מור
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
המור הוא שיח בושמי שמהשרף שלו הפיקו בשמים לקטורת.
המור הוזכר מספר פעמים בתנ"ך:
- "ואתה קח לך בשמים ראש מור דרור חמש מאות וקינמון בשם מחציתו חמישים ומאתיים וקנה בושם חמישים ומאתיים" (שמות ל,כג)
- "מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכול אבקת רוכל" (שיר השירים ג,ו)
- "מור ואהלות עם כל ראשי בשמים" (שיר השירים ד,יד)
- "קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר" (שיר השירים ה,ה)