527
עריכות
הרב אברהם ישראל סילבצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|נושאים בהם עוסק=[[גמרא]] ,[[הלכה]], [[אמונה]] | |נושאים בהם עוסק=[[גמרא]] ,[[הלכה]], [[אמונה]] | ||
|תפקידים נוספים= ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] וראש כולל ב[[בית הרב]] | |תפקידים נוספים= ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] וראש כולל ב[[בית הרב]] | ||
|רבותיו=[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], | |רבותיו=[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], [[הרב שאול ישראלי]], [[הרב יוסף לייב זוסמן]],[[הרב חיים אילסון]],[[הרב יעקב שפירא]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|בני דורו= | |בני דורו= | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד וגדל ב[[ירושלים]], בנם של דב, מייסד מכללת אמונה ומתלמידי [[רבי משה פיינשטיין]], ו[[רחל סילבצקי]], עורכת אתר [[ | נולד וגדל ב[[ירושלים]], בנם של דב, מייסד מכללת אמונה ומתלמידי [[רבי משה פיינשטיין]], ו[[רחל סילבצקי]], עורכת אתר [[ערוץ 7]] באנגלית ויו"ר אמונה לשעבר. | ||
למד בישיבה תיכונית [[חורב]] בירושלים לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]],רבו המובהק ו[[הרב שאול ישראלי]]. | למד בישיבה תיכונית [[חורב]] בירושלים לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]],רבו המובהק ו[[הרב שאול ישראלי]]. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
הגיע לשערי הוראה להורות וללמד ולדון". | הגיע לשערי הוראה להורות וללמד ולדון". | ||
במקביל ללימודיו בישיבה, ערך מספר שנים את [["ניצני ארץ"]] -קובץ כתבי יד וחידושים היוצאים לאור על ידי תלמידי [[ישיבת מרכז הרב]] | במקביל ללימודיו בישיבה, ערך מספר שנים את [["ניצני ארץ"]] -קובץ כתבי יד וחידושים היוצאים לאור על ידי תלמידי [[ישיבת מרכז הרב]], | ||
כמו כן, באופן רשמי החל להעביר גם שיעורי עיון ב[[גמרא]] בסדר צהריים בישיבה. | |||
בשנת [[תשס"ו]] התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה. | בשנת [[תשס"ו]] התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
בשנת תשס"ה סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא רבו [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] לאנשי כוחות הביטחון ל[[סירוב פקודה|סרב פקודה]], ובראיון עמו{{הערה|1= עיתון "[[בשבע]]" (גיליון 155 עמ' 15) }} אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. רבנים רבים תמכו בפסק הלכה זה ואף הביעו זאת ב"מכתב תמיכה ברב שפירא". | בשנת תשס"ה סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא רבו [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] לאנשי כוחות הביטחון ל[[סירוב פקודה|סרב פקודה]], ובראיון עמו{{הערה|1= עיתון "[[בשבע]]" (גיליון 155 עמ' 15) }} אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. רבנים רבים תמכו בפסק הלכה זה ואף הביעו זאת ב"מכתב תמיכה ברב שפירא". | ||
במו"מ הלכתי שהתפתח לאחר פרסום פסק ההלכה עונה הרב סילבצקי באריכות רבה לכל טיעון וטיעון שהעלה [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] כנגד פסק ההלכה של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] {{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/975/919.html שלב התשובות החדות: מכתבו של הרב ליכטנשטיין לרב שפירא לא נותר ללא מענה],הרב ישראל רוזן והרב אברהם ישראל סילבצקי, ניסחו מכתבי תגובה שבהם מופרכות שאלותיו של הרב ליכטנשטיין אחת לאחת, יח באב תשס"ה,באתר nrg}}.התכתבות זו בין הרב | במו"מ הלכתי שהתפתח לאחר פרסום פסק ההלכה עונה הרב סילבצקי באריכות רבה לכל טיעון וטיעון שהעלה [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] כנגד פסק ההלכה של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] {{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/975/919.html שלב התשובות החדות: מכתבו של הרב ליכטנשטיין לרב שפירא לא נותר ללא מענה],הרב ישראל רוזן והרב אברהם ישראל סילבצקי, ניסחו מכתבי תגובה שבהם מופרכות שאלותיו של הרב ליכטנשטיין אחת לאחת, יח באב תשס"ה,באתר nrg}}.התכתבות זו בין הרב ליכטנשטיין לרב סילבצקי עוררה הדים רבים פורסמה רבות בכלי התקשורת, תורגמה לאנגלית ופורסמה במספר במות בארץ ובעולם. רבים ראו בה אבן יסוד לבירור הגישות השונות שנתהוו בציונות הדתית. | ||
לאחר פטירת הרב שפירא הוזמן הרב סילבצקי על ידי [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] להעביר שיעור | לאחר פטירת הרב שפירא הוזמן הרב סילבצקי על ידי [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] להעביר שיעור | ||