באה מחמת טענה

אשה שבאה לבית דין לתבוע מבעלה שיתן לה גט ויפרע את כתובתה, ויש לה טענה המצדיקה את תביעתה, כופין את הבעל לגרשה ולפרוע לה את עיקר כתובתה (אך לא את התוספת, שכן לא כתב לה בעלה את התוספת על מנת שתצא לרצונה).

לדוגמא: אשה שתבעה את בעלה לגרשה בטענה שבעלה אינו מסוגל להוליד, ורוצה היא להינשא לאחר וללדת ילדים שיהיו לה למשען לעת זקנותה, ויקברו אותה לאחר מותה, בין דין כופין את בעלה לגרשה ולתת לה את עיקר כתובתה. ואף על פי שאשה התובעת גט משום קיום מצוות פרייה ורבייה, אין כופין את הבעל לתת לה גט, שהרי האשה אינה מצווה על מצוות פרייה ורבייה, מכל מקום אם היא "באה מחמת טענה", כגון שטוענת שהיא צריכה ילדים, שיסעדו אותה בזקנותה, ויקברוה לאחר מותה - כופין את הבעל לגרשה.