דרשני:מקומו של תפילת "יזכור" בתפילת יום כיפור (Yairm210)

ר' עקיבא אומר: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמיים, שנאמר:"וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם", ואומר: "מקווה ישראל ה' ". מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל. אומר הרב קוק: מקווה מחובר מ-2 חלקים, יש את המים שיורדים מלמעלה, רק מה', שהרי מים שאובים - מים שהתערבו בהם ידי אדם - הם פסולים למקווה. ויש את הבור עצמו, שהוא מעשי ידי אדם. כן התשובה, יש את עצם יום, עוצמת היום, הוא מקודש מפני עצמו ומגיע אלינו מלמעלה - אבל כדי להתכפר, אין זה מספיק אלא צריכים גם את הבור, משהו שיחזיק את הברכה האלהית, שצריך להיעשות מהאדמה, על ידי בני אדם.

נראה שדברי ר' עקיבא מעידים על הקשר הכפול הזה, שהטהרה היא שילוב בבין מתנה של הקב"ה לבין עבודה שלנו, שהוא אומר "לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם". לכאורה כפל לשון, אבל "לפני מי אתם מיטהרים" מתמקד בבני ישראל, ובעבודה שלהם, "ומי מטהר אתכם" משמע שהעבודה היא של הקב"ה. גם הפסוק הראשון שהוא מביא, "וזרקתי עליכם מים טהורים" - הקב"ה עושה זאת לכאורה ללא תלות בבחירת האדם, אבל "וטהרתם" - זו עבודה עצמית, לעומת "ונטהרתם" שזה פסיבי. לדוגמא, כמו "וכיבסתם", לעומת "ונתכבסתם".

היה מקום לחשוב שזהו, מתנתקים מהעבר, כל זה כבר מאחורינו, "חותכים" את מה שהיה. ובאמת, ישנם הרבה אנשים שמנסים לעבור פאזה בחיים ומסים להתנתק מכל מה שהיה, ומאוד מאוד מתקשים. לעומת זאת, הפסיכולוגיה המודרנית מלמדת אותנו שקבלה עצמית, שפותר הרבה מהקונפליקטים של אדם כלפי עצמו, גם עוזר לאדם להתרחק ממה שהוא היה ולהתחיל דרך חדשה. בטהרה, לוקחים חפץ שהיתה בו בעיה, ואת אותו החפץ ממש אנחנו מתקנים ומעבירים למצב של קדושה. חכמינו אומרים לנו, שעל ידי תשובה מאהבה, "זדונות נעשים לזכויות" - אנו לוקחים את כל העבר שלנו, עם כל העכירות שבו, וממירים אותו לטוב.

יש עוד משהו מיוחד במקווה - הוא מטהר רק אם כולך בתוך המים, ואין דבר שחוצץ בינך לבין המים. ה' נותן לנו את האפשרות להטהר מאלינו, אם רק נסיר מאיתנו את כל הדברים החוצצים בינינו לבין המים. כל וידוי שאנו אומרים, "על חטא", זה לא בא לומר "עשינו את זה ואין לי סיכוי להטהר" - אלא אדרבא, עצם ההזכרה, ההכרה האישית, מאפשרת לנו להסיר מעלינו את אותו הדבר החוצץ!

אנחנו נכנסים כולנו למקווה כדי להטהר, לא רק כל אחד ואחד בפני עצמו, אלא כולנו ביחד. כי "מקווה ישראל ה' " - הוא לא מטהר יחידים, אלא את כל ישראל, ובשביל זה צריך כל אחד ואחד. לכן בתחילת יום הכיפורים, אנו אומרים "אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" - באמת כולם! אין טוב כיום הזה, שבו אנו מתקנים את העבר ולא שוכחים אותו, שבו כל עם ישראל ביחד מתקבץ כאחד לעמוד כחטיבה אחת מול אבינו שבשמיים, כדי להזכיר את אלה שאינם איתנו היום. לא רק אנחנו עומדים פה היום, אלא גם אשר איננו פה איתנו היום.

כשכולנו כבר כלולים בפנים, החיים, המתים ואף העבריינים שבישראל, אנו צריכים מעתה להסיר את החציצות בינינו לבין הטהרה. אם נסיר את השנאה, הכעס, ואת המצוות שהזנחנו, הן העשה והן הלא-תעשה, נצלול לגמרי לתוך היום הקדוש הזה שהוא מרומם מכל העיניינים הגשמיים, אז בוודאי אנו ראויים לשבח "אשריכם ישראל"! שנזכה לטהרה שלימה, לכפרה שלימה, ולגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.

יאיר מורגנשטרן, דרשות ליום כיפור התשע"ז, הוד השרון