כותח

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

כותח או הכותח הבבלי הוא מין מאכל שמטבלים בו מאכלים אחרים, המוזכר במקומות רבים במשנה ובתלמוד.

רכיבי המאכל והשפעותיו[עריכה]

בכותח מעורבים בין השאר קמח, וחלב חמוץ. בתלמוד מובא כי הכותח מתיש את כח הגוף (פסחים מב.), בשל הקמח שמתעפש לאחר זמן בתוך הקמח (רש"י שם). וכן הוא מטמטם את הלב בשל הנסיובי דחלבא שהוא השומן שבחלב שממנו נעשה הכותח. מסיבה זו הזהיר רב משרשיא את בניו שלא לטעום ממאכל זה בשום פנים ואופן (כריתות ו.).

אופן אכילתו[עריכה]

הכותח שימש לטיבול בלבד {{מקור{(}}שבת יט. וברש"י), הוא היה חריף מאוד ואין אדם יכול לאכול ממנו כזית בכדי אכילת פרס (פסחים לו:). מסיבה זו אסור למכור אותו בחנויות שלושים יום קודם הפסח (פסחים שם).

הכותח משמש כטִבול טוב מאוד ובריא לזרעיני פשתן, אך לא היו יודעים מכך רק תלמידי החכמים שאסרו לומר זאת לעם הארץ פן יעקרו את זרעוני הפשתן לצורך זה (נדרים מט.). כמו כן היו רגילים לטבול בו ביצים קשות, ולכן חז"ל (ברכות ס:) השתמשו בביטוי "כי ביעתא בכותחא" (כביצה בכותח) כמשל לדין פשוט וברור, כלומר, שגם דין פשוט וברור לכולם כמו הדין שמותר לאכול ביצה בכותח, לא יורה אדם בפני רבו (על פי הסבר רש"י שם.

הלכותיו[עריכה]

• לחם הנאפה בשביל כותח, אינו חייב בחלה, אלא אם כן עשו אותו בצורה ערוכה ומסודרת, שאז יתכן שישתמשו בו לצרכים אחרים (ברכות לז.).
• בגמרא (שבת סז:) מובא, כי אין לרקד בשעת הכנת הכותח, משום דרכי האמורי.

פרשנויות[עריכה]

על פי הרב קוק (עין איה שבת פרק ו אות קט), הכותח מסמל את הפיכת הדברים שיצאו מכלל שימוש לשמישים ומועילים, שהרי הוא נעשה מחלב ולחם שהתקלקלו ויצאו מכלל שימוש, ולכן ריקוד לכותח נחשב לדרכי האמורי, מפני שדרך הרשעה להגדיל את הדברים הקטנים, ובמקום לרקוד על תיקון הדברים המקולקלים המשמעותיים, מטים את השמחה הזו לדברים טפלים בעלי חשיבות מועטה.

יש שטענו כי ה"שתיתא" המוזכרת בתלמוד בכמה מקומות היא הכותח‏^[1].

הערות שוליים