רבי מאיר קצנלנבוגן

רבי מאיר קצנלנבוגן הידוע בתור המהר"ם מפאדובה או מהר"ם פאדובה היה רב, ראש ישיבה ופוסק חשוב באיטליה בראשית תקופת האחרונים.

נולד בשנת רמ"ב בקצנלנבויגן שבגרמניה. למד בישיבתו של רבי יעקב פולאק, אבי שיטת הפלפול, ולאחר מכן למד בפאדובה בישיבתו של רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ), שנתן לו את נכדתו לאשה. לאחר פטירת מהר"י מינץ שימש בנו רבי אברהם (חמיו של רבי מאיר) כראש ישיבה, ולאחר פטירתו התמנה ר' מאיר למלא את מקומו. כמו כן הוא כיהן כרב קהילת האשכנזים בעיר. שימש גם כראש ועד רבני המחוז בונציה. בפולמוס הגדול אודות הדפסת ספר הזוהר בשנת שי"ח היה בין החותמים להחרים את המהדורה ומדפיסיה.

נפטר בי' בשבט שכ"ה.

מבני משפחתו היה הרמ"א (נכד דודו), איתו התכתב בהלכה. בנו רבי שמואל יהודה קצנלבוגן (מהרשי"ק) כיהן כרב וראש ישיבה באיטליה. נכדו היה השר שאול וואהל, "מלך פולין ליום אחד".

ספריו[עריכה]

• שו"ת מהר"ם מפאודבה הודפס יחד עם שו"ת מהר"י מינץ של סב אשתו, וכמה מתשובותיו נכנסו לתוך שו"ת הרמ"א.
• הגהות וחידושים על הרמב"ם. הוא הדפיס מהדורה של כל הרמב"ם עם הגהותיו. הספר הודפס בין השנים ש"י- שי"ד אצל המדפיס הנוצרי ברגדין. הוא השקיע בהדפסת הספרים כסף רב, וציפה להתפרנס ממכירתם. אולם, מתחרהו של ברגדין, בעל בית דפוס נוצרי בשם יוסטיניאן, גנב מברגדין את ההגהות, הוציא לאור מהדורה דומה, ומכרהּ במחיר נמוך יותר. הרמ"א, בתור קרוב משפחתו של מהר"ם פאודבה ואחד מגדולי דורו, הוציא מנשר בו קרא לקנות את החיבור במהדורת פדואה (של ברגדין) בלבד, ואף הטיל חרם ונידוי על מי שיקנה את מהדורת יוסטיניאן. פרשה זו גרמה למחלוקת חמורה, שהביאה לכך ששלושה מומרים – יוסף מורו צרפתי, חננאל די פוליניו ושלמה רומאנו הלשינו, בהשראת המדפיסים, זה כנגד זה על התלמוד, שהוא מלא שיטנה וקללות על הנצרות והנוצרים. האפיפיור יוליוס השלישי הוציא צו לשריפת התלמוד בראש השנה שנת ה'שי"ד.
• הוספות לספר גיטין וחליצה לרבי יהודה מינץ.
• הגהות על הטורים.
• פירושים על ילקוט שמעוני.
• ספר בעניין שמות וקבלה מעשית.
• סליחות.

תקופת חייו של רבי מאיר קצנלנבוגן על ציר הזמן