הרב יחזקאל סרנא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב יחזקאל סרנא היה ראש ישיבת חברון.

נולד בכ"ח בשבט תר"ן בהורודוק שע"י מינסק. בצעירותו למד בכמה ישיבות, ובשנת תרס"ז החל ללמוד בישיבת סלבודקה, והיה מקרוב מאד ל"סבא" מסלובודקה, רבי נתן צבי פינקל. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לישיבת ראדין. בשנת תרע"ז שב לסלבודקה ונבחר על ידי ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין להיות חתן לבתו. בשנת תרפ"ד עלתת הישיבה לאץ ישראל וקבעה משכנה בחברון, שם גדלה במהירות, ועל שמה נקראה 'ישיבת חברון'. בחברון החל הרב סרנא להעביר שיעורים בישיבה. בכ"ח באב תרפ"ט פרצו בארץ ישראל (ובמיוחד בחברון) "פרעות תרפ"ט", בהן נהרגו 133 יהודים, מהם 25 מתלמידי הישיבה. לאחר הפרעות, החל הרב סרנא, שהיה היחיד מבין רבני הישיבה ששהה באותו זמן בארץ, לפעול להעברת הישיבה לירושלים. בשנת תרצ"ד, נפטר חמיו הרב אפשטיין, והוא החל לכהן כראש ישיבה במקומו, לצד גיסיו הרב משה חברוני והרב אהרן כהן. במשך הזמן נוספו הרב שמחה זיסל ברוידא ורבי אברהם פרבשטיין לצדו. בתקופתו, פרחה ישיבת חברון והפכה לאחת הישיבות המרכזיות בארץ ישראל.

הרב סרנא השתתף בהקמת "ועד הישיבות" והיה פעיל ב"ועד ההצלה" לפליטי השואה מאירופה.

היה פעיל מאד באגודת ישראל וכיהן כחבר במועצת גדולי התורה של התנועה.

למרות שנמנה על הזרם החרדי, היה ביחסי ידידות עמוקים עם רבנים בציבור הדתי-לאומי, ביניהם הרצי"ה קוק.

נפטר בו' באלול תשכ"ט ונקבר על יד חמיו הרב אפשטיין בחלקת הנביאים שבהר הזיתים.

ספריו[עריכה]

תלמידיו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב יוסף לייטר, "כולם היו תלמידיו", 'שבת בשבתו' פרשת כי תצא תשע"ג.