[41], ולא התמעט אלא בשעה שנפגם המזבח*^[42] או אחר גמר העבודה^[43]. ויש מהאחרונים שחילק שכהן שהבית אב שלו עובד באותו יום אסור אף בלילה, ושאר כהנים אסורים להכנס דוקא ביום ולא בלילה^[44]. יש מהאחרונים שכתב שאף שמן התורה לא נאסר שלא בשעת עבודה*, מ"מ משום מעלה דרבנן אסור להיכנס אף שלא בשעת עבודה^[45].

שלא בדרך כניסה

איסור קרועי בגדים נאמר אף אם קרע בגדיו בפנים ויצא^[46], וכשם שלמדו לענין שתויי יין^[47]. יש הסוברים שהשתיה בפנים, היא המחייבת ואף בלא יציאה^[48], והחידוש הוא שאין צריך דוקא שיכנס כשהוא קרוע בגדים^[49], או שיהיה בדרך ביאה^[50], ואף אם קרע בגדיו באופן שהוא בדרך יציאתו חייב^[51]. ויש הסוברים שהתרבה שאף היציאה אסורה, מהם שפרשו שהיציאה האסורה היינו יציאה מאהל מועד* למזבח, וחיובו הוא משום ביאתו למזבח^[52], ומהם שפרשו שעצם היציאה אסורה ככניסה^[53]. לשיטה זו יש שכתבו בדעת ראשונים שאף אם קרע בגדיו אחר שעבד ויצא חייב מיתה^[54]. מטעם זה יש מהאחרונים שסברו שאם יקרע בגדיו ויעמוד במקומו אינו עובר באיסור^[55]. ויש מהאחרונים הסוברים בדעת ראשונים שלא נאמרה כלל הלכה לגבי קריעת בגדים בפנים^[56].

איסור כניסה דרך ניוול

קרוע בגדים דרך ניוול^[57], בין כהן ובין ישראל, בין איש ובין אשה^[58], אסור לו להכנס מעזרת ישראל^[59] ולפנים^[60], משום מורא מקדש^[61]. הר הבית^[62], וכן הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לעזרה^[63], אינם בכלל האיסור.

כניסה לצורך מצות ערבה

יש מהראשונים שכתבו שלסוברים שלצורך מצות ערבה מותר לבעלי מומים להכנס בין האולם ולמזבח*^[64], אף לקרועי בגדים מותר^[65]. ויש שסוברים שאף לצורך מצות ערבה אסור לקרועי בגדים להכנס^[66].

שמירת המקדש

יש מהאחרונים הסובר שאף שמירת המקדש הנעשית בכהנים^[67] יש בה איסור קרועי בגדים^[68].

בפרה

קרועי בגדים בפרה-אדומה* יש מהאחרונים שסבר שפסול^[69], ויש מהאחרונים שנראה בדבריהם שהסתפקו בזה^[70].

נשיאת כפים

כהן שהוא קרוע בגדים יכול לישא כפיו^[71].

הקריעה

הקריעה שיש מחמתה איסור קרועי בגדים, הרי היא אף בקורע שלא על המת^[72], אך צריך שתהיה קריעה כדרך שקורעים על מת^[73], ולפיכך צריך שיהיה קרוע בשיעור טפח^[74], ויש מהאחרונים הסובר שאף באינו קרוע טפח^[75]. וכן צריך שיהיה קרוע מן הצואר שכן הוא דרך קריעה על מת^[76], ויש הסוברים שיש איסור קרוע בגדים אף בקרע שאינו בצואר^[77], ויש מן האחרונים הסובר שאף אם היו קרועים הפעמונים והרימונים שבמעיל, עובר באיסור קרועי בגדים^[78].

מקורעים הרבה

בגד שקרוע באופן שאין בו שלש אצבעות על שלש אצבעות^[79] - שמחמת כן אינו נחשב כבגד לטומאה^[80] ולייתור בגדים^[81] – יש בו איסור קרועי בגדים^[82].

בקרע שתפרו

בגדי כונה שנקרעו יש מהאחרונים הסובר שמותר לתופרו^[83], יש מהאחרונים שכתב שאף קרע שנתאחה יש בו איסור קרועי בגדים^[84].

בבגדים מקורעים

כהן שעבד בבגדים מקורעים – שעבודתו מחוללת^[85] – יש הסוברים שעובר גם על איסור קרועי בגדים^[86], ויש הסוברים שכיון שעבודתו מחוללת לא עבר על איסור קרועי בגדים^[87].

בבגד חול

היה לבוש בגד חול קרוע, כתבו אחרונים שעובר באיסור קרועי בגדים^[88], ויש מהאחרונים הסוברים שהאיסור הוא רק בבגדי כהונה^[89].

האיסור בכהן גדול

כהן גדול אסור לקרוע בגדיו שנאמר "ובגדיו לא יפרום"^[90]. נחלקו ראשונים, יש הסוברים שנאמר איסור לכהן גדול שלא יהיה קורע על מת^[91], ויש הסוברים שאיסור זה הרי הוא כאיסור קרועי בגדים הנאמר לכהן הדיוט, ושנה הכתוב האיסור בכהן גדול^[92] ללמד שכהן גדול אסור אף כשאינו במקדש^[93], ומשום שכהן גדול דינו שתמיד הוא במקדש^[94], ואין עבודתו תלויה במשמרות ולעולם הוא זמן עבודתו^[95], ולפיכך אף כשיצא עדיין הוא בחיוב שלא יהיה קרוע בגדים^[96]. ויש מהאחרונים שכתבו שכיון שכהן גדול צריך ללבוש בגדי כהונה* גם חוץ למקדש – כדי שיהיה הציץ* מרצה^[97] - לפיכך מוזהר אף בחוץ בכל מה שמוזהר כהן הדיוט בפנים^[98] . ויש מהאחרונים שכתב שכהן גדול יש בו שני האיסורים^[99]. אף שחלוק האיסור בכהן גדול ובכהן הדיוט, אין נמנים כשתי מצוות^[100]. עבר הכהן גדול וקרע בגדיו לוקה^[101], ויש הסוברים שאף שהתרבה בכהן גדול שאסור אף מחוץ לעזרה, התרבה לאיסור ולא למלקות^[102].

שלא על מתו

איסור קריעה בכה"ג נחלקו בו, יש שכתבו שאף לסוברים שהאיסור הוא משום שתמיד הוא במקדש^[103] לא נאסר אלא קריעה על מתו^[104], ויש שסברו שכל קריעה שהיא כקריעה על מתו אסורה^[105].

גדר האיסור

איסור קריעה בכהן גדול, יש מהאחרונים שכתבו שהאיסור הוא במעשה הקריעה ואין איסור בלבישת בגדים קרועים^[106], ויש שכתבו שהאיסור הוא בלבישת בגדים קרועים^[107].

בלילה

יש מהאחרונים שכתב שבלילה כיון שאינו זמן עבודה אף כהן גדול אינו מוזהר בלבישת בגדים קרועים^[108] - לסוברים שאין איסור כניסה בלילה^[109], ויש שכתב שאף בלילה אסור כה"ג להיות קרוע בגדים^[110].

מצורע

על דיני פרימת בגדים בכהן גדול שנצטרע ע"ע כהן גדול^[111].

כהן משיח שעבר ומשוח מלחמה

כהן משיח שעבר^[112] וכן כהן משוח מלחמה^[113] אסורים בקריעת בגדים ככהן גדול^[114]. ויש הסוברים בדעת ראשונים שמשוח מלחמה לא נאסר בפריעת הראש^[115].

כהן הדיוט ביום חינוכו

יש מהראשונים שנראה דעתו, שאף כהן ביום חינוכו אסור בקריעת בגדים ככהן גדול^[116].

הערות שוליים