חכם שמואל ברוכים

חכם שמואל ברוכים היה המנהיג רוחני והמרא דאתרא של הקהילה היהודית בכורדיסטאן האיראנית. היה יליד העיר בוכאן שבכורדיסטאן האיראנית וכיהן בראשה משנות עשרים לחייו עד לעלייתם של רוב יהודי הקהילה ארצה בשנות החמישים של המאה העשרים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת התרמ"ט (1889) בעיירה בוכאן שבכורדיסטאן האיראנית לחכם נפתלי ולבנה חנמגיאן ז"ל עוד בהיותו קטן הוריו הבחינו בכישרונו הגדול ושלחו אותו לעיר סאקיז עיר גדולה במחוז שם יוכל ללמוד ולהתעלות בתורה תחת חסותו של חכם שלום זצ"ל שהיה המנהיג הרוחני של הקהילה. בתקופה זאת היה יושב ולומד כל היום וכל הלילה עוסק בתורה במשנה הלכות ולימודי קבלה בזוהר. מקורות לימודיו היו ספריו של הבן איש חי לדוגמא הספר "אדרת אליהו" של הבן איש חי נמצא בארון הספרים שלו ועוד מספרי הבן איש חי. וכן ספרי קודש שהיה מקבל משד"רי ארץ ישראל שהיו מגיעים לאזור בו ישב.

עם פטירתו של חכם שלום זצ"ל הוכתר חכם שמואל כמורה ומחנך המרא דאתרא של הסביבה והוא בשנות העשרים לחייו. בתקופה זאת ועד לתחילת שנות החמישים של המאה העשרים ניהל חכם שמואל ברוכים את תלמוד התורה בעיר סקאז ,בדרשותיו לצבור הרחב היה היה מתבל בפסוקים של חז"ל ושילב בם את אהבת התורה אהבת האדם והעם אהבת ירושלים וארץ ישראל כיבוד המלאכה והעבודה. תינוקות של בית רבן החל מגיל חמש הגיעו לתלמוד התורה התקבלו באהבה רבה וסבר פנים יפות והתכבדו בליקוק האותיות כתובות בדבש שנכתבו על ידי חכם שמואל ברוכים לסימן מתיקות התורה.

בתלמוד התורה הרביץ בפני התלמידים את לימודי העברית התורה המשנה ומדרשי חז"ל. חכם שמואל ברוכים התמסר לכתיבה והתפרסם כפייטן ומשורר בעל סגנון מקורי ומיוחד וכתב שירים ןפיוטים רבים שבהם הביע כמיהה גדולה לעלות לארץ ישראל ולירושלים עיר הקודש.הוא הצטיין בכתיבת ספרי תורה ומגילות ועיטורי מנורות קודש.

בנוסף לתפקידיו הרוחניים והחינוכיים עסק בניהול החברתי של הקהילות באזור ניסח את תקנוני הקהילה ובם מיושמים עקרונות התנהלות החיים היום יומיים וכולם סמכו על פסיקותיו. הרב שמואל הצטיין בצניעות וענווה רבה וכל התושבים היהודים בסביבה סרו למרותו. בשלהי שנות 1949 עד 1950 מינה את מר שלום חמני לנציגו מול הסוכנות היהודית למימוש חזונו לעליית יהודי קורדיסטאן האיראנית לארץ ישראל והוא באופן אישי גרם לעלייתם של בני הקהילות סאקיז, באנה, בוכאן, סננדאג, ביגאר, תיקאב, נקדה, מינדאוב ועוד. בעת עלייתם וארצה התגורר יחד עימם במחנות המעבר ועקב הקשיים המרובים עודד את היהודים ותמך בהם תמיכה רוחנית.

בשנת תשי"א(1950) בהיותו בגיל 61 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים עיר הקודש. בתחילה שכן בבית עולים בגבעת שאול ומשם הועבר למעברת מקור חיים. לאחר מכן, עבר להתגורר בשכונת קטמון בירושלים. בירושלים התמסר ללימודי התורה והמשיך להנהיג את רוב בני הקהילה.

נפטר ביום כ"ז בתמוז התשל"ט (1979)ונקבר בבית העלמין גבעת שאול בירושלים.

הנצחה[עריכה]

עירית ירושלים הנציחה את זכרו בהקמת רחוב על שם חכם שמואל ברוכים זצ"ל העיר שכה נכסף אליה ושבאה לידי ביטוי בשירים שחיבר. דברים לזכרו שנאמרו על ידי של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו בעת קריאת רחוב ע"ש חכם שמואל ברוכים בירושלים בה' בתמוז תש"ן:

" ברור שבעדות שלנו יש כבוד גדול והערכה גדולה אליו .חכם שמואל ברוכים שהיום קוראים רחוב על שמו,ראיתי את הפירוש שלו לשיר השירים הפלא ופלא. שמעתי על תלמידיו על חינוכו על הבנתו על ידיעותיו על הנהגותיו על מסירות הנפש שלו על אהבת עם ישראל שלו איפה יש היום כאלה?איפה נמצא כאלה היום?..החכם שהיה גר בקורדיסטאן. תראו איזה דברים נפלאים מלבבים הוא כתב .... אשרי העדה שלה רב ומנהיג כזה."

כתבים ושירים[עריכה]

א. פירוש על פרקי אבות ‏^[1] ב. תפסיר שיר השירים בכתב ידו של חכם שמואל פירוש על שיר השירים בהוצאת אגודת יד שמואל ג. שירי אהבה לארץ ישראל וירושלים‏^[2] ד. איגרתו לדוד בו גוריון בנושא עידוד העליה לארץ ‏^[3] ה. אזהרות הקהל בנושאים שונים ‏^[4]

לעיון נוסף[עריכה]

• קובץ כתבים ושירים חכם שמואל ברוכים זצ"ל הוצאת אגודת יד שמואל תשס"ב
• מה אהבתי תורתך כ ל היום היא שיחתי חגי ברוכים תשע"ד
• בשמחת פניכם סקיז נס הרים בנימין כהן ספור אישי הוצאת הספריה הציונית ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית