כלים ששבתו בחצר
|
|
בהלכות ערובי חצרות. כלים שהיו בחצר מערב שבת, בחצר שאינה מעורבות, מותר לטלטלן בשבת בחצר, אך לא להכניסן לתוך אחד מהבתים.
תלמוד ירושלמי מסכת שבת דף פו/א
- בעון קומי רבי יוסי כמה דאתמר בכלים ששבתו בכל החצר מטלטלין אותן בכל החצר ודכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי בשבת. שאלון ליה ולא אגיבון דלא הוה רבי יוסי אמר אלא כל מילה באתרה. כד אתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי. ודכוותה כלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בכל החצר. רב אמר אין מטלטלין אותו אלא בד' אמות. א"ר יוסה בי רבי בון רב כדעתיה ורבי יוחנן כדעתיה. רבי יוחנן דו אמר קורה בלא שיתוף מתרת. הוא דאמר מטלטלין אותן בכל המבוי. רב דו אמר אין קורה מתרת בלא שיתוף. הוא דאמר אין מטלטלין אותן אלא בד' אמות. על דעתיה דר' יוחנן לאיזה דבר משתתפין בכל המבוי. א"ר יוסה בי רבי בון כדי לעשות כל הרשויות אחת. ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי סכין של מילה עושה להחולה ומביאה. בר מרינה ה"ל עובדא שאל לר' סימון ושרא שאל לר' אמי ואסר ואיקפד רבי סימון. ולא כן תני נשאל לחכם והתיר ישאל לחכם
- רמב"ם יד החזקה - הלכות עירובין פרק ד הלכה טו: אנשי החצר ששכחו ולא עירבו אין מוציאים מבתים לחצר ולא מחצר לבתים אבל מטלטלין הן כלים ששבתו בחצר בכל החצר ובכל הנחשב עם החצר ואם היתה שם מרפסת או עליה ועירבו אנשי החצר לעצמן ואנשי המרפסת לעצמן אנשי המרפסת או אנשי העליה מטלטלין כלים ששבתו בבתיהן בכל המרפסת ובכל הנחשב עמה או בכל רוחב העליה ובכל הנחשב עמה ואנשי החצר מטלטלין בכל החצר ובכל הנחשב עמה וכן אם היה יחיד דר בחצר ויחיד דר בעליה ושכחו ולא עירבו זה מטלטל בכל העליה והנחשב עמה וזה מטלטל בכל החצר והנחשב עמה:
טלטול ד' אמות בחצר שיש בה דירת גוי שלא השכיר רשותו[עריכה]
לגבי טלטול כלים ששבתו בחצר ד' אמות, בחצר שיש בה נכרי שלא השכיר רשותו, כתב ביאור הלכה סימן שפב ד"ה אז: "אז הנכרי אוסר עליהם - פשוט הוא דאינו אוסר עליהם רק להוציא מבתיהם ומביתו של עכו"ם לחצר או למבוי אבל בחצר גופא או במבוי כלים ששבתו בתוכם בודאי מותר לטלטל וכמו בישראל בלי עכו"ם ולא מצינו שעכו"ם בא להחמיר ואדרבה מן הדין לא היה לו לעכו"ם לאסור כלל אלא דבמקום דיש ב' ישראלים השוו חכמים דירת עכו"ם לדירת ישראל וכן הוא פשטות הברייתא בדף ס"ב סוף עמוד א' וכן הוא לשון רש"י שם במתני' ובדף ס"ב ע"א בד"ה למה דירה וכן ברש"י ס"ד ע"א בד"ה מכרזינן עיי"ש לא נקט רק אלא להוציא מבית לחצר וכן מבואר להדיא בסימן זה סעיף כ' בהג"ה וכמו שהאריך בזה בב"י עיי"ש וכ"כ שם בביאור הגר"א ס"ק ל"ט וכ"כ הגר"א ס"ק ז' וכתבנו כ"ז להוציא מדברי מהרי"ל בתשובה סימן קנ"ו [והובא במ"א סימן שס"ג סקכ"ז ובחידושי רע"א בסימן זה] שכתב דבמקום שיש עכו"ם עשאו חכמים לחצר ככרמלית שאסור לטלטל ביותר מד"א. ולדינא נראה פשוט שאין להחמיר בזה כי המ"א בעצמו כתב בסימן שס"ג סקכ"ז שאנו אין לנו אלא דברי השו"ע שאין סובר כן עי"ש וכן הגרע"א בחידושיו כתב דבפשוטו אין העכו"ם חמור מישראל וכמש"כ למעלה וכן דעת הפמ"ג במשב"ז אות ה' לבד כל הראיות שהבאתי למעלה".