הרב אברהם ישראל סילבצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

למד בישיבה תיכונית חורב בירושלים לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב, אצל הרב [[אברהם אלקנה שפירא]],רבו ‏המובהק והרב שאול ישראלי.

לאחר מספר שנים בישיבה קיבל סמיכת חכמים (יורה יורה ידין ידין) מרבו הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. בכתב הסמיכה משנת תשס"ג כתב עליו רבו :

בשנת תשס"ו התמנה על ידי ראש הישיבה הרב [[אברהם אלקנה שפירא]], לר"מ בישיבה.

בשנת תשס"ה סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא רבו הרב [[אברהם אלקנה שפירא]] לאנשי כוחות הביטחון ל[[סירוב פקודה|סרב פקודה]], ובראיון עמו{{הערה|1= עיתון "[[בשבע]]" (גיליון 155 עמ' 15) }} אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. רבנים רבים תמכו בפסק הלכה זה ואף הביעו זאת ב"מכתב תמיכה ברב שפירא".

הרב ליכטנשטיין כנגד פסק ההלכה של הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]‏ {{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/975/919.html שלב התשובות החדות:מכתבו של הרב ליכטנשטיין לרב שפירא לא נותר ללא מענה],הרב ישראל רוזן והרב אברהם ישראל סילבצקי, ניסחו מכתבי תגובה שבהם מופרכות שאלותיו של הרב ליכטנשטיין אחת לאחת, יח באב תשס"ה,באתר nrg}}.התכתבות זו בין הרב ליכטנשטיין לרב סילבצקי עוררההדים רבים פורסמה רבות בכלי התקשורת, תורגמה לאנגלית ופורסמה במספר במות בארץ ובעולם. רבים ראו בה אבן יסוד לבירור הגישות השונות שנתהוו בציונות הדתית.

לאחר פטירת הרב שפירא הוזמן הרב סילבצקי על ידי הרב ליכטנשטיין  להעביר שיעור

בבית המדרש של ישיבת הר עציון במשנת מורו ורבו הרב [[אברהם אלקנה שפירא]], בשיעור נכחו כל רבני

הרב סילבצקי נסמך בין השאר על פסקו של רבו הרב [[אברהם אלקנה שפירא]] בעניין. הוא הרבה להוכיח מתוך מחקר בדברי הראשונים ומדידות בהר, שהאיסור לעלות הוא משום שלא ברורים הגבולות המותרים בהר.

הרב [[אברהם אלקנה שפירא]] ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל.