כרם
(הופנה מהדף מחול הכרם)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
כרם הוא שטח אדמה שגדלות בו גפנים. הכרם הוזכר פעמים רבות בתנ"ך וספרות חז"ל, בין היתר בגלל שהיין היה נחשב בתקופות אלו כמשקה עיקרי והיו שותים יין באופן יומיומי.
מושגים קשורים[עריכה]
- "מחול הכרם" - הרווח שבין הגדר ובין שורת הגפנים הסמוכה לה. רווח זה נקרא "מחול הכרם", לפי שהוא הולך וסובב את כל הכרם (ר"ש כלאים פרק ד משנה ב), או על שם המחולות שהיו עורכות הנשים בכרמים במקום זה (תוספות אנשי שם, שם), או על שם שמוחלים ומפקירים מקום זה (תוספות יו"ט, שם, בשם הרמב"ם). לדעת רבי יהודה "מחול הכרם" הוא, השטח הפנוי שבין שני כרמים.
- "קרחת הכרם" - שטח חשוף בכרם שיש מסביבו גפנים.
- "גדר הכרם" - המחיצה המקיפה את הכרם. לדעת רבי יהודה אף הרווח שבין הגדר ובין שורת הגפנים הסמוכה לה, נקרא "גדר הכרם".
- "עבודת הכרם" - שטח תפיסת העגלה והשוורים, שעובדים בהם בכרם בזמן החריש והבציר.
- "כרם דל" - כרם שנעקרו ממנו גפנים במקומות רבים (ולא רק באמצעו כמו ב"קרחת הכרם"), ונשארו בו לפחות עשר גפנים הנטועות כהלכתן (שתי גפנים כנגד שתי גפנים והגפן החמישית יוצאה זנב. ראה: כלאיים פ"ה מ"א ופ"ד מ"ו) על שטח של בית סאה, שהוא אלפיים וחמש מאות אמה מרובעות.
- "גת הכרם" - בור בכרם שדורכים בו ענבים ליין.
- "שומרת הכרם" - גבעה המשמשת כמקום מצפה לשומר הכרם.
- "חורבן הכרם" - "קרחת הכרם" (ראה לעיל).
- "כרם שחרב" - "כרם דל" (ראה לעיל).