המעון הזה
|
כינוי לשבועה, שבועה בקדושת בית המקדש.
פירוש לשון השבועה[עריכה]
הרע"ב מפרש שהוא לשון שבועה והתוספות יום טוב (מסכת כריתות פרק ב משנה טו): "פירש הר"ב שבועה ור"ל המקדש וכך כתב בערוך ובספר יוחסין אות ז' כתוב: רב צמח גאון פירש בעבור שראה החורבן נשבע המעון הזה מלשון מעון אתה כו' ואין זה אמת כי בבא בן בוטא בסוף כריתות נשבע כן וכן רבן גמליאל בתחלת כריתות וזה מנהג בישראל ע"כ. וכן מצינן לרבי יוחנן שנשבע היכלא בפרק עשרה יוחסין דף ע"א. ונ"ל שאין זה שבועה לפי האמת כלל וכמו שכתב הב"י בי"ד סימן רל"ז בשם הגהת מרדכי דסוף מס' שבועות לענין נשבע בשלחן הקדש או בשאר כלי הקדש שאינה שבועה וה"נ דכוותה ואף רבי זכריה שנשבע לא היו צריכים לשבועתו כלל אפילו היו מאמינים לעדותו שאין עד צריך שום שבועה כלל להעיד. ומה שפי' הר"ב שבועה ר"ל כדרך שבועה אבל לא שהוא שבועה".
הזכרת לשון שבועה זו בדברי חז"ל[עריכה]
לשון שבועה זו הוזכרה במשנה בשלש הקשרים שונים:
- שבועה להתחייבות לפעולה: "מעשה ועמדו קינים בירושלים בדינרי זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה אם אלין הלילה עד שיהו בדינרין" (משנה כריתות פרק א הוזכר גם בגמרא מסכת בבא בתרא קסו.)
- שבועה לקיים דבריו: "אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יום כיפורים יום אחד אמר המעון הזה אילו היו מניחין לי הייתי מביא אלא אומרים לי המתין עד שתכנס לבית הספק" (משנה כריתות פרק ו)
- שבועה לנאמנות בעדות: "אמר רבי זכריה בן הקצב המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו אמרו לו אין אדם מעיד על עצמו" (מסכת כתובות פרק ב)
לקריאה נוספת[עריכה]
- שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סימן כב