בריך שמה

בריך שמיה היא תפילה הנאמרת בזמן שארון הקודש פתוח לפני הוצאת ספר תורה. התפילה נאמרת בארמית ומקורה הוא בספר הזוהר.

מקור ותוכן[עריכה]

בזוהר בפרשת ויקהל ‏^[1] מובאת התפילה לראשונה: "אמר רבי שמעון, כד מפקין (=כשמוציאים) ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין (=נפתחים שערי שמים של רחמים), ומעוררין את האהבה לעילא (=למעלה), ואבעי ליה לבר נש למימר הכי (=וצריך אדם לומר כך)".

בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא. בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם.
וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ. וּלְאַמְטוֹיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין.
יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ (יש גורסים: בְּטִיבוּתָא). וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא.
לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא.
אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא. וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא.
אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ. בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן,
לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא. אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא.
דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט. וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט.
בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ. וְלִשְׁמֵהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן.
יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא.
(יש מוסיפים: ותֵיהַב לִי בְּנִין דִיכְרִין דְעבְדִין רְעוּתָךְ^[2]) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם (אמן).

תרגום לעברית:

ברוך שמו של אדון העולם. ברוך כתרך ומקומך. יהא רצונך עם עמך ישראל לעולם.
וגאולת ימינך הראה לעמך בבית מקדשך. ולהביא לנו מטוב אורך ולקבל תפילותנו ברחמים.
יהי רצון מלפניך שתאריך לנו חיים בטוב, ולהיותי מנוי בתוך הצדיקים.
לרחם עלי ולשמור אותי ואת כל אשר לי ולכל עמך ישראל. אתה הוא זן לכל ומפרנס לכל.
אתה הוא שליט על הכל. אתה הוא ששולט על המלכים והמלכות שלך היא.
אני עבד של הקב"ה שסוגד לפניו ולפני יקר תורתו בכל זמן וזמן.
אינני שם את מבטחי בבן אנוש ‏^[3] אני בוטח ולא על דבר חוץ מאלוקים אני סמוך‏^[4] , אלא באלוקי השמים,
שהוא אלוקי אמת ותורתו אמת ונביאיו אמת, ומרבה לעשות טובות ואמת.
בו אני בוטח, ולשמו היקר הקדוש אני אומר תשבחות.
יהי רצון מלפניך שתפתח ליבי התורה.
(ותתן לי בנים זכרים שעושים רצונך)
ותשלים משאלות ליבי ולבות כל עמך ישראל לטוב ולחיים ולשלום.

זמן אמירתה[עריכה]

כמובא לעיל, הזוהר מסביר שיש לומר את התפילה בעת שארון הקודש פתוח משום שאז נפתחים שערי השמיים במידת הרחמים. לפי פסיקת המשנה ברורהמשנה ברורה קלד יג וכן מנהג האשכנזים, אומרים בריך שמיה בכל הוצאת ספר תורה. מאידך, למנהג עדות המזרח אין אומרים בריך שמיה בימות החול, אלא רק בהוצאת ספר תורה של שבתות וימים טובים או ראשי חודשים ‏^[5].

כריעה באמירת "דסגידנא קמיה"[עריכה]

יש הנוהגים לכרוע בעת אמירת "דסגידנא קמיה", שמשמעותו "שאני משתחווה לפניו", וכדי לא יהא מיחזי כשיקרא. ויש שאינם כורעים ‏^[6].

ההתנגדות לאמירתה[עריכה]

בדורות קודמים התפילה לא היתה נהוגה, ורק לאחר שהאר"י התחיל לאומרה היא התפשטה בציבור. הנודע ביהודה ‏^[7] התנגד לאמירת בריך שמיה משום שקבע שאין לפסוק הלכה מן הזוהר והקבלה. יחד עם ההתנגדות העקרונית לפסיקה על פי הקבלה, יש שעוררו גם על ביטויים בעייתיים בנוסח התפילה. בביטוי "ולא על בר אלהין סמכינא" ניתן לפרש את המילה בר בתור חוץ וממילא ישתמע שאין בוטחים בדבר מלבד הקב"ה, או לפרשה בתור בן וממילא ישתמע ממנה התרסה כנגד הנוצרים, שהפוסקים חששו לה‏^[8]. למעשה, הפוסקים פירשו שגם אם הכוונה לבן אלוהים ממש, הכוונה למלאכים ‏^[9] ולא חששו לכך. כמו כן, יש שהתנגדו לבקשות השונות המובאות בסוף הנוסח על שמירה ובנים צדיקים משום שאין לאדם להתפלל על צרכיו בשבת.

קריאה נוספת[עריכה]

• שורשי מנהג אשכנז הרב בנימין שלמה המבורגר

קישורים חיצוניים[עריכה]

• עיונים בסידור התפילה - באתר מכללת אורות

הערות שוליים