2,221
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
כל מילה של תורה שלומד מקיים מצוות תלמוד תורה <ref>ראה פירוש שנות אליהו, הגר"א על מסכת ברכות.</ref>. | כל מילה של תורה שלומד מקיים מצוות תלמוד תורה <ref>ראה פירוש שנות אליהו, הגר"א על מסכת ברכות.</ref>. | ||
בכל זמן שהוא פנוי מעסקיו מחוייב בתלמוד תורה<ref>שנאמר בשכבך ובקומך... בשבתך בביתך ובלכתך בדרך. וראה מאמר תורת הבית מהחפץ חיים</ref> | בכל זמן שהוא פנוי מעסקיו מחוייב בתלמוד תורה<ref>שנאמר בשכבך ובקומך... בשבתך בביתך ובלכתך בדרך. וראה מאמר תורת הבית מהחפץ חיים</ref> | ||
* "בכל רגע ושעה ויום שאדם בטל מדברי תורה, עליו נאמר וחסרון לא יוכל להמנות" - רבי חיים ויטאל שערי קדושה, חלק ב, שער ה. | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' ה[[ר"ן]]<ref>{{מקור|בבלי:נדרים ח א$בבלי נדרים ח, א}}</ref> הביא את דרשת ה[[גמרא]]<ref>{{מקור|בבלי:קידושין ל א$בבלי קידושין ל, א}}</ref> "ושננתם" - שיהיו דברי [[תורה]] מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם שלא תגמגם, וכן כתב ה[[אור שמח]]<ref>{{מקור|פרשנות-רמב"ם:אור שמח תלמוד תורה א ב$אור שמח תלמוד תורה א, ב}}</ref> ש"ושננתם" הוא המקור, אך "לא ימוש" הוא רק דברי [[קבלה]]. וה[[רמב"ם]]<ref>{{מקור|רמב"ם:תלמוד תורה א ג$רמב"ם תלמוד תורה א, ג}}</ref> הביא את ה[[פסוק]] "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם". וה[[אבן האזל]]<ref>{{מקור|מלכים ג-ה|כן}}</ref> הביא שיש יותר משלושים [[מצוות]] [[עשה]] ו[[לא תעשה]] על [[ביטול תורה]]. | '''במקורו''' ה[[ר"ן]]<ref>{{מקור|בבלי:נדרים ח א$בבלי נדרים ח, א}}</ref> הביא את דרשת ה[[גמרא]]<ref>{{מקור|בבלי:קידושין ל א$בבלי קידושין ל, א}}</ref> "ושננתם" - שיהיו דברי [[תורה]] מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם שלא תגמגם, וכן כתב ה[[אור שמח]]<ref>{{מקור|פרשנות-רמב"ם:אור שמח תלמוד תורה א ב$אור שמח תלמוד תורה א, ב}}</ref> ש"ושננתם" הוא המקור, אך "לא ימוש" הוא רק דברי [[קבלה]]. וה[[רמב"ם]]<ref>{{מקור|רמב"ם:תלמוד תורה א ג$רמב"ם תלמוד תורה א, ג}}</ref> הביא את ה[[פסוק]] "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם". וה[[אבן האזל]]<ref>{{מקור|מלכים ג-ה|כן}}</ref> הביא שיש יותר משלושים [[מצוות]] [[עשה]] ו[[לא תעשה]] על [[ביטול תורה]]. | ||
שורה 25: | שורה 26: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''[[אונס]]''', דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו ה[[אחרונים]] האם עבר על ה[[איסור]] אלא ש[[פטור]] מעונש, או שלא עבר על ה[[איסור]] כלל. וה[[קהילות יעקב]] {{מקור|שבת יא ד"ה ונראה|כן}} חילק שב[[מצוות שאין להן שיעור]], כגון [[תלמוד תורה]] (וכן [[צדקה]] ו[[גמילות חסדים]]), מי ש[[נאנס]] לא עבר כלל, שכוונת ה[[תורה]] שיקיים את ה[[ | '''[[אונס]]''', דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו ה[[אחרונים]] האם עבר על ה[[איסור]] אלא ש[[פטור]] מעונש, או שלא עבר על ה[[איסור]] כלל. וה[[קהילות יעקב]] {{מקור|שבת יא ד"ה ונראה|כן}} חילק שב[[מצוות שאין להן שיעור]], כגון [[תלמוד תורה]] (וכן [[צדקה]] ו[[גמילות חסדים]]), מי ש[[נאנס]] לא עבר כלל, שכוונת ה[[תורה]] שיקיים את ה[[���צווה]] רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר ש[[התורה]] התכוונה שיקיים את ה[[מצווה]] בכל [[רגע]] ו[[רגע]]), וב[[מצוות שיש להם שיעור]], כגון [[קריאת שמע]] ו[[שמירת שבת]] ורוב ה[[מצוות]], מי ש[[נאנס]] עבר, שכוונת ה[[תורה]] היתה שיקיים את ה[[מצווה]] בשיעור זה, ורק [[פטור]] מעונש<ref>אמנם יש שלא מחלקים, וסוברים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] לא עבר [[איסור]] כלל, ויש אומרים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] [[עבר]] ורק [[פטור]] מעונש, הובאו בערך [[אונס#מקור_וטעם|אונס]] ד"ה בדינו.</ref>. | ||
'''[[בית דין]] [[ירידה לנכסים|יורדים לנכסי]] האב כדי לשכור מלמד לבנו'''. ובטעם לזה חקר [[ר' שמואל]] {{מקור|בחידושים בבא בתרא עמוד סז|כן}} בין שלושה צדדים: | '''[[בית דין]] [[ירידה לנכסים|יורדים לנכסי]] האב כדי לשכור מלמד לבנו'''. ובטעם לזה חקר [[ר' שמואל]] {{מקור|בחידושים בבא בתרא עמוד סז|כן}} בין שלושה צדדים: |
עריכות